ראש חודש אלול, היום בו מתחיל ה'זמן' החדש, הוא סוג של 'יום הדין' עבור פעילי 'אחינו' שעובדים באגף של קירוב רחוקים.
במשך השנה כולה הם עובדים ומשקיעים כדי ליום הנכסף הזה, חותרים להכניס כמה שיותר בחורים צעירים לעולמה של תורה, להציל אותם משיני הארי, ולהביאם אל היכל הישיבה הקדושה.
"זה קורה כל השנה", מספר הרב אהרן ידלר, מוותיקי הפעילים בארגון. "בכל פעם שאנחנו מאתרים בחור שהחל בתהליך של התחזקות וכבר בשל להיכנס לישיבה, אנחנו משתדלים להכניס אותו לישיבה מתאימה.
"אבל אין ספק שעיקר העבודה נעשית דווקא בתחילתה של שנת הלימודים החדשה, וזה קורה בחלוקה לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה נכנסת לישיבה בראש חודש אלול, והקבוצה השניה בראש חודש חשוון, אחרי החגים".
לדבריו, העבודה מתחילה מספר חודשים קודם לכן. "השנה פעלנו בשיתוף פעולה הדוק מאוד עם ראשי מדרשיות ברחבי הארץ.
"המדרשיות האלו לא דוחפות את הבחורים להיכנס לישיבות. כמובן שאם רואים בחור שבשל לכך הם ממליצים לו, אבל לא זאת העבודה שלהם. הם עובדים יותר בשיטה של לתת לכל מי שרוצה לשמוע, להיכנס למדרשיה לשמוע וללמוד כמה שהוא רוצה.
"במדרשיות האלו יש עשרות אלפי בני נוער, חלקם באמת באים רק כדי לשמוע קצת, להתוודע ליהדות שלהם, להבין מה זה שבת ומה זה חודש אלול. אבל הם לא מעוניינים לשות תהליך משמעותי של חזרה בתשובה.
"יש רבים שכן רוצים לחזור בתשובה, וגם עושים זאת בפועל, אבל הם לא נכנסים לישיבה, אלא פשוט נשארים באותו מקום בו הם נמצאים, מתגייסים לצבא ושומרים מצוות. כמובן שבמקרים רבים זה לא מחזיק מעמד לאורך זמן, כי בלי 'כור ההיתוך' של הישיבה, קשה מאוד להישאר שומר תורה ומצוות אם גדלת בבית שאינו כזה.
"ויש רבים מאוד שכן רוצים לחזור בתשובה, ואפילו רוצים להיכנס לישיבה, אבל הם פוחדים, הם חוששים, ובצדק. זה לא דבר של מה בכך להחליף את כל העולם שאתה חי בו ולעבור ליקום מקביל שבו כולם חובשים כיפות, לובשים ציצית, מברכים לפני האוכל ולאחריו, נוטלים ידיים, שומרים על העיניים והאוזניים שלא לראות ולשמוע מה שלא צריך, וכמובן גם יושבים ולומדים תורה במשך שעות כל יום…
"זה מאוד מאוד מפחיד עבור מי שאינו רגיל בכך. וכאן בדיוק מגיע תחום העבודה שלנו…
"מה אנחנו עושים בעצם? אנחנו יוצרים קשר עם המדרשיות, שמצביעות לנו על הבחורים האלו, שרוצים להיכנס לישיבה אבל חוששים לעשות את הצעד.
"הבחורים האלו זקוקים לעזרה. קודם כל הם צריכים להבין מה זה ישיבה בכלל, איך זה נראה, מה בדיוק עושים כל היום, ומי אמר שאני מתאים לשם…
"דבר שני, חשוב לא פחות, הם צריכים שיכוונו אותם לישיבה המתאימה. מבחינתם ישיבה במבשרת ציון, ישיבת 'אור החיים' של הגאון רבי ראובן אלבז, וישיבת 'תושיה' בתפרח, אלו שלוש ישיבות שאין ביניהן שום הבדל. זאת ישיבה וזאת ישיבה, מה ההבדל?
"אגב, גם בין הישיבות לחוזרים בתשובה יש הבדלים גדולים. גם הבדלי גילאים, וגם הבדלי תרבות, סגנון ועוד. יש ישיבות שבהן משקיעים יותר בהשקפה ויש שמשקיעות בלימוד גמרא עם ראשונים, בחלק מהישיבות יש אווירה יותר קלילה ומשוחררת ובחלק יותר קפדנית ורצינית. יש חוזרים בתשובה שמאוד מאוד רוצים להשלים מהר מאוד את כל מה שהחסירו ולא למדו עד עכשיו, והם ייכנסו לישיבות שבהן הלימוד מאוד אינטנסיבי, אחרים רוצים להתקדם בקצב רגוע יותר, בשמחה ובנחת, ויש ישיבות שמתאימות להם".
היום, כך מספר הרב ידלר, יתחילו כמה עשרות בעלי תשובה חדשים את הלימודים בישיבות אליהן שובצו. עשרות בחורים נוספים הרגישו שהם עדיין לא בשלים למהלך, והתקווה היא שרוב רובם ייכנסו לישיבות בעז"ה בראש חודש חשוון.
"עכשיו זה חודש אלול, בני עדות המזרח כבר אומרים סליחות, זה זמן שבו אפשר לחולל גדולות ונצורות", הוא מספר, "אנחנו לוקחים את הבחורים לאמירת סליחות בישיבת 'אור החיים'. מדובר במעמד מרטיט שחודר ללב ולנשמה, ולא נותן להם להמשיך הלאה כאילו לא קרה כלום. אחר כך מגיע ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, שמחת תורה, לבחור שמתעניין ביהדות והתחיל לשמור מצוות, החגים והתקופה הזאת כולה מאוד מאוד מרוממים ומעלים, ומדי שנה מצטרפים עוד עשרות בחורים חדשים לישיבות, הודות לפעילות של הצוות שאני חבר בו, מיד אחרי החגים".