חודש "חשוון", או בשמו המקורי והמלא, חודש "מרחשוון".
וישנם כאלה שחושבים שה"מר" היא מלה בפני עצמה, והיא באה להעיד על כך שהחודש הזה הוא מלא במרירות משום שאין בו שום חג.
והאמת, היה צריך לומר את ההיפך הגמור, זהו החודש המתוק ביותר בשנה, חודש שמגיע לאחר ראש השנה, לאחר יום הכיפורים, לאחר שנגאלנו מחטאותינו, ופצחנו בשנה טובה, שנה של בשורות טובות, שנה של עלייה רוחניות, שנה של "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה".
מרוב שהשנה הזו מתוקה ומדהימה, ומרוב שהחודש הזה הוא החודש הראשון בתחילת "ימי המעשה" של השנה היפהפייה הזו, אין צורך לערב בו חגים.
זה כמו לקחת את העוגה הטעימה ביותר, עד כדי שמיותר לבזוק עליה עוגיות…
החודש הזה הוא חודש מתוק כל כך עד שאין צורך לערב בו חגים!
הסיבה שהוא נקרא "מרחשוון" זה בכלל בגלל סיבות אחרות לחלוטין, שאחת מהן היא הסיבה שכאשר מורידים את הדלי ומשקים בו, הטיפה האחרונה נקראת "מר".
או כאשר האדם סיים את ימי ראש השנה וכיפור, עדיין שפתיו מרחשות תפילה, ו"מרחשוון" הוא מלשון "מרחשן שפוותיה" – שפתיו עדיין רוחשות תפילה.
זהו חודש נפלא, זהו חודש מדהים!
מה שיפה הוא, שאנו בדרך כלל כאלו שמפרשים את מה שעובר עלינו לפי מצב הרוח שלנו.
כלומר, האם זהו יום יפה או לא?
האם זהו שם יפה או לא?
האם האדם שלפנינו יפה או לא?
האם ההתנהגות אותה אנו רואים היא יפה או לא?
אנו קובעים לפי מצב הרוח שלנו!
כל אדם שמצב רוחו עכור עליו, רואה את הכל בצורה שלילית, כי לב שחור מוביל לעין רעה, שמובילה לפרש כל דבר בצורה שלילית.
אבל כאשר יש לך מצב רוח טוב, כאשר אתה חי באמונה עם הקדוש ברוך הוא, ואתה יודע שכל מה שעובר עליך לטובה, אתה לא דן רק את עצמך לכף זכות, אלא גם את כל הסובבים אותך לכף זכות, כי נוח לך, טוב לך, כיף לך, אתה מאושר עלי אדמות.
התפקיד שלנו בחודש הנוכחי ובכל החיים כולם, הוא להאיר עיניים לכל הסובבים אותנו, להשפיע על כולם טוב, לראות בהם את הנקודות הטובות והחיוביות שלהם.
וכך לזכות, בעזרת ה', ללב נקי, לב בריא ושלם, מתוך נחת, שלווה, שמחה והצלחה.
חודש טוב ומבורך,
וברוכים תהיו!