"אחרי פחות משעה הוא שוב התקשר… הוא ביקש לדבר עם הרב אברהם… מיד זיהיתי אותו, למרות שקולו היה חנוק מדמעות"

אליעזר (לייזר) רוט

"לדבר בם בשבתך בביתך" (יא יט)

רבות סיפרנו וכתבנו על פעילותו של 'מוקד הגישמאק', שכבר השפיע על חייהם וצורת לימודם של אלפי בחורי ישיבות במהלך השנים האחרונות, אבל את הסיפור ששמענו השבוע מפיו של הרה"ג ר' אברהם פוקס, לא נוכל להימנע מלכתוב, בגלל המסר החזק הטמון בחובו.

"היה זה ערב שגרתי במוקד", מספר הרב פוקס, "אנחנו יושבים ועונים לטלפונים שממשיכים לזרום, כמו בכל ערב, עונים לבחורים בכל הגילאים שמבקשים עצות והדרכה, וגם מקבלים בחסדי שמים הכוונה שתסייע להם להתקדם עוד צעד אחד נוסף, בדרך הארוכה שתביא אותם בסייעתא דשמיא אל היעד הנכסף.

"ואז הגיעה שיחת טלפון, שבשלב הראשון נשמעה גם היא כמו שיחה רגילה לחלוטין.

"היה זה בחור כבן 18, הלומד באחת הישיבות הטובות בישראל. הוא סיפר לי שהוא שבור ומרוסק מבפנים. אין לו כח להמשיך ולהתאמץ, כי 'שום דבר לא הולך לו', ובגלל שהוא 'כבר לא מה שהוא היה קודם לכן'.

"התחלתי לגשש בעדינות, והתברר שהמצב שלו לא כזה גרוע כמו שהוא חושב. אמנם בעבר הוא היה מתמיד עצום שלמד כל הסדרים וגם בין הסדרים, בהתלהבות ובהתמדה נפלאה, אחר כך היתה לו נפילה גדולה והוא כמעט התרסק לחלוטין, אבל אז הוא תפס את עצמו ושוב חזר ללימודים.

"כיום הבחור לומד בסדרים כמו כולם, וגם בבין הסדרים הוא לומד, אבל בשונה מהעבר, בבין הסדרים הוא לומד מתוך אילוץ שהוא מאלץ את עצמו, ואין לו גישמאק והנאה בלימוד הזה. לכן הוא שבור ומרוסק, כי הוא מרגיש שהוא לא הצליח לחזור למדרגה הקודמת שלו…

"אחרי שמיקדנו את הראייה, והוא הבין שבעצם המצב שלו הרבה יותר טוב ממה שהוא חשב על עצמו, כבר עברנו חצי דרך. עכשיו נשאר לנו לפתור את עניין ה'בין הסדרים', ואני אמרתי לו שבמקום ללמוד סתם בלי שום מטרה, שיקבע לעצמו יעד שאליו הוא שואף להגיע בלימוד של 'בין הסדרים'. עשינו ביחד חשבון כמה דפים חסרים לו במסכת שהם לומדים בישיבה בזמן קיץ, את הדפים האלו חילקנו לפי הימים שנשארו עד סוף הזמן, והבחור ממש התלהב ואמר שהוא נרתם למבצע הזה בהתלהבות, ובטוח שהוא אכן יזכה להרגיש מתיקות והנאה בלימוד הזה…

"גם החלק הזה של השיחה היה שגרתי לגמרי. ועכשיו אני מגיע לחלק המעניין", מספר לנו הרב פוקס.

"בתוך הדברים, הבחור הזה סיפר לי, שכשהוא נשבר וכמעט הפסיק ללמוד, הוא שיתף את אמא שלו בקשיים העוברים עליו. אחרי שהגענו למסקנה שהוא בעצם לא כזה בחור גרוע כמו שהוא חשב, שאלתי אותו את השאלה הבאה:

"האם סיפרת לאמא שלך שהתחלת ללמוד בחזרה בשעות הסדרים, וגם בבין הסדרים אתה כבר לומד באופן חלקי???.

התשובה שלו היתה שלילית…

"'אני מתבייש לספר לאמא שלי כאלו דברים", הוא אמר לי, "מילא כשקשה לי אני פונה אליה כדי לקבל ממנה חיזוק, אבל כשאני מצליח, מה העניין לספר לה, להחמיא לעצמי, שהיא תחשוב שאני רוצה שהיא תעריך אותי יותר, ושאני לומד כדי לקבל את ההערכה שלה כביכול?".

"אני הזדעזעתי מהתשובה הזאת. אמרתי לו,  שאמא זאת לא סתם אשה שפונים אליה כשצריכים עזרה. אמא זאת הדמות הדומיננטית ביותר בחייו של בחור, היא משקיעה בו את הנשמה שלה, שופכת עליו דמעות, היא גידלה אותו וטיפחה אותו באהבה ובמסירות, לא מגיע לה קצת נחת? ציערת אותה וסיפרת לה שאתה לא לומד, עכשיו זה הזמן לשמח אותה ולספר לה שב"ה המצב השתפר מאוד!!!

"אבל הרגשתי שהוא לא מקבל את דברי. אמרתי לו: צדיק, אם אתה לא חושב ככה, אני לא יכול להכריח אותך, אבל אני רק רוצה שתחשוב על זה בעצמך, אחרי שאנחנו מסיימים את השיחה, תחשוב עם עצמך, אם אמא שלך השקיעה בך מספיק, כדי להצדיק את המאמץ הקטן הזה מצידך למענה, שתרים אליה טלפון ותשמח אותה…".

"השיחה הסתיימה, והבחור אמר שהוא יחשוב על זה מתישהו…

"אחרי פחות משעה הוא שוב התקשר… הוא ביקש לדבר עם הרב אברהם… מיד זהיתי אותו, למרות שקולו היה חנוק מדמעות.

"רציתי לומר לך תודה", הוא אמר לי, "הרי אני כבן שמונה עשרה שנה, ולא זכיתי מימי לנהל שיחה כל כך קרובה עם אמא שלי. מיד אחרי שניתקתי את הטלפון החלטתי לשמוע בקולך ולהתקשר אליה, סיפרתי לה שב"ה אני משתפר והולך, ושעכשיו אני יוצא עם תוכנית לימוד שבעז"ה תחזיר אותי למה שהייתי לפני שהחלה כל הנפילה הגדול הזאת.

"אמא שלי פרצה בבכי, והתחילה לספר לי כמה היא התפללה עלי, כמה היא בכתה שאני אצליח בלימוד, היא סיפרה לי כמה היה לה קשה ההמתנה עד שנולדתי, וכמה היא התרוצצה איתי אצל רופאים כשהייתי קטן בגלל בעיות כאלו ואחרות, כמה היא התאמצה לפתח אותי, ללמד אותי חכמה ומוסר, כדי שאוכל להיות תלמיד חכם בבוא העת, וכמה נשבר לבה בקרבה כשסיפרתי לה שקשה לי בלימודים.

"אחר כך ניהלנו שיחה רגוע וקרובה כל כך, גיליתי שיש לי אמא חדשה שלא הכרתי עד היום. אני מודה לך על ההיכרות שערכת ביני ובין אמא שלי".

"והמסר מכאן הוא גם לבחורים וגם להורים: אל תזניחו את הקשר בין הורים וילדים, כי הקשר הזה, יש בכוחו להציל את הבחורים מרדת שחת, לחזק אותם בזמני קושי ומשבר, ולהרוות את ההורים במנות גדושות של נחת בסייעתא דשמיא".