יעקב א. לוסטיגמן
לפני כשלושה שבועות געשה ורעשה הארץ, עם פרסומו של הסיפור המופלא על ספר התורה שנתרם לבית המדרש של כ"ק מרן אדמו"ר מלעלוב שליט"א, לזכר אביו זצ"ל, ומעשה החלום שחלם הסופר שכתבו, ובו קיבל הוראה לתקן את הטעון תיקון ולהוסיף את הנקודות הנדרשות על גבי המילה 'ואהרן' שבפרשת במדבר, פסוק אחד לפני 'שישי'.
למען האמת, זכה כותב השורות להיות עד ראיה לתיקון שביצע הסופר, ועל אף שהבמה לרשותי עומדת ויכולתי לזכות ב'פרסום ראשון', של ה'סקופ' המיוחד, החזקתי בפלך השתיקה לאחר התייעצות עם מורי ורבי כ"ק מרן אדמו"ר מלעלוב שליט"א שביקש להמתין עם הפרסום עד להחלמתו של הנגיד שתרם את הספר.
וכעת, לאחר שהנגיד כבר החלים ב"ה ומצבו טוב, ולאחר שהסיפור התפרסם בכמה גרסאות שהתבססו על עדויות חלקיות, קיבלתי 'אור ירוק' לפרסם דברים כהווייתם, ופניתי אל הגה"ח רבי מרדכי גלבשטיין, מחשובי חסידי לעלוב ואיש אמונם של רבוה"ק מלעלוב זה שלושה דורות, ומאחר והוא עצמו היה מעורב בסיפור קיבלתי את השתלשלות הדברים מפיו, נוסף על מה שראיתי בעיני ועל מה ששמעתי מידידי הרה"ח ר' יעקב אשר גרין הי"ו, ראש חבורות הבחורים בלעלוב, ומי שהיה עד לחלק אחר של הסיפור.
ועל אף שתחילתו של הסיפור הייתה בקנדה והמשכו בחלום הלילה שאירע במוצאי שבת קודש ורק לאחר מכן הגיעו הדברים לבית שמש עירי, אנו נפתח את סיפור הדברים דווקא בשלב של תיקון הטעות, שכן בדרך זו התוודע כותב השורות לשלבי ההתרחשות, כפי שנספר בשורות הבאות
ויהי בחצי הלילה
היה זה בלילה של יום ראשון לפרשת חוקת, מעט אחר חצות הלילה. ישבתי בבית המדרש של כ"ק מרן אדמו"ר מלעלוב שליט"א בבית שמש, יחד עם החברותא שלי, ידידי הרב יחיאל יהושע גולדברג, המוכר לקוראי 'לקראת שבת' משיחות שקיימנו עמו על המוקד הטלפוני של 'דרשו', שבו הוא משמש כאחראי משמרת.
בבית המדרש הופיע לפתע הסופר הוותיק וזריז במלאכתו, הרה"צ רבי יוסף קאפ, בנו חביבו של כ"ק אדמו"ר מבראנוביץ לעלוב זצ"ל, נכד כ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'ברכת משה' מלעלוב זיע"א.
הרב קאפ מתגורר בבני ברק, והופעתו בבית המדרש בבית שמש היתה חריגה למדי. קידמנו את פניו בברכת 'שלום עליכם' ותהינו לפשר בואו לבית שמש בחצי הלילה, אבל הרב קאפ לא התלהב לשתף אותנו במטרת בואו, ובמקום זאת ביקש שיפתחו לו את ארון הקודש.
הוא הוציא את ספר התורה המהודר שהוא עצמו כתב לפני למעלה מעשור, לזכרו הטהור של כ"ק מרן אדמו"ר מלעלוב זצוק"ל.
ספר תורה זה, נכתב בשיא ההידור והשלמות, בכתב נאה במיוחד העומד בכל דקדוקי ההלכה, על גבי קלף יקר ומהודר, וכל רואיו יעידון יגידון שזהו ספר תורה מיוחד במינו.
את הספר תרם הנגיד הרב יעקב ביסטריצער, שזכה לקרבה וחביבות יתירה אצל הרבי מלעלוב זצ"ל, שהיה מכנה אותו דרך קבע בכינוי 'יעקב יוסף בן גיטל'.
הספר הוכנס לבית המדרש לקראת מלאת שנתיים ימים להסתלקותו לשמי רום של רבינו זצ"ל, ומאחר ויום ההילולא של הרבי הינו ביום הכיפורים, הוכנס הספר ברוב פאר והדר קודם לכן, ומאז מוציאים אותו וקוראים בו בקביעות הן בשבת והן בימות החול.
כשהוציא הרב קאפ את הספר מארון הקודש, התפלאנו מאוד, אבל סברנו שאולי התגלתה חלילה איזושהי טעות שיש לתקנה ולכן מיהר הסופר להגיע בחצי הלילה לתקן את הספר, כדי שיוכלו לקרוא בו למחרת היום, יום שני בבוקר, את הקריאה של פרשת חוקת.
להפתעתנו החל הסופר לגלול את הספר לאחור, דבר שהיה תמוה מאוד בעינינו כי בדרך כלל כשמוצאים טעות חלילה בספר תורה, מוצאים אותה תוך כדי קריאה ואין צורך לגלול לאחר מכן כדי לחפשה.
ניסינו לגשת ולהתבונן במעשיו של הסופר, אבל הבנו שהדבר מפריע לו במלאכתו, ועל כן שבנו לעסוק בסוגיא בה עסקנו, בניסיון להדביק את קצב הלימוד של 'הדף היומי' במסכת יבמות.
הסופר תיקן מה שתיקן, המתין מעט שהדיו יתייבש, ולאחר מכן סגר את ספר התורה, והחזירו לארון הקודש…
ותיהום כל העיר
בבוקרו של יום שני, הגעתי לבית הכנסת להתפלל שחרית, והנה אני מבחין בהתגודדות של כמה מבאי בית הכנסת סביב ידידי הרב יעקב אשר גרין. הוא סיפר סיפור בהתלהבות, והמאזינים נראו נרעשים.
לא הצלחתי לכלוא את סקרנותי, ועל אף שהיה זה טרם כיליתי לדבר את דברי ולהתפלל שחרית, ביקשתי לשמוע במה דברים אמורים.
וכך מספר לי הרב גרין: "אתמול אחר הצהרים, בשעה חמש וחצי בערך, ישבתי כאן בבית המדרש ועיינתי בספר. בבית הכנסת היו אז עוד ארבעה אנשים כמדומני, שני אחים חסידי רחמסטריווקא שלמדו יחד, אברך ליטאי שישב פה, ועוד בחור אחד שישב ליד השולחן ההוא…
"פתאום אני שומע פסיעות נמרצות, מפנה ראשי לאחור ורואה את הרבי שליט"א צועד לכיווני בצעדים מהירים, כשבידו חומש פתוח. הרבי ניגש אלי ושאל אותי אם אני יודע את הקוד לפתיחת ארון הקודש. השבתי לו שאת המספרים אני יודע, אבל לסובב את הידית זה קצת מסובך ואני לא בטוח שאצליח לפתוח.
"ניגשתי לארון הקודש וניסיתי לפתוח, אבל ידיי רטטו בפחד ואימה, הן מעצם העובדה שהרבי עמד על ידי וצפה במעשיי שזה בפני עצמו דבר מלחיץ מאוד כידוע ליודעים, והן בגלל האירוע המוזר, מה פתאום הרבי רוצה לפתוח את ארון הקודש ביום ראשון אחר הצהריים? האם הוא קיבל איזה 'קוויטל' על חולה מסוכן שזקוק לרחמי שמים מרובים ורוצה לפתוח את ארון הקודש ולהתפלל? אני לא יודע שום דבר…
"כמובן שעם ידיים רוטטות ורועדות לא הצלחתי לפתוח את ארון הקודש, ועל כן התקשרתי לגבאי הרב שמעון גלבשטיין, שיסביר לי איך לפתוח, אך ללא הצלחה. בהמשך הרבי לקח בעצמו את הטלפון וניסה לפתוח את ארון הקודש בכוחות עצמו על פי הדרכתו של הגבאי, ואילו אני ניצלתי את ההזדמנות ומיהרתי להזעיק את הרה"ח רבי פנחס אליעזר פקשר, שיודע לפתוח את ארון הקודש, ושנמצא תמיד בקומה התחתונה של הבניין, והוא כששמע שהרבי מעורב בעניין הבין את הדחיפות, אץ רץ, ניגש לארון הקדוש ופתח אותו לרווחה.
"הרבי ביקש שנוציא את ספר התורה ונניח אותו על ה'בימה', וכך עשינו. עכשיו הוא ביקש שנגלול לפרשת במדבר, פסוק אחד לפני שישי. עשינו כדבריו והגענו אל הפסוק: "כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן" וכו' (במדבר ג לט).
"בשלב זה עיין הרבי במילה 'ואהרן'. המילה הזאת היא באחת מעשרת התיבות שיש בספר התורה שצריכות להיות נקודות מלמעלה. אמורות להיות נקודות על התיבה ואהרן, ובספר התורה הזה הן לא מופיעות.
"עכשיו הרבי עיין בחומש לוודא שזה אותו פסוק, ושוב בספר התורה, הוא ביקש מאתנו שנבדוק גם, "זאת אותה תיבה, נכון? כאן נקוד ובספר התורה לא נקוד, נכון?".
"כמובן שכל הנוכחים אישרו את הדברים, ובשלב זה התלבט הרבי לרגע כי הרי מחר בבוקר צריכים לקרוא קריאת התורה, והרי הספר חסר נקודות, לבסוף הוא הורה לנו לגלול אותו בחזרה לפרשת חוקת, ולהחזיר לארון הקודש. הרב פנחס אליעזר פקשר ניסה לשאול מהיכן ידע הרבי שהמילה 'ואהרן' אינה נקודה, אבל הרבי לא השיב תשובה ברורה, רק פטר אותו בתנועת יד ושב לביתו שבקומה מעל בית המדרש…".
הרב גרין הוסיף שהיום בבוקר, כלומר ביום שני של פרשת חוקת, ביקש הרבי מהגה"ח רבי משה בצלאל אלתר, המשמש כגבאי המחלק את העליות במניין בו הוא מתפלל, שלא יכבד אותו בעלייה, אבל מצד שני הרבי לא אמר דבר לגבי אחרים, ואפשר להוציא את הספר מהארון.
כאן עדכנתי את הרב גרין שהחסר כבר הושלם והטעות תוקנה, ספר התורה אינו חסר דבר ברוך ה', ואפשר לקרוא בו ללא חשש. מאוחר יותר התברר לנו שהרבי לא רצה לעלות לתורה מאחר והסופר לא עדכן אותו שהוא תיקן את הטעון תיקון, בשל השעה המאוחרת שבה ביצע את התיקון.
הסיפור נשאר תלוי באוויר. מהיכן ידע האדמו"ר שיש לבדוק את הספר. איך זה שהוא ירד מהבית עם חומש פתוח בפסוק הנכון, עם 'מראה מקום' ברור וגלוי, וידע מראש שיש טעות בספר התורה?
האם היה זה גילוי של רוח הקודש? אולי איזה חלום מעניין? ואולי אנחנו סתם 'חסידים שוטים' שמחפשים מופתים, ובסך הכל מישהו סיפר לרבי שהוא קיבל עלייה ב'חמישי' בפרשת 'במדבר', ורק עכשיו הוא נזכר שבעצם הוא שם לב שחסרות הנקודות על 'ואהרן', והרבי נבהל ומיהר לבדוק את העניין???
שאלה בלתי פתורה…
ותיפעם רוחו
"כעבור שעות אחדות, כבר התגלה הסוד… אבל מאחר והדברים עברו מפה לאוזן, הם השתבשו בדרך לפרסומם, ועל כן פניתי אל הגה"ח רבי מרדכי גלבשטיין שליט"א, מייסד ומנהל תלמוד התורה 'בני משה' לעלוב בבני ברק, ואיש אמונם של אדמו"רי בית לעלוב זה שלושה דורות, שסיפר לי את החלק החסר, כפי ששמע בעצמו מכל הנוגעים בדבר, הן מהרבי שליט"א בעצמו, הן מהסופר הרה"צ רבי יוסף קאפ והן מהנגיד הרב יעקב ביסטריצער וכן מרב קהילת ברעזיף בבני ברק הרה"צ רבי נחמן רוטנר-וייס.
"ביום חמישי בלילה לפי שעון קנדה", מספר הרב גלבשטיין, "בשעות הבוקר של יום שישי פרשת 'קרח' לפי שעון ישראל, התמוטט הנגיד הרבני הרב יעקב ביסטריצער, שתרם את ספר התורה המדובר. הוא לקה בליבו והובהל לבית החולים כשמצבו בכי רע. הרופאים נאלצו להרדים ולהנשים אותו, והידיעה על כך הגיע במהירות לאוזניו של הרה"צ רבי נחמן רוטנר-וייס, רב קהילת ברעזיף בבני ברק, שהרב ביסטריצער מקורב אליו מאוד. הרב רוטנר-וייס מיהר לעדכן בכך את כ"ק מרן אדמו"ר מלעלוב שליט"א, כדי שיעתיר בתפילה עבור הנגיד טוב הלב, שתרם את ספר התורה המדובר, נוסף על ספר תורה אחר שתרם שנים קודם לכן עוד בחיי חיותו של כ"ק מרן אדמו"ר זצ"ל.
"הרב רוטנר-וייס ביקש מבני משפחת ביסטריצער שיעדכנו אותו באופן מיידי על כל התפתחות במצבו של אביהם הנגיד, ואם תהיה הטבה לאחר שתיכנס השבת בארץ הקודש, כשבקנדה עדיין לא נכנסה השבת, הוא מבקש בכל פה שיעדכנו בתא הקולי, על מנת שיוכל להתעדכן בבשורה המשמחת מיד עם צאת השבת בארץ ולא יצטרך להמתין שעות מורטות עצבים עד לצאת השבת גם בקנדה…
"בני המשפחה אכן נענו לבקשתו, ובחסדי שמים שבה רוחו של הרב ביסטריצער אליו עוד לפני כניסת השבת בקנדה. במוצאי השבת, כשהרב נחמן רוטנר-וייס ביקש להתעדכן, הוא שמח לגלות שאכן יש שיפור גדול, על אף שהרב ביסטריצער עדיין לא יצא מכלל סכנה.
"הוא עדכן אותי בכך ושמחתי מאוד לשמע הבשורה, ומיד מיהרתי להתקשר לרבי מלעלוב ולבשר לו על כך", מספר הרב גלבשטיין.
"באותו הלילה התחולל החלק החשוב והמפעים ביותר בסיפור. הסופר הרה"צ רבי יוסף קאפ עלה על יצועו והנה הוא רואה בחלומו את דודו-זקנו, כ"ק מרן אדמו"ר מלעלוב זצ"ל, שפותח עמו בשיחה…
"האם אתה משוחח מדי פעם עם יעקב יוסף בן גיטל?". שואל אותו הרבי. ואכן כשבועיים קודם לכן התעדכן הרב קאפ במספרו המעודכן של הרב ביסטריצער.
אחרי שהשיב בחיוב אמר לו הרבי על יעקב יוסף בן גיטל: "אני לא שוכח אותו… וסימן יהא לך שהחלום הזה הוא אמת, שתבדוק בספר התורה שהוא תרם על שמי, ותמצא שהושמטו הנקודות שצריכות להיות כתובות על המילה 'ואהרן' בפסוק 'אשר פקד משה ואהרן'".
הרב קאפ התעורר בבהלה, ותיפעם רוחו. החלום היה מאוד מוחשי ונראה אמת, אבל הרי 'חלומות שווא ידברון'… הוא החליט שלא לעשות מזה עניין והמשיך בשגרת חייו כאילו לא אירע דבר, אבל ככל שעברו השעות החל לבו נוקפו, והוא הרגיש שהוא לא יכול להיות רגוע כשייתכן שבבית המדרש בבית שמש מונח ספר תורה בארון הקודש, כשהוא מחוסר ניקוד…
"הרב קאפ שביקש מאוד להצניע את ענין החלום ניצל את יחסי הקרבה שלו עם בן דודו הרבי מלעלוב, והחליט להתקשר אליו ולבקש ממנו… אם יואיל הרבי לשלוח ולבדוק אם חסרות נקודות על המילה 'ואהרן'…".
"הרבי שמע את הבקשה החריגה והתפלא מאוד: "הרי כתבת למעלה מעשרה ספרי תורה", אמר לו הרבי, "בכל ספר יש עשר תיבות שצריכות להיות נקודות למעלה, אולי תסביר לי למה אתה חושש דווקא למילה הספציפית הזאת בספר התורה הזה?
"הרב קאפ לא רצה לומר מהיכן התעורר החשש, האפשרות שמדובר בחלום שווא עדיין סבירה מאוד, והוא אינו רוצה להפוך את עצמו ללעג וקלס. הוא גם ביקש מהרבי בכל פה שלא יספר לאיש, אבל לא רצה לגלות לרבי מדוע הוא מבקש את הבקשה החריגה.
"הרבי לא התייחס בתחילה, אבל הרב קאפ התקשר שוב ושוב, והרבי שמכיר אותו ומעריך אותו הבין שיש דברים בגו. הוא דפדף בחומש, איתר את הפסוק המדובר, וירד עם החומש לבית המדרש בבקשה שיפתחו את ארון הקודש, בדק ומצא שאכן נכונים דברי הסופר, עלה הביתה והתקשר להודיע לו שצדקו דבריו ושצריך לתקן את ספר התורה.
"הרבי ביקש לדעת מהיכן ידע הרב קאפ על חסרונן של הנקודות, והרב קאפ השיב בקצרה שהיה לו חלום, סתם ולא פירש, והרבי שראה שהנושא מאוד רגיש אצלו לא המשיך לחקור, כשגם אצלו נותר הדבר בגדר תעלומה.
"במקביל, פנה הרבי לעיון מהיר ומעמיק בדבר ההלכה שבא לידיו, כיצד יש לנהוג במקרה כזה. הוא החל לעיין בשולחן ערוך ובנושאי כליו ומצא שכתוב בט"ז שאין זה מעכב את כשרותו של ספר התורה, מאחר וזאת לא הלכה למשה מסיני אלא תקנת עזרא, ולכן כל הקריאות שקראו בספר הזה היו כשרות ומהודרות, אבל בפוסקים מובא שאם חסר ניקוד בספר תורה, ויש במקום ספר אחר כשר, עדיף להוציא את הספר שבו לא חסרות ניקוד לקריאה, עד שיתקנו את הספר הנקוד.
"עם זאת, הרבי חשש שאם למחרת הוא יורה להוציא את ספר התורה הישן, יגרום הדבר להוצאת לעז על ספר התורה שנכתב על ידי הרב קאפ, ויחשבו שנפל בו פסול חלילה, דבר שיגרום חלישות הדעת לסופר עצמו שבכלל מבקש מאוד שאיש לא ידע מכך…
"בדק הרבי עם אחד הפוסקים שהכריע שבכזה מקרה יש להוציא את הספר של הרב קאפ, למרות שהוא אינו נקוד ועל אף שבארון הקודש יש ספר אחר שכן נקוד. במקביל ביקש הרבי מהסופר הרב קאפ שיזדרז עם תיקון הספר, מה שהוא אכן עשה".
צדיקים קרויים חיים
"הסופר הרב קאפ, כשראה שאכן אמת נכון היה חלומו, פנה להתקשר ל'יעקב יוסף בן גיטל', ולספר לו את אשר אירע, כדי שיידע שהרבי מלעלוב זכר צדיק לברכה אמר שהוא לא שכח אותו…
"מאחר והרב קאפ לא סיפר לרבי מלעלוב שליט"א מה היו פרטי החלום ובשיחתו עם הרבי לא עלה בכלל שמו של הרב ביסטריצער, לא ראה הרבי צורך לשתף אותו במה שהוא עצמו ידע, על כך שמצבו הרפואי של הרב ביסטריצער בכי רע, ועד לרגע זה הרב קאפ לא ידע על כך דבר וחצי דבר.
"הוא התקשר לרב ביסטריצער שלא ענה לטלפון כי היה בעיצומו של טיפול רפואי, לאחר מכן התקשר שוב ושוב, עד שהרב ביסטריצער ענה לו, וכששמע את הדבר נפעם עד מאוד ואמר לו שהוא היה בסכנה גדולה, וגם כעת הוא עוד זקוק לעבור ניתוח וצפויה לו החלמה לא קלה, וההודעה המיוחדת שקיבל משמי מרום נוסכת בו כח וחיזוק גדול מאוד.
"לאחר מכן סיפר הרב ביסטריצער את הסיפור לילדיו, ומיהר לעדכן את הרב נחמן רוטנר-וייס, והוא סיפר לי, כך שאני ידעתי על המקרה זמן קצר אחרי שהסופר סיפר זאת לנגיד.
"תיארתי לעצמי שהרבי שליט"א עדיין לא עודכן בפרטים, מיהרתי להתקשר אליו לספר לו ופתחתי בשיחה על הניקוד החסר על המילה 'ואהרן'. הרבי השיב לי שהוא מנוע מלדבר על זה משום שהוא ב'בל תאמר', כי הרב קאפ ביקש ממנו שלא יספר על כך… אמרתי לרבי, שאני איני ב'בל תאמר', מי שסיפר לי את הסיפור לא ביקש ממני שלא לספר הלאה ולכן אני יכול לומר לו שהיה כאן גם חלום בו התגלה הרבי זצ"ל לסופר הרב קאפ, וכל פרטי המעשה.
"אמר לי הרבי: "תמיד הערכתי את הרב יוסף קאפ, ועכשיו אני מעריך אותו עוד יותר, אם הוא זכה לכזה חלום".
"במקביל החל הסיפור להתפרסם מאוד, הרבי התקשר תוך כדי לסופר הרב קאפ, וחקר אותו על כל פרטי הסיפור לאורך ולרוחב, ושאל אותו מדוע אינו רוצה לספר את פרטי הסיפור, הרי יש כאן לימוד גדול של אמונת צדיקים, וחשוב שהציבור יידע מזה. אבל הרב קאפ הוא איש צנוע ועניו, והדבר האחרון שהוא רוצה זה להיות מפורסם, המשיך להסס בעניין, עד שממילא יצא הסיפור משליטה והתפרסם ברבים בקול רעש גדול.
"בהמשך שוחחתי בעצמי עם הרב קאפ שסיפר לי שוב את כל פרטי החלום ואמר לי שהוא הרגיש בחוש את המשמעות של 'צדיקים במיתתם קרויים חיים', כי הוא הרגיש שהוא מדבר עם אדם חי שנמצא לפניו ומדבר עמו כאחד האדם ולא כאורח מעולם האמת.
"בתוך כך המשיך מצבו של הנגיד הרב ביסטריצער להשתפר, ובחסדי שמים הוא כבר יצא מכלל סכנה ושוחרר מהאשפוז לביתו, שם הוא משתקם מהאירוע הטראומתי, כשהוא מחוזק עד מאוד מהמסר המיוחד שקיבל מהרבי זצ"ל שחיבב אותו כל כך, ושבו היה דבוק בכל נימי נפשו".
והחי יתן אל לבו
לסיכום הדברים, מבקש הרב גלבשטיין לחדד כמה נקודות חשובות שעולות מהסיפור המופלא, מעבר לכך שהוא מחזק את אמונת הצדיקים כמובן.
"אמר לי יהודי מבוגר, מיוחס מאוד, שאנחנו חיים בדור של הסתרה אבל מדי פעם הקב"ה מעניק לנו רגע של גילוי מיוחד שמעבר להסתרה, יש עוד עולם, ואפשר לראות אותו בחוש ברגעים מזומנים. הסיפור הזה העניק לנו את אחד מאותם רגעים נדירים, ולכן אנחנו חייבים לעצור וללמוד ממנו משהו.
"אז קודם כל ידוע לי על כך שבעקבות הסיפור הזה, במקומות רבים התעוררו לבדוק את ספרי התורה, במיוחד לנושא הזה של הנקודות, כי המחשבים בעבר לא ידעו לזהות את חסרונן של הנקודות. היום יש כבר תוכנות יותר משוכללות, אבל רוב ספרי התורה הקיימים נבדקו קודם לכן. מה גם, שהמגיהים עסוקים כל כך בצורת האותיות ובמרווחים בין המילים וכדו', שלא פעם הם שוכחים לשים לב לנקודות.
"אני באופן אישי יודע על כמה וכמה ספרי תורה שבהם מצאו שחסרות נקודות בעקבות המקרה הזה, ברובם היו חסרות נקודות ביותר מתיבה אחת, ובסך הכל ידוע לי על כ-50 מקומות שהיו צריכים להיות מנוקדים בכל הספרים האלו יחד ולא נוקדו. באחד המקומות מצאו שכן היה מנוקד, אבל לא היה מספר הנקודות הנכון, והן לא הוצבו על האותיות הנכונות. את כל המקרים האלו שמעתי וביררתי מכלי ראשון שוחחתי עם גבאים של בתי מדרש ואנשים שבדקו בעצמם.
"בנוסף, אין זה דבר של מה בכך שהסיפור אירע דווקא עם ספר תורה, כי כל מי שקצת הסתופף בצילו של הרבי זצ"ל ידע והרגיש באיזו חרדת קודש הוא היה מתייחס לספרי תורה. כל העמידה שלו ליד ספר תורה הייתה אחרת לגמרי, והוא מאוד מאוד דקדק בהלכות ספר תורה.
"לרבי זצ"ל גם היה ספר תורה קטן, שהיה מיוחס לזקנו הרה"ק רבי משה מלעלוב זיע"א, בתקופות שבהן לא היה לו בית כנסת מסודר בצפת, הוא היה מתפלל בבית כנסת ספרדי, ובשבתות היו באים בחורים מבני ברק וירושלים להשלים לו מניין, ולכן הרבי היה נוסע לצפת עם ספר התורה ומחזיר אותו איתו כשבא לבני ברק. הוא ביקש שיבנו לו ארון קודש מיוחד, כדי שבזמן הנסיעה הוא יוכל להניח את הספר בעמידה ולא בשכיבה, ושיהיה בדרך של כבוד כראוי לספר תורה.
"כמובן ידוע ומפורסם מה שהיה מקפיד מאוד בעניין של הדיבור בבית הכנסת בשעת התפילה וקריאת התורה, הרבי זצ"ל קידש מלחמה נגד התופעה הזאת ואכן ראה ברכה רבה בעמלו ובמקומות רבים מקפידים מאוד בעניין בזכותו. עד עצם היום הזה מגיעים כל הזמן סיפורי מופת וישועה שראו אנשים שהגיעו לציונו הקדוש בהר הזיתים, וקיבלו על עצמם שלא לדבר בשעת התפילה וקריאת התורה, ואכן זכו לישועות למעלה מדרך הטבע, כפי שהבטיח בחייו לכל מי שיקבל על עצמו שלא לדבר בשעת התפילה, שימלא ה' משאלותיו.
"אני רק אציין לסיום, ששמעתי משני אברכים תובנה מעניינת שהם למדו מהסיפור המופלא הזה, שממנו אנחנו יכולים ללמוד שוב את העניין שספר תורה שחסרה בו אפילו נקודה אחת קטנה, הוא כבר לא ספר תורה מושלם, עד שצדיק מעולם האמת טורח לבוא לעולם הזה ולדאוג לתיקונו. וכן כל אחד, צריך לשאוף לשלמות ולא לוותר אפילו על נקודה אחת קטנה בהנהגתו ובתורתו".