בַּמציאות בה אנו חיים, ובדור שבו מתרבים בעלי תשובה, יש לזכור שלפעמים נראה לנו על פי מעשיו של פלוני בשבת, שמעשי-עבירה הם, אבל אם נבדוק את הענין, נראה שלא חילול שבת יש כאן, אלא מצוה גדולה.
ובדרך אגב נלמד גם עד כמה חובה עלינו ללמד זכות על אחינו בני ישראל, גם אם הדבר נשמע רחוק-רחוק מהמציאות.
לאחד מבתי הכנסת נכנס, בליל שבת, יהודי שהיה לבוש בבגדים מלוכלכים עד מאוד. אדם זה שימש במקצוע הצַבָּעוּת, והיו אלה בגדי העבודה 'הצבועים' שבהם עבד במשך כל ימות השבוע.
לתמהונם של המתפללים, לא התבייש הצַבָּע להיכנס עם הבגדים הללו – בשבת-קודש – אל בית הכנסת, כשהקהל כולו עטוף בבגדי-שבת, במלבושים בוהקים, ובשיראין של משי. הציבור הסתכל על האדם ההוא כמי שיצא מדעתו.
והוא, משראה שהקהל מביט בו בעיניים קמות, נאלץ להסביר בעצמו את פשר הדברים. הוא ניגש אל רב בית הכנסת ואמר לו:
כאשר חזרתי היום מעבודתי לפני התקדש השבת, ביקשה ממני אמא שלי שאפשוט את הבגדים המלוכלכים כדי שתוכל לכבסם באופן מיידי, ביודעה שמיד בצאת השבת הנני צריך לצאת שוב לעבודה.
כיון שלצערי אימי עדיין איננה שומרת שבת, לא יכולתי לפשוט את הבגדים, כיון שאם הייתי פושטם, אימי היתה מכבסת אותם בעיצומו של יום השבת רח"ל. הפתרון הטוב ביותר היה שאשאיר את הבגדים עליי, וכך אבוא גם לבית הכנסת, למרות הבזיון הגדול שאני סופג בכך.
אדם זה שאל האם עשה טוב, או שמא פגם בכבודה של השבת?
והשבנו לו, שלא רק שלא חילל ולא פגם במאומה בכבוד השבת, אלא אפשר להכתיר אותו כמי שדואג לכבודה של שבת בכל נפשו ובכל מאודו, והראיה – שלא חס על כבודו-שלו, והגיע עם הבגדים הצואים לבית הכנסת, למען כבוד השבת.
קראתי לגבאי בית הכנסת, ואמרתי לו שיכבד את היהודי הזה בעלייה-לתורה
הסברתי את דבריי ואמרתי, שאנחנו רוצים לחדש ולומר, שכשם שבחילול שבת יש מי שמחלל בצנעה, שגם זו היא עבירה חמורה מאוד, אבל יש דבר הרבה יותר חמור מזה, והוא המחלל בפרהסיא, ומי שנכשל בכך רח"ל הופך מיהודי לעבריין ונחשב כגוי, חילוק זה קיים גם במצוות שמירת השבת.
יש מי שזוכה לשמור שבת בתוך ביתו פנימה, ובוודאי שהוא מקיים בכך מצוה-רבתי. ברם, מי ששומר על השבת ומקדש אותה בפרהסיא, המצוה הזו כפולה ומכופלת, ומַעֲלָה את היהודי ההוא מעלה-אחר-מעלה בקיום מצוות שמירת השבת.
היהודי הַצַּבָּע זכה לקדש את השבת, ולפרסם אותה לכל באי בית הכנסת שלו. הם ראו בתחילה את בגדיו המלוכלכים, לאחר מכן שמעו את ההסבר של האיש שסיפר שמנע בכך את אימו מלעבור על מלאכת מלבן. בשלב הבא הם הבחינו שאני מדבר עם הגבאי, וזה נותן לו עלייה, וכך עלתה השבת ונתעלתה יותר ויותר.
והוא שאמרנו: לא רק חילול שבת בפרהסיא גורם לחומרת-יתר בביצוע העבירה, אלא – להבדיל – גם שמירת השבת כשהיא נעשית בפרהסיא, משפיעה על איכות המצוה בכפלי-כפליים.
כל הדברים הללו שאמרנו, נכונים בתנאי שאף אחד מהמתפללים לא מכיר את אימו של האיש ההוא. שאם לא כן, אין לך לשון-הרע גדול מזה, שמספרים על אשה יהודייה המכבסת בשבת!
(מתוך הספר 'שבת בשמחה')