מאת: יחיאל ורטהיימר
זיכה אותי הקב"ה ויש לי ב"ה משפחה. אשה וילדים, שיהיו בריאים עד 120 שנה. אני חשבתי לעצמי שאני מגדל משפחה לתפארת, אבל לפני תקופה ספגתי זעזוע עמוק.
סיפרתי לילדים שלי, שבשנות ילדותי שמעתי פעם מאבי סיפור, אותו הוא סיפר לי ולאחי לפני השינה.
הילדים שלי הסתכלו עלי בתימהון: "סיפור לפני השינה? זה לא משהו שאימהות עושות לילדים עד גיל שנתיים בערך? מתי אבא מספר סיפור לפני השינה?
הילדים לא התכוונו לפגוע בי חלילה, אבל דבריהם פגעו בי כמדקרות חרב! הם לא מכירים מציאות כזאת. לא הילדים בני החמש והשש, וגם לא הילדים בני ה-13 וה-14.
הייתכן?!
באמת לא סיפרתי להם מעולם סיפור לפני השינה?
אוי לאותה בושה.
כמובן שיש לי דרכים רבות ללמד על עצמי זכות. אנחנו חיים היום בדור אחר, זה לא מה שהיה כשהיינו ילדים לפני 30 ו-40 שנה.
אז, כשהיינו ילדים, האבות שלנו היו מסיימים את יום העבודה שלהם בשעה 14:00 או 16:00 לכל המאוחר. הם היו ישנים אחר הצהרים, ולאחר מכן הולכים לבית הכנסת, מתפללים מנחה וערבית כמו יהודים טובים, לומדים לפני, אחרי וגם בין לבין, ולאחר מכן שבו לביתם ברוגע ובשלווה, לאכול ארוחת ערב יחד עם הילדים, וכן… גם לספר להם סיפור לפני השינה.
ואנחנו?
תראו לי היום אדם אחד שמסיים את עבודתו בשעה 16:00 ולאחריה הוא פנוי במשך כל הערב בלי שום מחויבות נוספת חוץ מהשיעור הקבוע והחברותא היומי שלו…
אנחנו עובדים מצאת החמה ועד צאת הנשמה, כשאנחנו מסיימים עבודה אחת, מתחילים לעבוד בעבודה השנייה כדי לעשות השלמת הכנסה.
הרי אנו ונשותינו משועבדים אנו למשכנתא החונקת והריבית המטפסת, ואין לנו זמן אפילו לאכול ארוחת ערב. איך בדיוק נוכל לספר לילדים סיפור לפני השינה???
אבל האמת? זה לא תירוץ! כי גם האיש הכי עסוק בעולם מוצא זמן לדברים החשובים בעיניו. אין דבר כזה "אין לי זמן"! פשוט אין!
מאז אני מאוד משתדל לשבת כל יום בחדר הילדים, ולספר לילדים הקטנים סיפור לפני שהם הולכים לישן.
תתפלאו לשמוע, אבל גם הילדים הגדולים מגיעים, תופסים לעצמם פינה, ומשלימים חסכי ילדות. הם מקשיבים בפה פעור ובעיניים צמאות, לא פחות מאחיהם הקטנים. פתאום התחלנו לדבר בבית על הלל הזקן, על שמאי ואמת הבניין, על התנרגול והחמור של רבי עקיבא, על השבת האבידה של רבי חנינא בן דוסא, על הבכי מעורר הרחמים של רבי אליעזר, ועל סיפורי הפלאות של אלישע הנביא.
כי גם לילדים שלנו מגיע לשמוע סיפור לפני השינה! כי גם להם מגיע חינוך יהודי ערכי ושורשי!