כל מי שפוסע בסמטה הצנועה והצרה שברחוב ישראל בעק בעיר העתיקה (מקום לא מוכר) – יפגוש בצימר, אבל מתברר שזה – בגלגולו הראשון – היה מעון קודשו של כ"ק האדמו"ר הקדוש בעל ה'באר מים חיים' זיע"א, מגדולי רועי החסידות, שבשבוע הקרוב (כ"ז כסלו) ימלאו 210 שנים להסתלקותו.
לפני שנמשיך, הנה כמה מילים על דמותו של צדיק גדול ונשגב זה. על מועד לידתו המדויק של רבי חיים מטשרנוביץ' זיע"א – ה'באר מים חיים', לא ידוע לנו. כבר מנעוריו דבק בקדושים ולמד בחברותא עם הרה"ק רבי אברהם דב מבוטשאש זיע"א. באותן שנים דבק גם במורו ורבו לימים הרה"ק רבי יחיאל מיכל, שנודע בשמו 'המגיד מזלוטשוב'.
בגיל צעיר החל לשמש ברבנות – כיהן כאב"ד בערים מאהלוב, קישענוב ועוד. לאחר מכן כיהן פאר כרב העיר הגדולה לאלוקים טשרנוביץ'. כהונתו הייתה ביד רמה ולא חת מפני המלעיבים בקודשי ישראל.
בשנת תקס"ה, מקץ 23 שנים, חתם את כהונתו הרמה בעיר.
בשנת תקע"ג עלה לארץ הקודש וקבע את משכנו בעיר הקודש צפת, שם עסק בתורה ותפילה בדבקות יוקדת. בכ"ז כסלו תקע"ח, לאחר חמש שנים בלבד, מסר את נשמתו הטהורה והזכה ליוצרה.
*
"לפני 25 שנה", משחזר בעל הבית דנן, הרב ישראל חן, "רכשתי את הדירה הצמודה, שהייתה מעון קודשו של המקובל הצדיק רבי הרשל שאמ'ס זיע"א. בצמוד לזו, ניצב גל אבנים גדול והחלטתי לרכוש את השטח הנספח".
וידעת שהדירה הזו שימשה את ה'באר מים חיים' זיע"א?
"ממש לא. כשתרתי אחרי בעלי הדירה, גיליתי באקראי ממש כי היא הייתה מעונו של האדמו"ר הקדוש. היה זה כאשר הם בעצמם שחו לי, שהם נמוכי קומה וחבולים בגופם, בשל הקללה שהשית הסבא הקדוש על בנו שסר מהדרך, רח"ל, כאשר ראהו מצחצח נעליים בשבת. היה זה באמת פלא לראות שכל הנכדים, לצערנו אינם שומרי מצוות, לוקים בגופם עד להחריד.
"במהלך החפירות", מספר הרב חן, "גיליתי בבטן האדמה ממצאים מדהימים. כך למשל גיליתי את כלי האכילה של האדמו"ר. זה ריגש אותי מאוד".
הרב חן מראה לנו את הממצאים – מזלגות וסירים חומים-חומים, נוסח זמן הגמרא. אמרנו כלי אכילה, אבל אליבא דה'באר מים חיים' זיע"א, יש להם משמעות עליונה. שהרי בספרו על התורה (פרשת בראשית) כתב: "וישיבת הצדיק על השולחן אדרבה בשמחה ובטוב לבב. כי עניין האכילה… עד שמתקן כל דבר בבחינת הקרבן ממש, כי קרוב לד' ושולחנו מכפר עליו… מאכלו יתמוך אחרי מחשבתו לקרבו אל התורה ואל העבודה".
"כל האבנים ששימשו את ביתו וכאמור ניצבו כגל – לקחתים ואיתם בניתי את הקירות החיצוניים של הבית", מספר הרב חן. "האבנים שאני מחזיק בהן – הן האבנים האותנטיות של הבית המיוחד הזה".
ככל הנראה, את ספרו הקדוש 'שער התפילה' ובו שלל רעיונות טמירים בעבודת התפילה, חיבר האדמו"ר בבית הזה. הנה, בשנת תקפ"ה, שנים מספר לאחר הסתלקותו, יוצא הספר על ידי רבי מרדכי מקרעמניץ' בגולה, ובהקדמתו כותב המוציא לאור: "אין תורה כתורת ארץ ישראל".
איך התחושה, רבי ישראל, להתגורר בבית של קדוש עליון זה?
"תחושה מיוחדת" הוא משתף. "אוכל רק לספר לך, שפעם אמר לי הגה"ק רבי אלעזר אבוחצירא זיע"א, כי כל מי שמתגורר בבית מרגיש קדושה עילאית. ואף אם אינו מרגיש בכך – נשמתו מרגישה".