כתובות סו
מדוע שני אסירים בסיביר לא סלחו לרב מפונביז' ולרב מקובנא?
מלח ממון חסר – הרוצה למלוח ממונו כלומר לגרום לו שיתקיים יחסרנו לצדקה תמיד וחסרונו זהו קיומו.
המגיד מישרים רבי יעקב גלינסקי זצ״ל, סיפר שבעת עלית הקומוניסטים לשלטון ברוסיה הם החרימו מאנשים את כל כספם ,והעשירים שבהם אף קבלו עונש על כך שהיה להם הרבה כסף. בעת שנשלח לסיביר, היו אתו שם שני אחים, עשירים לשעבר, שנשלחו על ידי השלטונות לסיביר, על ״חטאם׳׳ החמור: היותם עשירים.
פעם, שוחחו עמו האחים, ואחד מהם אמר: ״הרב גלינסקי! יש שני אנשים שלא אסלח להם לא בזה ולא בבא, האחד הוא הרב מפוניבז׳, הרב כהנמן, והשני הוא הרב מקובנא, הרב אברהם כהנא, בעל ה׳דבר אברהם.
״על מה אינך סולח להם? מה הם עשו לך?״ תמה הרב גלינסקי
והלה הסביר: ״כמה וכמה פעמים באו השניים אלי לבקש כסף לישיבות, ותמיד נתתי להם ביד רחבה. ואז הם היו פונים אלי ואומרים לי כי המצב קשה במיוחד, האם יש ביכולתי להוסיף משהו? לפעמים הייתי מוסיף ולפעמים לא״.
״מהי, אפוא, הבעיה? מדוע אינך סולח להם?״
״כבוד הרב! למה הם דברו אלי יפה ובלשון תחנונים? למה הם לא באו באיומים והכריחו אותי לתת עוד? הנה סטאלין בא עם אקדח – ולקח הכל״!
אחרי שהרב גלינסקי עלה לארץ ישראל הוא פגש את הרב כהנמן וסיפר לו את הספור ששמע בסיביר.
נענה הרב מפונביז׳ ואמר: כל פעם שבקשתי מהאחים שיוסיפו על נדבתם, הם היו אומרים לי: ׳אם נוסיף לקל אחד ־ מה ישאר לנו? והנה התברר כי רק מה שנתנו לצדקה נשאר להם, לנצח נצחים, ומכל מה שחסכו לעצמם ־ לא נשאר זכר!