רבי בן ציון סנה הביא מעשה נאה על נוסח הברכה "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים":
אל האדמו"ר מסקולען הגיע יהודי והתלונן שאשתו אומרת קריאת שמע עם צאצאיו, והוא שומע איך שהיא אומרת, "המלאך הגואל אותי מכל, רע יברך את הנערים". הוא דיבר עם רעייתו שזה ממש טעות לומר כך, ושתתחיל לומר מהיום "מכל רע" וכו', והיא טענה שֶׁאִמָּהּ וסבתהּ אמרו כך, ולמה שֶׁתְּשַׁנֶּה? מה עליו לעשות?
אמר האדמו"ר: "תקרא לה אלי".
האשה הגיעה, והרבי שאל אותה על מה ולמה היא אומרת כן? והם דיברו, ואחר כך הלכה הביתה, והאברך לא ידע מה דיבר איתה הרבי, אך הבין שהכל הסתדר.
והנה מגיע הלילה והאברך שומע שאשתו שוב אומרת כן, כמו שהיתה רגילה לומר.
חזר האברך אל הרבי ואמר לו ששום דבר לא השתנה, כי היא ממשיכה לומר "רע יברך את הנערים".
אמר לו הרבי: "שאלתי אותה למה היא מתעקשת לומר כך, וענתה שאמה אמרה כך, והיא לא חושבת שהיא עשתה טעות. ואמרתי לה שתמשיך, אפוא, לומר כן".
צעק האברך: "רבי! אבל היא אומרת דברים נוראים – 'רע יברך את הנערים'!"
ענה לו הרבי: "אם כך, מלאך 'רע' בעל כורחו יענה אמן. אם היא, בתמימות דרכה, לא רוצה לשנות מדרכי אמה – אז אפילו המלאך הרע יענה אמן"…
(רבי שלמה לווינשטיין – מתוק האור יוסף הצדיק)