טובה הארץ מאוד מאוד
סיפר הרה"ח ר' שמואל פרוש שליט"א מחשובי חסידי לעלוב, מעשה ששמע מהרה"צ רבי יהושע העשיל הלטובסקי זצ"ל, וכך סיפר:
שמעתי מיהודי חסיד ויז'ניץ שהתגורר בארה"ק והתכונן לנסוע אל רבו הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויז'ניץ זיע"א בעל "צמח צדיק". היה זה בשבוע של ל"ג בעומר ולכן טרם נסיעתו לוויז'ניץ נסע למירון מקום קבורתו של בעל ההילולא התנא האלקי רשב"י זיע"א, ומשם היו פניו מועדות אל עבר העיר 'צידון' שבמדינת לבנון להמשיך משם במסע ארוך עד העיר 'וויז'ניצא' שברומניה.
לאחר שיצא מחצר ציון הרשב"י במירון החל גשם כבד לרדת ושטף את כל ההר עד שנשקפה סכנת החלקה לכל מי שפסע בשבילי ההר, כי בזמנים ההם טרום עידן הכבישים היה הגשם יורד על העפר וקרקע ההר הפכה להיות בוצית, וכשההר מלא בבוץ מסוכן לדרוך ולרדת עליו ולפסוע בו.
אותו יהודי שלא חשב לדחות את הנסיעה אל רבו החליט לעשות מעשה נועז. הוא התיישב על אדמת ההר והחל לגלוש במורדו בישיבה, בעודו לבוש ב'קאפטן' הישן שלו שבין כה כבר היה מרופט לגמרי… בידו החזיק במזוודה קטנה בה הניח ושמר לעצמו עוד 'קאפטן' חדש יפה ומפואר, וכשהגיע לפאתי ההר פשט מעליו את ה'קאפטן' הישן שהתלכלך לגמרי והכניס אותו כמו שהוא לתוך המזוודה, הוציא ממנה את ה'קאפטן' החדש ולבש אותו, וכך יצא לדרך הארוכה.
בבואו ל'וויז'ניץ' קרא רבו בעל ה"צמח צדיק" ושאל: היכן הוא ה'ארץ ישראל איד'? ותוך כדי שאל אותו איזו מתנה הביא לו מארץ ישראל. החסיד שהיה עני התנצל בפני רבו על כך שלא הביא עמו כלום, וכי אין לו אפילו מעט כסף לקנות משהו ואין ביכולתו לרכוש ולהעניק מתנות. אולם למרבה הפלא, שב הדבר ונשנה שלוש פעמים, הרבי שואל את החסיד האם הביא עמו איזו מתנה עבורו, והחסיד מתנצל… אלא שבפעם השלישית ניסח החסיד את תשובתו קצת אחרת, ואמר לרבו, שהוא מתנצל שוב על שלא הביא מתנה ואף מצטער על כך, אך מה הוא יכול לעשות שאין לו רכוש וכסף, ומלבד 'קאפטן' ישן ובודד המונח בתוך מזוודתו, שגם הספיק להתלכלך לגמרי ברגבי עפר – וכך בתוך כדי דיבור הזכיר את כל הסיפור הנ"ל שהיה לו במירון עם ה'קאפטן' הזה.
כשסיים החסיד את דבריו, נראה היה שאך לתשובה זו ציפה ה"צמח צדיק". הוא ביקש מהחסיד שיביא לו את ה'קאפטן' המדובר ואכן החסיד נתן לו את ה'קאפטן' הישן והמלוכלך. מיד כשקיבל הרבי את ה'קאפטן', ראו אותו נכנס לחדרו שבמעון קדשו, שם התיישב על הארץ, שטח לפניו נייר על הרצפה וגירד את כל רגבי העפר שנדבקו על ה'קאפטן', לאחר מכן קיבץ את כל רגבי העפר והחביאם במקום שמור בביתו.
בשלב זה יצא מביתו וקרא שוב לחסיד הנ"ל, ואמר: "א וואו איז דער 'ארץ ישראל איד'? וואז זאל איך נאר אייך באצאלן אויף אזא מתנה וואס איר האט מיר געבריינגט פון ארץ ישראל" [היכן הוא היהודי מארץ ישראל? מה כבר אוכל לשלם לכם על מתנה נפלאה כזו שהבאתם לי מארץ ישראל].
(גיליון אהל מועד – לעלוב)