הרה"ח רבי העניך טריקובסקי זצ"ל, היה אחד מוותיקי תלמידי ישיבת "שערי שמים". איש חסיד, ירא שמים ושלם. הוא עלה ארצה מפולין לאחר המלחמה, התגורר בירושלים, והיה משתתף תדיר בסדרי לימודי הישיבה. סדר שקידתו והתמדתו בגילו המופלג הפליא לב כל רואיו. בהזדמנות אחת, פתח את סגור ליבו, וסיפר:
הייתה לו לאביו חנות מכולת קטנה באחת מעיירות פולניה, בחנותו החזיק את רוב מוצרי היסוד שצרכו יהודי העיירה. – ובימים ההם בטרם עידן המחשבים ו'מכונות רושמות' למיניהם, היו כל החישובים והחשבונות נעשים ידנית, בעזרת השכל שבמוח…
כילד קטן היה עומד מן הצד, ורואה את גדול 'חרדת הדין' שעל פני אביו בכל פעם שניגש לערוך 'חשבון' מסוים. "את המושג של 'חשבון הנפש' למדתי בהבטה על אבי בתהליך אותם חשבונות"… אמר ר' העניך.
כאשר לקוח היה ניגש לערוך 'חשבון', היה אביו בעל החנות מתרכז בכובד ראש, ורושם לפניו את רשימת המצרכים, משל היו אלו יהלומים יקרים… "1 כיכר לחם + גביע גבינה קטן + 1 ביצה + 1 כוס חלב וכו'"… הוא היה עובר על החשבון כמה פעמים, כדי שחלילה לא יצא מכשול של 'גזל' מתחת ידו, אף לא בפרוטה קטנה. – וכך חדר לעצמותיו של הילד הקטן מה זה "חשבון!".
ברם עיקר הלימוד בחנותו של אביו, היה בשעות הצהריים, כאשר על פי רוב היתה אז הפסקה מתנועת הקונים. או אז היה אביו מתהלך בחנותו הקטנה הלוך ושוב, ומתחיל לדבר אל נפשו בקול, כשהילד הקטן שעמד מן הצד שומע ובולע כל מילה.
וכה היו יסודות דבריו: "וכי בשביל מה ירדה נשמתי לזה העולם? – בשביל לקנות סחורה בעשר זלאטות, ולמכרה בשנים עשר זלאטות?… האם בשביל כך צריכים להוריד נשמה עליונה וקדושה מתחת כסא הכבוד, עד עולם שפל ומגושם שכזה?!… על מה ולמה באה אם כן הנשמה לזה העולם?
הוא היה חוזר ומשנן לעצמו רבות את דברי המסילת ישרים הנודעים בפתח ספרו (פ"א בבאור כלל חובת האדם בעולמו): "יסוד ה'חסידות ושרש ה'עבודה התמימה הוא, שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו, ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו וכו'", ומתוך דיבורים אלו, היה מתיישב בהתלהבות ללימוד התורה הקדושה! והיה מתמיד גדול מאד, שלא היה מסוגל להעביר את הזמן לבטלה! והיה מנצל כל דקה פנויה ללימוד התורה!
דברים אלו חדרו לנפש הבן, עד שגם הוא נהיה מתמיד גדול עד סוף ימיו, והיה מנצל כל העתים לטובה ללימוד התורה בשקידה נפלאה!
(גיליון 'אילו של יצחק')