שאלה: יש לי מנה אחת של דג מיוחד, האם עדיף להשאירו לשבת או ליו״ט?
תשובה: ביו״ט יש ענין מיוחד של בשר מדין שמחה, אבל בדגים אין שמחה, אלא זה משום כבוד שבת ויו״ט, א״כ הר״ז שווה בשווה, ויאכל את הדג בשבת או ביו"ט, מה שמגיע קודם (הגר״נ קרליץ זצ״ל. ולא דמי למי שיש לו רק רביעית אחת של יין, ויו״ט חל בערב שבת, שכתב המשנ״ב ס׳ רע״א סוס״ק ב׳, שישאירו לשבת, כיון שקידוש בשבת הוא מן התורה וקידוש של יו״ט הוא מדרבנן, משא״כ ״כבוד שבת ויו״ט״ שווה בשניהם).
שאלה: ביום ראשון של סוכות בשעת עטיפת הטלית, הפילה הטלית את אתרוג חברו ונשבר הפיטם, האם חייב לשלם או לא?
תשובה: אין זה נחשב לאונס גמור כלל, שהיה לו להיזהר בזה, וחייב לשלם וכמבואר במשנה (ב״ק כ״ו) אדם מועד לעולם (הגראי״ל שטינמן זצ״ל).
שאלה: לאחר נטילת הלולב הבחין ששתי הערבות בלולב עדיין מחוברות (קצצו שתיהן ביחד מן האילן), האם זה נחשב כשתי ערבות או כערבה אחת?
תשובה: כיון שהן מחוברות, הר״ז כמו ערבה אחת, ולא יוצא בזה נטילת לולב שצריך ב' ערבות (הגר״ח קנייבסקי זצ"ל). [הגרי"א דינר שליט"א, גיליון 'מים חיים']
*
נשאל מרן הגר״ח קניבסקי זצ"ל: מי שמקפיד מאוד לא לצאת מהסוכה כלל, מלבד צרכים הכרחים ממש, האם חסר לו בגדר של ״תשבו כעין תדורו״? שהרי הוא כמו בבית הסוהר?
וענה שדברי הגמרא נאמרו דווקא על הכהן הגדול בשבעת הימים קודם יום הכיפורים – שאסור לו לצאת מלשכת פרהדרין, ולכן נראה כחבוש בבית האסורים. אבל בסוכה, שמותר לו לצאת, אז גם מי שלא רוצה לצאת, זה לא נקרא דירה בעל כרחו – אלא מרצונו, כיוון שהעינוי של אדם האסור בבית הסוהר הוא רק במה שמוגבל נגד רצונו!
[הגאון בעל האדרת זצוק"ל סיפר על עצמו שהיה 'נטוע בסוכה כבמסמרות', עד שחשש שאין זה ׳כעין תדורו׳, שהלא אין אדם יושב בביתו כל השנה כולה ללא הרף. והוסיף שלמד חומרא זאת מאביו – שגם בזמן שהיה הקור גדול נשאר בסוכה והתעטף בכרים וכסתות, והסביר שאמנם מעיקר הדין הוא פטור משום ׳מצטער׳, אבל כיוון שרבים באים להקביל את פניו ולשאול שאלות, אזי אם ימצאוהו בבית יזלזלו במצוות סוכה גם שלא כדין [גיליון פנינים מאירים]