הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
אחד מאישי המוסר בדורינו אמר דבר נפלא: לאנשים העסוקים עם הציבור, מעורים איתם ומסייעים להם, יורד כח הדמיון ההרסני שיש לכל אדם רגיל, שפחות מעורה עם הבריות.
והוא הסביר: אדם מן הישוב חושב כל הזמן ש'אם היה לי את זה- הכל היה מסתדר לי'. 'אם היה לי יותר כסף- הייתה לי שלוות נפש'. 'אם היה לי יותר שקט בבית- הייתי אדם יותר רגוע', 'אם המנהל/הבוס/הראש כולל שלי היה אדם נינוח יותר- החיים שלי היו טובים יותר', וכן הלאה. הבריות חיים בדמיונות שאם משהו היה משתנה, הכל היה טוב יותר, הניסיונות היו נעלמים, הייתה להם שלוות נפש והם היו לומדים בשקט, בעיון גדול, את כל התורה כולה.
אך עסקנים שמסייעים לאחרים במגוון תחומים, רבני קהילות או כל אחד שאנשים מתייעצים עמו ושופכים את הלב בפניו, רואה כמה צרות ובעיות, ניסיונות וקשיים, יש לאחרים. כמה הבעיה הפרטית שלו לא תפתור לו את מכלול הניסיונות, כי הדשא של השכן לא קשור לניסיון הפרטי שלו, ובכל זאת, הדשא של השני לא ירוק יותר….
"יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה, אשכול ענבים שבכרו, רמון שבכר, קושרן בגמי ואומר הרי אלו בכורים" (רמב"ם הלכות ביכורים פ"ב).
תאנה אחת בכרה, אשכול ענבים אחד, רימון אחד, והנה האדם מתמלא בהודאה, שמחה והכרת טובה, ומכריז: "הרי אלו בכורים"!!!
ואת ההמשך כולנו למדנו. שיירות של שמחה, מעטרים את הסלים בבני יונה, והשור הולך לפניהם וקרניו מצופין זהב ועטרה של זית בראשו, והחליל מכה לפניהם, בהמון אדם, ברוב עם הדרת מלך, וכל בעלי האומנויות בירושלים עומדים לפניהם, שרים ומנגנים וקוראים פסוקים, הכל כפי המתואר במשנה וברמב"ם. תאנה אחת, וכזאת שמחה גדולה של הכרת טובה והודאה.
פרשת הביכורים מלמדת אותנו להביט בדבר הקטן שיש לך, להאיר לעצמך את המתנות הנפלאות שקיבלת מהקב"ה, להכיר טובה על מה שקיבלת, ולעבדו בנתונים המיוחדים שלך, ללא דמיונות ומחשבות של 'איזה טוב היה אילו'….
֎֎֎
רבים מנקיי הדעת מקדישים את התפילות האחרונות בשנה בכדי להודות להקב"ה מקרב לב עמוק על השנה שחלפה. נכון, היתה קורונה ועדיין היא ממשיכה, ירחם ה'. ממשלה רעה הוקמה כאן והביאה בכנפיה גזירות רעות. אך הנה, למרות שלא היינו מושלמים בשנה שעברה, קיבלנו מהקב"ה שנה נפלאה של חיים ומזון, תורה ודעת, ילדים טובים, בריאים ושובבים. שמחה וצחוק, אושר ואידישע נחת. אם נביט על השנה שחלפה, נראה כמה רגעים טובים היו בה. וכן, אפילו על כוס קפה טעים וחם, אותו שתינו בכל יום, אולי פעמיים ביום, צריך להודות מכל הלב.
הילדים בריאים. ברוך ה', יש אוכל במקרר. ברוך ה', הילדים לומדים תורת ה' בחיידרים ובישיבות והבנות מתעלות בבתי הספר. נושמים, חיים, לומדים, שמחים, רואים נחת, נהנים, מתרגשים, צוחקים, ואפילו חולמים. אז תודה רבה לך, אבא שבשמים, על כך שהבעת בנו אמון ונתת לנו עוד שנה, כמתנת חינם.
בפרשת הביכורים בפרשתנו נאמר: "היום הזה ה' אלוקיך מצווך לעשות את כל החוקים האלה ושמרת ועשית אותם… את ה' האמרת היום להיות לך לאלוקים וללכת בדרכיו".
אמר על כך הגאון הגדול רבי חיים פנחס שיינברג זצוק"ל: הפסוקים הנאמרים לאחר פרשת ביכורים, מתמקדים בהמלכת ה'. כלל ישראל מקבל את מלכות ה' בעולם והקב"ה מפריש את כלל ישראל להיות לו לעם. לכן נסמכה פרשת ביכורים לפרשת המלכת ה' בעולם, כי רק אם אדם מכיר ומוקיר טובה להקב"ה ולכל מי שגמל איתו טובה, יכול לקבל את מלכות ה' בעולם, כי כפוי טובה, כך אמרו חז"ל, אינו יכול לקבל עול מלכות שמים.
כדאי לפקוח עיניים ולהכיר במעלתם של כל אלו שעוזרים לנו כל הזמן. ראש וראשון, בבן/בת הזוג שלנו, שכל כך טורחים ומתמסרים בעבורנו, בהורים שדואגים לנו בכל נימי נפשם ושכל כך דאגו לנו כל חייהם, לראש הכולל, המכתת את רגליו כדי לאסוף שקל לדולר- כדי שתהיה לנו משכורת בסוף החודש. לחברותות שלומדים איתנו, למנהל הגמ"ח שהעניק לנו הלוואה חינם אין כסף, לנהג האוטובוס שמסיע אותנו למחוז חפצנו, לאברך הנחמד שהשאיל לנו ספר "מראי מקומות" והביא אותו מביתו ועד הכולל. למגיד השיעור ב"דף היומי", שמכין כל יום שיעור במשך שעות ומגיע בכל ערב לשיעור, מבלי שהוא חייב לנו דבר. למנקה הרחוב האכפתי, לחבר העירייה שכל כך טרח בעבורנו, למרות שהוא משמש בתפקיד חבר עירייה מבלי לקבל שום משכורת, לשכן שלקח השבוע פעמיים את בתנו מהגן ולשכן ממול, שמסביר לנו בסבלנות בכל פעם מחדש על תיקוני בדק-בית ומייעץ לנו מה לקנות ב"טמבור" ואיזה חומר טוב למה ואיזה צבע לא כדאי לקנות. אנחנו מוקפים בכל כך הרבה אנשים טובים שעוזרים לנו בכל כך הרבה תחומים, והלא חז"ל אמרו לנו ש"כל הפותח פתח לחברו- את נפשו הוא חייב לו"!!.
כשהמשגיח הגה"צ רבי מאיר חדש זצוק"ל שוחח עם תלמידיו על חשיבות הכרת הטוב, היה מספר להם את הסיפור הבא: "פעם נזדמן לי ללכת עם ה'סבא' מסלבודקא זי"ע. לפתע עברה מולנו קבוצה של קוזקים. ראיתי כי ה'סבא' נבהל, והרגעתי אותו: ב"ה שעכשיו המשטרה הקומוניסטית שולטת במצב, ואין כבר סיבה לפחד מהקוזקים.
"ה'סבא' נרגע והחל להודות לי על שהשבתי את רוחו בדברי הנבונים. הייתי נבוך, וכי מה עשיתי שאני זוכה לשבחים כאלה מפי הסבא?
"הגענו לבית המדרש, והנה נעצר ה'סבא' והורה לי להיכנס לפניו מתוך הכרת הטוב. סירבתי כמובן, כי מי אני שאכנס לפני הרב? אך הוא לא ויתר ועמד על כך בתוקף. לא נותרה לי ברירה, נאלצתי להיכנס לפניו".
֎֎֎
בגמרא מסופר על רבי חייא "הווא קא מצערא ליה דביתהו, כי הוה משכח מידי, צייר ליה בסודריה ומייתי ניהלה (תרגום: אשתו היתה מצערת אותו, ובכל זאת כשהיה מוצא דבר מה היה מביא לה), אמר ליה רב: והא קא מצערא ליה למר (והרי היא מצערת אותך). אמר לו: דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו מן החטא". הוי אומר, הבעל חייבת הכרת טובה גדולה לעזרתו.
וכה כתב מרן הגרי"י קניבסקי זצוק״ל: "כִּי הִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ, שֶׁיַּחַד לָהֶם עִנְיָנִים מְשֻׁתָּפִים וְכָל אֶחָד מְסַיֵּעַ וּמִסְתַּיֵּעַ זֶה מִזֶּה. וְכֵן אַהֲבָה הַנּוֹבַעַת מִצַּד הַכָּרַת הַטּוֹב, שֶׁיְּצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ אִלּוּ לֹא הָיָה מַשִּׂיג אִשָּׁה וְהָיָה נִשְׁאָר גַּלְמוּד, כַּמָּה צַעַר וּכְאֵב הָיָה לוֹ מִזֶּה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לוֹ שֶׁעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ הוּא מְסֻדָּר בַּחַיִּים שֶׁלּוֹ. וְעִנְיַן הַכָּרַת הַטּוֹב- אֵין שִׁעוּר לְגֹדֶל חִיּוּבָהּ וּמַעֲלָתָהּ, וְעַל אַהֲבָה כָּזֹאת חִיּיְבוּ חֲזַ"ל".
כי כן, כמו כל נושא בין אדם לחברו, תמיד צריך להתחיל מהבית פנימה.
(קטעים מתוך הספר החדש 'מחשבה בפרשה', שיכלול לקחי מוסר ותבונה, סיפורי מופת, עובדות מגדולי ישראל, הגיונות מחשבה ופניני תורה והלכה, בצירוף הליכות והנהגות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א. השי"ת יזכני שתניחו בס"ד את הספר על שולחנכם בחודש תשרי הבעל"ט).
(נקודה למחשבה, יתד נאמן)