- תאריכים מיוחדים בחודש שבט
א' שבט – בא' שבט אסף משה רבינו את כל בני ישראל, ושינן איתם את מצוות התורה. במשך 36 הימים שבין ראש חודש שבט ועד ז' באדר, יום פטירתו, משה רבינו ע"ה מסר לעם ישראל את חומש דברים, ושינן עימם את מצוות התורה, ובירך אותם. בספרים הק' מצויין שהימים האלה, מא' שבט ועד ז' באדר, מסוגלים לחכמה ולדעת, ולכוח התחדשות עצום, ובא' בשבט נפתחים בלבבות מעיינות חדשים של תורה.
לפי בית שמאי, ראש השנה לאילנות חל בא' בשבט.
ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות.
שבת שירה – בחודש שבט חלה השבת בה קוראים בתורה את פרשת בשלח, בה כתובה שירת הים, ששרו בני ישראל לה', כאשר קרע עבורם את ים סוף.
- הנהגות מיוחדות לחודש שבט
"בחודש שבט יתאמץ יותר להיות אוהב שלום ורודף שלום ומשים שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו יותר מכל השנה. ויזהר ביותר לכבד ללומדי התורה ולהחזיק ברכיים כושלות, ושלא להיות הולך רכיל, ומנע רגלך לרוץ לרעה בחודש הזה, בזהירות יותר משאר ימות השנה". (רבי חיים פלאג'י, מועד לכל חי ל', ב')
- סגולות מיוחדות בחודש שבט
כאמור, ביום א' שבט משה ביאר את התורה לעם ישראל, כמו שמובא בחומש דברים: בשל כך מובא בספרים כי ההשפעה הרבה לדורות עולם ניתנה לימי חודש שבט. ובימים אלו יש הצלחה מיוחדת לעמל בדברי תורה.
הסיבה לכך היא כי ב'ביאורו' של משה רבינו השפיע שבכל שנה ושנה יבוא ביום זה מן השמים 'בהירות' בתורה לכל אחד מישראל.
- א' בשבט – זמן סגולי לתפילה על הצלחת הילדים
על פי דעתם של בית שמאי, א' בשבט הוא ראש השנה לאילנות. על כן מובא בספרים שיום זה מסוגל לתפילה על פירות האילן, שיעניקו בריאות לאוכליהם. כן יום זה סגולי לתפילה על "הפירות" של האדם, אלו הילדים. יום זה מסוגל לתפילה עבור הצאצאים שיעסקו בתורה ובמעשים טובים.
- חודש סגולי לרפואה
בחודש שבט התחילו מכות מצרים, כפי המבואר שהמכות החלו עשרה שבועות לפני פסח, וכל מכה ארכה שבוע אחד. כל מכה היתה בבחינת "נגוף ורפוא" – נגוף למצרים ורפוא (רפואה) לישראל.
בשל כך אמרו צדיקים, כי חודש זה הוא סגולי לרפואה בקרב עם ישראל, כיוון שבכל שנה ושנה מתעורר בעולם השפע הרוחני שהיה באותו תאריך.
- חודש סגולי לגאולת ישראל
ה"בני יששכר" מבאר באריכות, שחודש שבט הוא בסימן האות צ'. כה דבריו: "'ועמך כלם צדיקים' (ישעיהו ס, כא), כיוון שמזלם גם בעולם הזה הוא מזל הנברא על ידי אות צ', והוא יהיה סימן הגאולה לעתיד במהרה בימינו, 'צמח צדיק' (ירמיהו כג, ה), כידוע מרז"ל, והוא בעת אשר יתרומם קרנם ומזלם של ישראל לעד".
- חודש מסוגל לחכמה
עוד מציין ה"בני יששכר" כי על פי סדר הדגלים, חודש שבט מיוחס לשבט אשר, שעליו נאמר: "מאשר שמנה לחמו" (בראשית מט, כ) ו"וטובל בשמן רגלו" (דברים לג, כד), כי השמן זית היה הרבה בחלקו, וכל מקום ששמן זית מצוי, שם החכמה מצויה (מנחות פה, ב). ממשיך ה"בני יששכר" ומסביר: "כיוון שהמזל של החדש הזה הוא מזל דלי, הוא מזלן של ישראל, והוא עבד משמש משועבד אל המים, זו תורה, היא עיקר החכמה, אורייתא מחכמה נפקת (זוהר ח"ב, קכ"א, ע"א) "בראשית", הסביר התרגום הירושלמי (א', א') – "בחכמתא". על כן מיוחס החדש הזה לשבט אשר, אשר בחלקו השמן זית המסוגל לחכמה