מספר הרה"ח ר' מנחם אליעזר מוזס שליט"א משב"ק הרה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע ובעמח"ס 'לפני ולפנים':
ידועה ומפורסמת התקשרותו הנלהבת של מורי ורבי הרה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע לאתרא קדישא מירון ולכל מה שקשור וסובב את התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. אולם על אף הקשר הנפשי העמוק והמופלא, הקפיד מאד שבבואו לשם לא יפגעו חלילה ביהודים הבאים להשתטח על ציון המצוינת.
לדוגמה אציין בזאת מה שהיה בערב ראש חודש אלול תש"ל. הגענו אז למירון מצפת, מקום שהותו של רבנו בקיץ. קהל גדול של אחינו בני ישראל היה בציון הקדוש, אך ציבור חסידי ויז'ניץ לא ידע על בואו של רבנו למירון.
בצאת רבנו מהרכב, ביקש שלא ניכנס לציון אלא להגיע למרפסת הכהנים שמחוץ לציון. לפליאתי על־כך אמר לי ברגשות קודש: "אידן קלעפן אין רבי שמעון, און אז איך קום אריין, רייסט מען זיי אוועק" (יהודים דבוקים ברבי שמעון, וכשאני נכנס, קורעים אותם משם)…
רבנו המשיך לספר לי: "איך געדענק ווען איך בין געווען תרצ"ה אין מירון, האט מען געשטופט, האט א יודענע גישריגן, רבי! רבי שמעון איז אויך מיינער נישט נאר דיינער!… (זכורני כשהייתי בשנת תרצ"ה במירון, דחפו אנשים ואשה אחת צעקה שם: 'רבי! רבי שמעון הוא גם שלנו, לא רק שלך!)… וכשהכריזו בקול: 'לאזט אריין די ויז'ניצע רבי'נס קינדער' (פנו מקום לבני הרבי מויז'ניץ), זעקה אישה אחת שדחפו אותה: 'דא זענען מיר אלע קינדער פון רבי שמעון בר יוחאי'"… (כאן כולנו בניו של רבי שמעון בר יוחאי)… רבנו הפליא ביותר את תמימותה והרגשתה האמיתית.
לשאלתי הנוספת, מדוע בכל פעם הוא כן נכנס למקום הציון? ענה רבנו: "כשאני בא עם הציבור שלי, הם מכינים לי מקום, און מ'רייסט קיינעם נישט אוועק" (לא דוחפים אף אחד). וכך ישב רבנו והסתכל לתוך מקום הציון בעודו מתייפח בבכי: "אה, אה, אידן קלעפן אין רבי שמעון…"
בחזרתו לעיה"ק צפת אמר לנו, שמהאי טעמא אינו נוסע למירון בל"ג בעומר. זכורני מחודש אייר תשכ"ט, כשרבנו שהה בעיה"ק טבריה ובאחד הימים הגיע הגאון רבי מאיר שטרן שליט"א אב"ד מירון, לספר לרבנו שמצא דרך מיוחדת בה אפשר לעלות עד פתח המערה בל"ג בעומר. רבנו שמח מאד לשמוע את הבשורה הטובה, אך מיד שאל: "כמה יהודים הדבוקים ברשב"י יצטרכו להזיז מהציון בגללי?" השיב הגר"מ שטרן, שאכן בתוך הציון לא יהיה מנוס מלדחוף אנשים, כדי שהרבי יוכל לגשת עד הציון. מיד נענה רבנו ואמר: "אם ככה, אסע רק למחרת ל"ג בעומר". אשרנו מה טוב חלקנו בהילולא דבר יוחאי.
(המבשר)