בני אשכנז, מסיימים את הכיבוס והגיהוץ (למנהגם) בשקיעת היום – 7:43. מכונת כביסה שהחלה את פעולתה לפני השקיעה – יכולה להמשיך פעולתה (הוראת הגר"נ קרליץ זצ"ל). ומכל מקום ייבוש כביסה – מותר, אף משנכנס ראש חודש.
בני ספרד – לדעת רוב הפוסקים, מותרים בשנה כזו בכיבוס – עד ערב שבת חזון-דברים – יום שישי ח' אב.
בגדי קטנים, מותר לכבס בתשעת הימים ואף למלא מכונה – כמפורט להלן.
הכנת הבגדים לבני אשכנז לתשעת הימים
בני אשכנז מכינים את הבגדים הדורשים הכנה לקראת תשעת הימים עד השקיעה – 7:43. בני ספרד מכינים השנה בסוף השבוע הבא, לקראת שבת – תשעה באב ויום הצום שלמחרת השבת.
הבגדים הצריכים הכנה: בגדים עליונים מכובסים ומגוהצים, אבל בגד של זיעה: לבנים, גרביים וכן חולצה הנוגעת בבית השחי (כשלובשים גופיה קיצרת שרוולים) במקומות החמים, נהגו להקל למי שסובל מהזיעה להחליף למכובסים (שו"ת שלמת חיים ד, ד – לגבי גרביים ומטפחות. שו"ת קנין תורה א, קט מועדים וזמנים ח, שלח וערוה"ש יו"ד שפט, ו; וכן הורני הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ביקש אביא לו שו"ע יו"ד והראני בפתחי תשובה שפ"ט, ד והוסיף: "אף שיש מדייקים לא כן". ועל כן, לדבריו, מן הדין אין חובה להכין חולצות שבבית השחי נוגעות בגוף, כנ"ל, ויש שנהגו להחמיר, בפרט בשבוע שחל בו).
יש לציין, שלעניין הכנת הבגדים בני ספרד מחמירים שיש להכין [השנה לקראת שבת תשעה באב] גם "בגדי זיעה", כדברי הגר"ע יוסף זצ"ל (ילקוט יוסף ח"ה עמ' תקס"ד) ויש להכין גם לבנים וגרביים לפני שבוע שחל בו ע"י לבישתם חצי שעה.
אופן הכנת הבגדים: יש ללבוש הבגד זמן מה, לדברי בן איש חי (דברים, ו הובא בכף החיים, צא) – שעה אחת. ואמר לי הגרי"ש אלישיב זצ"ל שבימים מאד חמים די ברבע שעה, בגד בגד ולא כמה בגדים זה על זה (שלא כהדעת קדושים יו"ד שפ"ט שאפשר מספר בגדים יחד לשעה).
בגדי ילדים עד שהגיעו למצוות – אין צורך להכין (שמעתי מהגרי"י נויבירט זצ"ל).
הכנת בגדי איש על ידי אישה – בני אשכנז שלא הספיקו להכין בלבישה את בגדיהם המכובסים לפני ראש חודש, ובני ספרד – שלא הספיקו להכינם לקראת יום תשעה באב, יש שאסרו לאשה או אחות ללבשם במקומם לזמן מה, משום איסור לא תלבש (דעת הגר"א נבנצל והגר"י טשזנר שליט"א), ולדעתם, הוא הדין בזוג הבא לכותל המערבי ומחויב בקריעה, ויש עמם חולצה ישנה אחת, שלו או שלה – אסור לגבר ללבוש את שלה ולהיפך, בשביל הקריעה (אפשרי מן הדין לקרוע באותו בגד עד 5 פעמים), משום שאיסור "לא יהיה כלי גבר על אישה" דאורייתא (והעיר מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שיתכן, שמכיוון שחולצה קרועה אין הדרך ללבשה אלא נזרקת לפח (והרי אסור לאחות ולתפור הקריעה בכותל), ועל כן, יתכן שלאחר שקרע האיש, שוב אין על החולצה שם חולצה של איש, ויהיה מותר גם לאשה ללבשה לקריעה.
אם שכחו להכין – אפשרי בשתי השבתות שנותרו, עד לצום, להחליף בגד, בלא לומר שמכינים לימות החול. ועדיף להחליף לפני הליכה לתפילה או לאחר מנוחת הצהריים. מגבות שלא הוכנו אפשר לחלקם בין הנוטלים ידיים לסעודה בשבת, וינגב כל אחד במגבת אחרת. שכחו גם בשבת: יש שהתירו להניח הבגד על הרצפה במקום שאינו נקי לגמרי במשך כחצי שעה, או לדרוך ולרמוס עליו, אולם שמעתי ממרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל שאין לסמוך על זה אלא לעניין לבנים וגרבים למחמירים להכינם, ולדעתו, מועיל יותר, להניח את הבגד המכובס תחת המזרון ולישון עליו בלילה.
קציצת ציפורניים ביום ששי
מצוה לקצוץ הציפורניים בערב שבת (שו"ע ר"ס, א). "יש מקומות שאין מסתפרים ואין קוצצים ציפורניים בראש חודש, אפילו חל בערב שבת, כי כן ציווה רבי יהודה החסיד" (מ"ב, ז בשם המג"א). על כן, יש להקדים לקוצצן ביום חמישי. ואף שכתב המ"ב שם, ו: "וביום ה' מקפידים שלא ליטלן, מפני שמתחילים לחזור ולצמוח ביום השלישי לנטילתן, ואין זה תיקון כבוד שבת", מכל מקום "בשבוע זה, שאי אפשר לקצוץ בראש חודש, עדיף ביום ה', כי ביום ד' ודאי אין זה תיקון לכבוד שבת" (אליה רבה ופמ"ג שם).
הכניסה לחודש מנחם אב
יום ששי – ראש חודש מנחם אב, בני אשכנז אסורים בבשר ויין כבר מיום ראש חודש. בני ספרד אוכלים בשר ושותים יין ביום ראש חודש (כמנהגם, שאיסורם מתחיל מלמחרת ראש חודש – השנה, כמובן, מיום ראשון ג' אב).
רחיצה לכבוד שבת
השנה, ביום שישי, ראש חודש אב גם בני אשכנז מתרחצים בחמים ובסבון כרגיל וטובלים במקווה חמה, לכבוד ש"ק כמו בכל ערב שבת קודש. אבל שלא לכבוד שבת אסור. כמו כן אין להתרחץ בליל שישי וכן אין היתר לבני אשכנז ללכת לים אפילו בערב שבת (דעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל). ולכל הדעות, אף להרמ"א, בשבת זו לובשים בגדי שבת כרגיל (שעה"צ תקנ"א, מ"ו).