סיפר כ"ק האדמו"ר מזידיטשוב-ווערצקי שליט"א:
מעשה פלא סיפר לי דודי האדמו"ר מזידיטשוב בורו פארק, הרה"צ רבי אשר ישעי' אייכנשטיין. הוא למד בישיבה דחסידי בעלזא בראשית שנותיה, והוא היה 'יוצא ונכנס' מעט בבית הרה"ק מבעלזא בתל אביב, בהיותו קרוב משפחה נכד לצדיקי בית בעלזא.
הגבאי ר' שלום פויגל לא חיבב את הדבר שתלמידי הישיבה באים מירושלים לתל אביב, כי לא רצו שיצאו הבחורים מבין כתלי הישיבה, לכן היה איזה סדר אילו בחורים מותרים לבוא ובאיזה זמן. אולם כיון שדודי היה קרוב משפחה, והוא ידע שכדאי לשבות בשבת בצל קדשו של הרה"ק מבעלזא, קם ונסע לתל אביב ללא רשות.
כשראהו ר' שלום פויגל התרעם עליו על שבא ללא רשות. דודי ניסה להצטדק על שהוצרך לבוא לתל אביב לבקר אצל רופא שיניים, אולם ר' שלום פויגל לא קיבל את דבריו.
בליל שישי לאחר תפלת ערבית כאשר נכנס דודי ליטול ברכת שלום מהרה"ק מבעלזא כנהוג, אמר הרה"ק מבעלזא בזה הלשון: "שלום עליכם, עליכם שלום. שלום עליכם, עליכם שלום. שלום עליכם, עליכם שלום. א חשוב'ער גאסט אויף שבת' [=אורח חשוב לשבת], וכך דודי נוכח לראות שהרה"ק מקבלו בסבר פנים יפות. אולם ר' שלום פויגל עדיין כעס עליו על שבא ללא רשות.
בליל שב"ק בעריכת השלחן היו הבחורים 'בנן של קדושים' עומדים אחורי כסאו של הרה"ק מבעלזא, ור' שלום פויגל היה מזכיר את שמותיהם והרה"ק היה משגר להם כוס יין לברכת לחיים. כיון שרצה ר' שלום ללמד את דודי לקח לא הכיר את שמו בעת הזכרת שמות הבחורים, והרה"ק לא שיגר לו יין.
כיון שראה זאת דודי ערך חשבון נפשו: הן נטלתי ברכת שלום מהרה"ק בליל שישי, והוא אמר שאני אורח חשוב לשבת. והריהו יודע שהנני כאן, ואם אין הוא משגר לי יין, הרי זה סימן שאין הדבר תלוי אלא בי ומוטל עלי לשוב בתשובה.
החל דודי מהרהר בתשובה עד שנטפה דמעה מעיניו. כיון שהחל מהרהר בתשובה שמע את קולו של הרה"ק אומר: "שלום, הבא נא כוס נוספת ומזוג לתוכה יין", ואח"כ שאל: "האם היא כבר מלאה?" וחזר ושאל שוב, ושוב, וכאשר התמלאה הכוס אמר: "תן אותה לאשר ישעי'".
(גיליון 'נעם החיים')