בשנת תרצ"ג, העיירה מונקאטש שבהונגריה, לבשה חג. הבת של האדמו"ר הנערץ, בעל ה'מנחת אלעזר' זיע"א, בתו היחידה, התחתנה עם רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, שהוכר כעילוי כבר מגיל שמונה.
כמחצית מתושבי העיירה כלל לא היו יהודים שומרי תורה ומצוות, אך בשמחה של הרבי – השתתפו כולם.
האדמו"ר נודע כלוחם גדול בציונות ובתנועת אגודת ישראל, ואף התבטא בחריפות נגד גדולי ישראל שתמכו באגודה, בהם האדמו"רים מגור ובעלזא זיע"א. בשמחת החתונה, למרות הכל, העיירה כולה לבשה חג.
החתונה הגדולה עניינה גם את התקשורת ומארצות הברית הרחוקה, שלחו צוות צילום מיוחד לתיעוד האירוע ההיסטורי בתמונות סטילס ווידאו.
משם, קיבלנו את הקטע המוכר כל כך של ה'מנחת אלעזר', היושב רכוב על מרכבה הדורה בדרכו לשמחת החופה של בתו היחידה, כאשר הוא מנצל את הרגע לעמוד מול המצלמה, ולהתחנן, באותם רגעים משמעותיים של חייו, ולפנות את יהודי ארצות הברית:
"אני מבקש מאחי באמריקה לשמור שבת! אם תשמרו את השבת, יהיה לכם טוב!".
באותם שנים, רבים מהיהודים שנמלטו מאירופה החריבה לארה"ב המתעשרת, נאלצו לחלל את קדושת השבת על מנת לשרוד כלכלית. חלקם עשו זאת מרצון, אחרים מאונס. גם אלו שהצליחו לשמור על השבת, לא תמיד הנחילו זאת בהצלחה לבניהם.
מכאן נבעה קריאתו של האדמו"ר ממונקאטש, רגעים לפני החופה של בתו היחידה, והזעקה שפרצה מעומק ליבו, בבקשה מיהודי ארצות הברית כי יעמדו בניסיון המר שעמד בפניהם, וישמרו את השבת.
***
החתונה המדוברת, זכתה לסיקור רב בעיתונות התקופה. על היקף החתונה, אנו למדים דווקא מקטעי העיתונות שביקשה להמעיט בדמותה של חסידות מונקאטש, שהתלוננה על כך שהאירוע עלה סכום עתק של מאה אלף קורונה.
אלפים נהרו ברכבות מיוחדות שהועמדו במיוחד לתועלת החסידים, והגיעו מכל רחבי הונגריה והמדינות הסמוכות אל העיירה הקטנה, להשתתף בשמחה הגדולה.
הרשויות המקומיות נרתמו אף הם לגודל האירוע, והדליקו את כל הנורות ברחובות מונקאטש החל משעות הצהריים המוקדמות, ועד לסיום החתונה – שאובטחה על ידי כוחות משטרה מקומיים ששמרו על הסדר, ופינו את הדרך לאדמו"ר.
בנוסף לאורחים הרבים שהגיעו לחתונת הענק מאירופה, גם מארצות הברית הגיעו רבים, ובתוכם עשרות אנשי תקשורת מארה"ב שתיעדו את האירוע.
סביב אותו סרט מפורסם, יש מחלוקת בין החוקרים החסידיים, האם צוות הצילום נשכר על ידי משפחת האדמו"ר, או שהוא סירב לכך כחלק מהתנגדותו למודרנה – ובכל זאת, על מנת להצליח לגרום ליהודי אחד לשמור על השבת, הסכים לדבר עם צוות הצילום.
גירסה אחת, שהופצה ככל הנראה על ידי שונאיו של האדמו"ר, שהיה ידוע בתקיפותו נגד התנועה הציונית, טענה כך: צוות הצילום נשכר על ידי חסידות מונקאטש, ורשת פוקס האמריקאית שהפיקה את הסרט המפורסם, אף שילמה תמורת זכויות הצילום.
לטענת מפיצי הגירסה, רק בשלב מאוחר יותר הודיע ה'מנחת אלעזר' כי הוא מתנגד לכך שצילמו את החתונה, והוא דרש להשמיד את סרט הצילום. הם אף טענו כי 'פוקס' סירבו לכך ואף עתרו בנושא לבית המשפט בארה"ב.
עם זאת, הגירסה האמינה יותר היא כי האדמו"ר התנגד מלכתחילה לצילום החתונה, ובוודאי שלא שילם על כך. העיתון היהודי של מונקאטש, אף פרסם מחאה בזמן אמת. אך למרות הסתייגותו ניצל הרבי את ההזדמנות, דיבר למצלמות ותבע מיהודי אמריקה לשמור שבת.
כעת, מתוך מטרה לעורר על קדושת השבת, ומתוך כוונה להחדיר לדורנו אהבה מחודשת לשבת, הלחין הערשי ויינברגר שיר עוצמתי ומעורר על בסיס דברי הרבי
***
האדמו"ר המנחת אלעזר זי"ע נפטר שלוש שנים אחרי החתונה המפורסמת. החתן המצולם בסרט המפורסם, מונה לממלא מקומו – אך בחר שלא להמשיך בדרך חותנו. הוא החליט לאחות את הקרעים, ולסיים את המחלוקת עם אגודת ישראל וחצרות האדמו"רים.
לפני הגעת הנאצים אל העיירה, הצליח החתן לדאוג לאישורי עליה לארץ ישראל עבור יהודי מונקאטש, והוא עצמו עלה לארץ ישראל תוך שהוא קורא להם להצטרף ולעלות עימו. מרביתם סירבו מתוך מניע אידיאולוגי, ונרצחו על ידי הצורר הנאצי ימ"ש, על קידוש ה'.
החתן העילוי עזב את האדמו"רות, בנו מזיווג ראשון, נכד ה'מנחת אלעזר' נבחר להמשיך את דרכו, והוא עצמו הפך לרב קהילה בברזיל.
(מעובד מתוך כתבה באתר JDN)