הכוונה בתפילה והנהגת המתפלל
* לפני התפילה צריך האדם להסיח דעתו מכל כעס, צער, ומחשבות טורדות אחרות, ומכל תענוגות העולם; וכן צריך לחשוב מחשבות המכניעות את הלב ומכוונות אותו לאביו שבשמים.
* חובה להתפלל בכוונה, דהיינו לחשוב את פירושן הפשוט של המילים תוך כדי אמירתן. כמו כן, חובה להתפלל בנחת וב'דרך תחנונים', כעני בפתח, וכמבקש רחמים מזולתו.
* מי שבֵּרך את הברכה הראשונה שבתפילת שמונה עשרה – ברכת 'אבות' – ללא כוונת פירוש המילים, לא יצא ידי חובתו; ולמעשה אין להתפלל שנית.
* את תפילת שמונה עשרה צריך להתפלל בלחש. ואחר ותיקנו להתפלל בלחש – איסור חמור הוא להתפלל בקול רם ואף בקול נמוך, כיון שמראה בכך כאילו הקב"ה אינו שומע חלילה את תפילת הלחש.
* המתפלל תפילת שמונה עשרה נחשב כעומד לפני המלך עד שיפסע שלש פסיעות לאחוריו; ואם אמר "יהיו לרצון…" וטרם פסע לאחוריו – לעניָנים מסוימים אינו נחשב עוד כעומד לפני המלך.
* מי שטליתו זזה ממקומה באמצע תפילת שמונה עשרה, רשאי להחזירה למקומה; וכן אם התרופף הידוק התפילין לראשו, רשאי לשוב ולהדקן.
* אסור לירוק בשעת התפילה, ואם הצטבר רוק בפיו ומפריע לכוונתו – יבליענו בנייר 'טישיו' וכדומה; וימתין כדי הילוך ארבע אמות טרם שימשיך בתפילתו.
לשון התפילה
* מצוה מן המובחר להתפלל ולברך בלשון הקודש, והעושה כן יוצא ידי חובה אף כשאינו מבין את הלשון, למעט ברכות 'אבות' ו'מודים' שבתפילת שמונה עשרה, אשר כל אדם צריך לדעת את פירושן.
* אין להתפלל בקביעות בשפה זרה, אך באקראי, אם אינו מבין את לשון הקודש וחָפֵץ להתפלל בכוונה עם הבנת פירוש המילים – רשאי להתפלל בשפה זרה.
* אין להתפלל ביחידות בארמית, ולכן אין לומר את תפילות 'יקום פורקן' וכיוצא בהן ביחידות, אולם מותר להתפלל בציבור בארמית אף כשהציבור עצמם עוסקים בתפילה אחרת.
* ברכות ותפילות שאינן שגורות בפי המתפלל מחמת שחולף זמן ניכר מאמירתם בפעם הקודמת, צריך לאומרן מתוך סידור, או להרגיל עצמו בנוסחתם – אף במחשבה – לפני התפילה.
דין השיכור בתפילה ובברכות
* השותה רביעית יין טהור בבת אחת, או השותה יותר מרביעית – אף שלא בבת אחת, או שהיין מזוג במעט מים, וכן השותה משקה חריף במידה המשכרת כרביעית יין – אסור בתפילת שמונה עשרה.
* השתוי והשיכור מיין, אסורים בקריאת שמע וברכותיה, ומותרים בשאר הברכות. ויש אומרים שהשיכור אסור לכתחילה בכל הברכות.
* השותה רביעית יין – אמדו חכמינו זכרונם לברכה שאם הולך מהלך של 'מיל', או ישן מעט – פגה השפעת היין.
* אסור לאדם לנשק את ילדיו בבית הכנסת, כדי לקבוע בלבו שאין אהבה כאהבת המקום. ונחלקו האחרונים אם איסור זה אמוּר רק ביחס לילדיו הקטנים, או בילדיו שבכל גיל, ובכל אדם.