ברגע ששמעתי על החדשות המסעירות התרגשתי מאוד – מעצמת התורה הגדולה בעולם, זו שהצליחה לשנות את העולם כולו – באיכות ידיעת התורה, בנתינת 'געשמאק' וחיי עולם לרבבות הלומדים הנבחנים בהצלחה, זו שהרימה את קרן התורה בכל רחבי תבל – כמו שלא היתה מעולם… 'דרשו' – ממלכה של תורה, פתחה תוכנית חדשה – 'קנין תורה' ירושלמי.
כעת ישנה הזדמנות היסטורית להצטרף ללימוד יומי – בהספק של דף ירושלמי ליום – וזאת לציין, שהדפים בירושלמי במהדורת 'עוז והדר' המיוחדת – שלפיהם נבנתה התוכנית – הם דפים קצרים יותר מאלה שאנו מכירים בתלמוד בבלי!
בהשקעה לא גדולה, אך עקבית – תרכוש המון ידיעות בתורה, הרבה 'געשמאק' ותענוג בלימוד – זו חוויה נדירה שרק מי שכבר למד פעם את התלמוד הירושלמי – יבין למה אני מתכוון.
כעת גם התלמוד הירושלמי זוכה לעדנה, תורת אמוראי ארץ ישראל שהיתה מונחת בקרן זווית, ומעטים העזו לנסות וללמוד אותה – שמחה ועולזת – כאם הבנים השמחה על בניה החוזרים אליה מן הגולה, מתעניינים בה, ומבקשים קרבתה.
ההזדמנות הבאה להתחיל 'מאימתי' – היא בעוד 6 שנים…
הצטרף עתה – ותזכה גם אתה להיות מאלפי הלומדים הזוכים להבין ולהשכיל, ולהתענג על לימוד התלמוד הירושלמי ה'נחמד מפז ומתוק מדבש', אור תורת הירושלמי כי טוב – כעדות הזוהר הק' 'והאור זה התלמוד ירושלמי דנהיר נהורא דאורייתא'.
קנין יהאם גם אני יכול?
רבים טועים וחושבים, שהירושלמי נועד רק לעילויים ולתלמידי חכמים מופלגים.
לפני שבעים שנה במוסקבה הקפואה גר גאון גדול בעל מסירות נפש לתורה – הרב יצחק אייזיק קראסילשציקאוו ז"ל, חרף כל הניסיונות הרוחניים והגשמיים שהיה מנת חלקם של שרידי היהדות הנאמנה ברוסיה הקומוניסטית – התמסר לכתוב ביאור על התלמוד הירושלמי [סיפור ההרואי של הצלת החיבור מרוסיה והדפסתו באר"י ע"י מכון מוצל מאש – מובא בהקדמת ספרו 'תולדות יצחק'].
מטרתו היתה להוציא מלב החושבים שהתלמוד הירושלמי חתום בפניהם, וכך מתבטא ברגש רב בקולמוסו (תבונה ברכות סוף פ"ד):
"כי לא רק לגאונים עצומים נכתב הירושלמי רק להלומדים שבהעם… לכן פירשתי באופן המובן לכל… וד' היה בעזרי עד כה, כן ינחני בעזרתו להבא לפרש על פי הפשוט ומובן, שהירושלמי יהיה ספר עממי להלומדים".
שאיפת נפשו הטהורה – מתקיימת בימינו אנו יותר ויותר, כאשר רבים האברכים ובעלי הבתים הקובעים עתים לתורה בתלמוד הירושלמי, ועכשיו ביותר – בפתיחת תוכנית 'קנין ירושלמי – דרשו.
הגיע הזמן שכל יהודי בעולם יוכל לומר – יש לי חלק בתלמוד הירושלמי!!!
רבבות יהודים שעשו את הבלתי יאומן ונבחנו על כל תלמוד בבלי – דבר שלפני חמישים שנה לא היו מאמינים שזה יקרה אי פעם לפני ביאת המשיח – מוכיחים שאפשר לעשות את הנראה בלתי אפשרי – ללמוד ולהבין כל התלמוד הירושלמי.
'תורת ה' תמימה' – אין לנו להסתפק רק בלימוד חלק מהתורה, שאיפתנו – ללמוד ולהבין את כל דברי תלמוד תורתך באהבה!
גם המתקשה בלימוד אל לו להתייאש. כבר זכה דורנו למהדורות מאירות עיניים ולפירושים בהירים ומועילים על רוב ככל מסכתות הירושלמי, המפשטים אותו ללומד, כדי שיוכלו להבין לשונו הקליל והקצר, כהיום כל הרוצה לטעום מנועם אור הירושלמי, מוזמן לבוא להתענג ולהתעמק ואין מעצור בידו.
האוהבים לימוד בעומק העיון ימצאו את מבוקשם במהודרות המבוארות המורחבות [כמו שוטנשטיין – מסורה], והרוצים ללמוד בקיאות בהבנה מושלמת וברצף לימודי מוזמנים ללמוד בביאורים הקלים והמתומצתים [כגון ביאור 'נחמד מפז'].
אלו וגם אלו מתבקשים לטעום מנועם צוף הירושלמי עם הפירוש המיוחד – ביאור מרן שר התורה הגרח"ק זצ"ל, אשר באהבתו לכל ישראל הנחיל לדורינו ירושה – תורה ברורה ברוב ככל סוגיות הירושלמי.
הכל טוב ויפה… אבל סוף סוף אני לא רגיל ב'לישנא קלילא' של הירושלמי, איך אוכל להצליח ולצלוח את קשיי ההתחלה?
יש לי תשובה אחת: הכרת הקושי וידיעת הקלילות שבתלמוד הירושלמי!
כולנו מכירים את המושג – לישנא קלילא – לשון קצר. אכן, התלמוד הירושלמי נכתב בלשון קצר ביותר, וגם בלשון ארמית שונה מהבבלי – שאיננו רגילים בו.
אבל, בתוך זה טמון גם הקלות בו יוכל הלומד להתרגל ללימוד הירושלמי, וגם להספיק דפים רבים בזמן קצר!!!
ונפרט:
א] הארמית השונה – בילדותינו כאשר התחלנו ללמוד את פרק 'אלו מציאות' בגמרא, עבר זמן רב עד שידענו לתרגם את כל המילים ללשוננו, אבל עכשיו, האם עדיין אנו מתקשים לפרש המילים: היכי דמי… טובא נמי… בציר מהכי… נפיש טרחייהו?!
רק באגדה שבגמרא אנו מתקשים עדיין כל פעם מחדש איך לתרגם את המילים… נו… בסדר.
הירושלמי אינו שונה… רוב המילים הבלתי מוכרים לנו חוזרים על עצמם מדי כמה דפים, אחר לימוד של פרק או שניים בתלמוד הירושלמי – השוני שבשפה לא יהווה עבורנו קושי כלל!
ב] לישנא קלילא – אם בבבלי יש קודים מוכרים מהו קושיא ותירוץ, שאלה ותשובה, אוקימתא ופירכא… הירושלמי נכתב בלשון קצר ביותר, ועל כן יש פחות כללים בזה, וקשה להבחין מהו קושיא ומהו תירוץ, היכן מתחילה הסוגיא והיכן היא מסתיימת.
מצד שני, הסוגיות מאוד קצרות, אם בבבלי יכול סוגיה אחת להיפרס על גבי עמודים רבים, עם המון לישנות ומחלוקות, ראיות וסתירות, 'הווא אמינא'ות ומסקנות, דחיות ואוקימתות – מה שמצריך המון עמל וחשבון כדי להבין ולדעת את הסוגיה על בוריה בלי בלבול וטעות.
בירושלמי הסוגיות קצרות מאוד, עיקר עבודת הירושלמי היתה לבאר את דיני המשנה בטעמים ברורים ומובנים, גם אם מובאים מחלוקות בין התנאים והאמוראים, ישנם רק קושיא או שתיים על דברי אחד מהם, תירוץ אחד או שניים, ומיד עוברת הגמרא לסוגיה הבאה.
על כן עצתי נאמנה, ללמוד קטע קטע בפני עצמו, לנסות מקודם להבין מהו מהלך הגמרא – ואין הרבה סוגי מהלכים, אחר שמתרגלים להבין מהם המהלכים שבירושלמי, ניתן על פי עיקרון זה להמשיך עוד סוגיא, אם הדברים אינם מסתדרים – הרי זה סימן שמה שחשבת שזו קושיא הוא ביאור, ומה שראית כתשובה היא הקושיא.
ובוודאי צריך ללמוד במפרשי הירושלמי הרבים, וכדאי להתחבר לשני פירושים, ומה שהאחד מחסיר מלפרש, על פי רוב משלים השני. [במסכת ברכות – ישנם ביאורים מיוחדים מרבותינו: ר"ש סיריליאו (מאחרוני הראשונים), חרדים, שדה יהושע, מהר"ם חביב (הנקרא גם 'פני משה הקדמון'), מהר"א פולדא, פני משה ועוד. אחרונים חביבים: תולדות יצחק – תבונה, ביאור הגרח"ק – המלוקטים מכל רחבי התורה ומכל מפרשי הירושלמי].
מלבד זאת, בתלמוד הירושלמי ישנם דברי אגדה לרוב – המעניקים שעשוע ותענוג עצום ללומדים. הרבה מסיפורי חז"ל הידועים מקורם בירושלמי, ולימודם בהבנה יגלה – מה שלא סיפרו לנו… אבל לא זו בלבד… דברי אגדה נדירים הנמצאים רק בתלמוד הירושלמי נותנים אור חדש בעבודת ה' ומביאים את הלומדים לידי מעשה ולידי מידות ישרות.
הזמן קצר והמלאכה מרובה, ההספק עקבי ויום יומי… אבל במסגרת תוכנית 'קנין ירושלמי' – בהחלט, ניתן להספיק דף ליום – ללמוד וגם להבין את דברי הירושלמי בטעם ובמתיקות!
לקבלת דוגמא מביאור 'נחמד מפז'. – שמעניק הבנה מושלמת בגוף הביאור, עומק הפשט והוספות מחכימות ומענגות בהערות [ללא ביאורים מפותלים והערות מכבידות] – שלחו מייל לכתובת: [email protected] או הקלידו במכשירי 'נדרים פלוס' או 'קהילות' – להבין ירושלמי.
הביאור נערך בברכתם ובעידודם של מרן שר התורה הגרח"ק זצ"ל ושל כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א.