"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם…" (מא, א)
יציאת יוסף מחשכת בית האסורים, ויציאת עם ישראל מחשכת גלות יון – קו משוה ביניהם ללמדנו יסוד גדול מאד לחיים!
"ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם" – במבט ראשון נראה שחלום פרעה קרה במקרה כקרות חלומות רבים, והתמזל מזלו של יוסף שפרעה חלם חלום ובעקבות זה התגלל שחרורו מבית האסורים.
אבל האמת אינה כן! במדרש רבה כתוב (בראשית פ"ט א): "ויהי מקץ שנתיים ימים" – קֶץ שם ליוסף כמה יהיה בבית האסורים, וכיון שהגיע הקץ – "ופרעה חולם"! לאדם נראה לפעמים שאין קץ לסבלותיו ולצערו הכל נראה חושך מוחלט מבלי קצה אור, אבל צריך לדעת שהאור קיים וכשיגיע זמן הישועה 'והנה אור' זה יגיע פתאום, אסור להתייאש בראות את מקרי הטבע האופפים אותנו ומחשיכים בחיינו ונראים לפעמים כבלתי נתנים לשינוי, כי הכל מנוהל בידי בורא עולם והאור מוכן להאיר לכשיגיע, ואנו אין לנו אלא להתפלל ולקוות לה'.
ולפי זה מסביר הבית הלוי את לשון הפסוק "ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם", ויש להבין מדוע מוזכר ענין קץ השנתיים ימיים לשבת יוסף בבית האסורים, כסיבה לכאורה לחלום פרעה? האם יש שייכות למספר הזה של שנתיים ימים לסיבת חלום פרעה? אלא כוונת הפסוק "ויהי מקץ שנתיים ימים" – שהגיעה העת שנגזר על יוסף לצאת מבית האסורים, אז "ויחלום פרעה" – רק אז הגיעה המקרה שהועיד הקב"ה שהוא יהיה המביא לתוצאה של שחרורו יוסף מבית האסורים!
רבים הם הסיפורים על ענין זה של התחזקות במידת הבטחון, שסופרו במהלך הדורות על גדולי הדורות, אבל הנה זימן הקב"ה לידינו סיפור אמיתי מוחשי ומדהים שקרה בשנים האחרונות, שיש בו גם חיזוק לימי החנוכה שגם בחושך הכמעט מוחלט שנראה שאין סיכוי… אז מגיע הישועה:
באחד מרשתות המזון, נראה אברך כשהוא ממלא את עגלתו מכל הבא ליד, ולאחר שנראה שסיים, הוא התקדם לעבר הקופות, ונעמד בתור של אחת הקופות, כשמאחוריו כבר ממתינים עוד מספר קונים, אבל האברך הזה לא ידע מנוח, וככל שהתקדם תורו, הוא רץ חזרה להביא עוד מצרך שנראה שהוא שכח, וככה הדבר התרחש כמה פעמים עד שהגיע תורו, דבר זה גרם לאנשים שעמדו מאחוריו להרים גבה ואף לכעוס, על כך שהוא עומד בתור וממשיך בהעמסת עגלתו במצרכים.
והנה הגיע תורו.. הוא מתחיל להניח את המצרכים על דלפק הקופה, והקופאית מתחילה להעביר את המוצרים, ואז הוא אומר 'אוי שכחתי משהוא' והוא רץ וחוזר כשבידו עוד מצרך, הקופאית ממשיכה להעביר את המוצרים, והנה שוב 'אוי שכחתי משהוא' והוא רץ וחוזר כשבידו עוד מצרך, וכך חזר על עצמו פעם נוספת, והקופאית סיימה כבר להעביר את הדברים ורק מחכה שהוא יחזור עם המצרך ששכח…. אלא שאז האנשים מאחוריו כבר התחילו להתעצבן, ואחד מהם לא שלט על כעסו, וכשהוא חזר הוא התחיל לגדפו בקולי קולות כשהוא פוגע בו במילים קשות…
האברך הנ"ל התנצל, ונראה ממתין…. ואז שוב רץ להביא מוצר נוסף שהוא 'שכח'…. האנשים כבר הבינו שיש כאן בעיה והתחילו קצת לרחם על האברך הנ"ל, כשהם מסיבים את תשומת לבו של האדם שכעס עליו ופגע בו, שהוא עשה מעשה חמור בכך שהוא ביישו ברבים לעין כל, אף שמעשיו של האברך מקוממים, אבל לבייש ברבים…..? האדם שנרגע קצת קלט לפתע את חומרת מעשהו, וכשהאברך חזר עם מצרך נוסף בידו כשהוא סמוק מבושה, פנה אליו האדם שביישו ואמר לו: תראה אופן התנהגותך מעצבן כאן את כולם ואתה מבין טוב למה, אבל אני ביישתי אותך ברבים, ואני מבקש סליחה וכפיצוי… אני רוצה לשלם לך את כל סך הקניה, שעלתה… 2500 ₪!!
אורו פניו של האברך והוא הודה לו מאד מאד, ואחר שסיימו לארוז את הקניה, פונה אותו אדם ששילם לאברך, ושואלו, תגיד לי זה נראה מוזר כל הסיפור שלך, כל שניה לשכוח משהוא? אתה נראה לי אברך רציני מכדי לבייש את עצמך סתם ככה.
ואז פתח האברך את סגור ליבו וסיפר לו: תראה.. אני אב למשפחה ברוכת ילדים, הכסף דל והמצב קשה… הגענו למצב היום שלא היה כלום בית! אפילו לא מצרכים בסיסיים, פשוט ארונות ריקים ממוצרי מזון, ועד לנקיון ושמפו… כל מה שצריך פשוט נגמר.. ריק…!
אשתי אמרה לי- 'מה נעשה, ה' בטוח ישלח ישועה… לך לסופר תמלא עגלה, אני בינתיים מתפללת… נחכה לישועה!' בלית ברירה עשיתי כדבריה, הלכתי לסופר כשאין בכיסי מאומה לשלם עבור הקניה, עברתי בין המדפים ומילאתי כל מה שנצרך, לא היו בעגלה ממתקים או סתם קשקושים או מותרות, דברים בסיסיים בלבד… והנה העגלה מתמלאת ואני לא רואה שום כיוון של ישועה… אני מתקשר לאשתי, ומספר לה שסיימתי… היא אומרת תיגש לקופה ה' יעזור אני מתפלל ולה' הישועה!
אז הלכתי לקופה, והגיע תורי ואין… אין לי מושג איך אני הולך לשלם בסוף על כל הקנייה שעשיתי…
אז כל רגע הלכתי והבאתי עוד משהו כדי להרוויח קצת זמן, ופשוט חיכיתי שה' יושיע… עד שאתה נשלחת!!!
אותו אדם שמע וכ"כ התרגש… הוא הוציא 12 צ'קים, על כל צ'ק רשם 2500 ₪ ואמר לו- "קח, שיהיה לך לכל השנה!"
היה נראה לאברך הזה שאין אור! אין סיכוי! ואז התגלה שהיה מוכן אור! הישועה כבר היתה במקום!