מעט יותר משלושים שנה חלפו ממלחמת המפרץ וניסיו הגדולים. כולנו זוכרים את הטילים שנפלו מסביב לב"ב ובגבולה, כשבב"ב עצמה לא נפלו טילים, כהבטחת מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זיע"א. ליל שישי ב' בשבט זכור לכל תושבי "אזור א'" כליל כל החרדות. האזעקה העירה אותנו בערך בשתיים בלילה וכולנו אצנו רצנו לחדר האטום, הדלת נסגרה ומיד החלו פעולות הדבקת סדקי הדלת והחלונות ביריעות ניילון ודבק, כשמיד החלו רעמי הטילים. למחרת אותו הלילה, בו שהינו מספר שעות בחדר האטום, הגיעו המונים לשמוע את הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, בשיעור שנערך ברמת אלחנן. השיעור עסק בהלכות פיקוח נפש בשבת הקרבה, כאשר הגר"י פתח את שיעורו וסיפר שבשעת האזעקה, פתח מרן הגר"ח קניבסקי זיע"א את חלון ביתו, נשם אויר מלוא ראותיו ואמר באידיש: ""א, אזא גוטע לופט", ("איזה אויר מצוין"…), ובכך הוריד בבת אחת את מפלס הלחץ והחרדה, לפחות בעיר התורה בני ברק.
מרן הגר"ח הכ"מ הורה לכל השואלים שבבני ברק אין צורך במסכות אב"כ ולא צריך לאטום חדרים, ואין ספור יהודים ניצבו בתור, כדי לשמוע זאת במו אזניהם.
מספר ידידי הרה"ג ר' יוסף שלום מאיר שליט"א: "אף אני אזרתי אומץ ויחד עם חבר מהישיבה נעמדנו בתור הארוך. נכנסנו ושאלנו במה להתחזק לקראת המלחמה. השיב מרן זצוק"ל: "אתם בישיבה? תמשיכו ללמוד תורה ולהתחזק בתפילה". שאלנו: "ומה עם המסיכות וכל הדברים?"… מרן הניף ידו בביטול והפטיר לעברינו: "שוב פעם השטויות האלו?!"…
-מדוע טרח מרן זיע"א להרגיע כל כך את הציבור?
תשובה לכך נמצאת בספרו של מרן זצוק"ל "אורחות יושר" (עמודים עה- עו), כך: "יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּפֻחָדִים תָּמִיד וּמִתְיָרְאִים מִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנוּיוֹת, כְּגוֹן מַחֲלוֹת וּמִלְחָמוֹת וּמֵאֲנָשִׁים רָעִים וְכוּ', וְהֵם כָּל יְמֵיהֶם בַּפְּחָדִים וּרְעָדוֹת וּדְאָגוֹת מִכָּל מִינֵי דְּבָרִים שֶׁמָּא יִהְיֶה כָּךְ, וְיֵשׁ שֶׁמֵּרוֹב פְּחָדִים מִתְיָרְאִין לִנְסֹעַ לְמָקוֹם אַחֵר, וְיֵשׁ שֶׁמִּתְיָרְאִים לָצֵאת מִבֵּיתָם ר"ל, וְזוֹ הַנְהָגָה מְאוֹד לֹא טוֹבָה. וְגַם הַדְאָגוֹת מַזִּיק לַגּוּף וְגוֹרֵם לְכָל מִינֵי מַחֲלוֹת ר"ל, כמ"ש בְּסַנְהֶדְרִין (ק, ב) "לֹא תִּעוֹל דַּוְיָא (דְּאָגָה) בְּלִבְּךָ דְּגַבְרֵי גִּבּוֹרִין קְטִיל דַּוְיָא". וְכֹל זֶה מִמִּעוּט אֱמוּנָה, שֶׁאִם הָיָה מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל בָּא מהקב"ה וְאֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אא"כ מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה, א"כ מָה לוֹ לְפַחֵד. אִם ח"ו נִגְזַר עָלָיו, אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה לְנֶגֶד ה', וְאִם לֹא נִגְזַר, אֵין לוֹ מַה לְהִתְיָרֵא. וַאֲנַחְנוּ תָּמִיד כֹּל רֶגַע בְּיַד ה', בֵּין בִּזְמַן שָׁלוֹם וּבֵין בִּזְמַן מִלְחָמָה, וְהַרְבֵּה דְּרָכִים לְמָקוֹם, וְאֵין לְפַחֵד אֶלָּא רַק מהקב"ה. יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל להקב"ה שֶׁיְּהֵא הַכֹּל טוֹב וְלֹא יוֹתֵר, וְשִׁבְּחוּ חֲזַ"ל (תַּעֲנִית כ"ב א') לַאֲנָשִׁים שֶׁשְּׂמֵחִים תָּמִיד וּמְשַׂמְּחִים אֲחֵרִים וְאָמְרוּ שֶׁהֵם בְּנֵי עוֹלָם הַבָּא".
לפני מספר הצגתי את הדברים שקראתם כעת בפני מרן הגר"ח זיע"א, באמצעות נכדו חביבו הרה"ג רבי אריה קניבסקי שליט"א, שהתעניין האם אכן, זאת הסיבה שמרן זיע"א כה טרח אז, בימי מלחמת המפרץ, להרגיע את הציבור, ומרן זצוק"ל השיב בחיוך: "אולי"….
יצויין כמו כן כי רבינו זצוק"ל כתב לי בעבר ש'אין עין הרע בבני ברק'. ומעשה באברך ת"ח שהגיע עם בנו למרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל. הילד הקטן היה כשרוני באופן מיוחד וידע כבר שלש סדרים מהש"ס. אמר מרן זצוק"ל לאביו: "תלמד איתו מוסר בכל יום ובכך תדאג שלא יזיקו לו בעין הרע".
"מה ענין לימוד מוסר לעין הרע?", תמהו הנוכחים ומרן זיע"א הסביר: "כשהאדם מתגאה, נותנים בו הבריות עין הרע. אך כשילמד מוסר- הוא לא יתגאה ואנשים פחות ישימו לב אליו".
אמרו למרן זצוק"ל: "והרי הילד מתגורר בב"ב, והחזו"א אמר שבעיר התורה לא שולטת עין הרע".
השיב רבינו זיע"א: "נכון. אך האם הילד לא עוזב אף פעם את בני ברק?!"….
הגרא"צ טורצ'ין זצ"ל העיד בשם מרן החזו"א זצוק"ל שעין הרע אינה שולטת בבני ברק, וכך ציין מרן הגר"ח קניבסקי זיע"א בהרבה שאלות הקשורות לעין הרע בעיר התורה. ואולם מרן זיע"א מדגיש שלמרות שכך אמר החזו"א, אך בכל דבר שהוזכר בגמרא ובפוסקים, בצוואת רבי יהודה החסיד וכדומה, שיש להיזהר בהם משום עין הרע, צריך להיזהר בהם גם בבני ברק.
הגאון רבי רפאל לוין זצוק"ל הרבה לערוך לאנשים 'לחש לעין הרע', אך כשהזדקן וכוחותיו נחלשו, מיעט בעשיית הלחש, אך חילק רשימת פסוקים שכתבו הקדמונים כסגולה לעין הרע. כשהראו לו שמרן הגר"ח קניבסקי כותב שבבני ברק אין עין הרע שולטת, שמח שמחה גדולה, באומרו שעד כה נאלץ להשיב את פני הבאים ריקם, אך כעת הוא יכול להרגיעם בכך שבבני ברק אין עין הרע.
לעומת דעת מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל, שדברי החזו"א אמורים גם בימינו, סבר מרן רבינו הגראי"ל שטינמן זיע"א, כמובא בספר 'אעלה בתמר', שכיון שעינינו רואות שגם בימינו ניזוקים רבים מעין הרע וכמעט כל הצרות שישנם, מגיעות מעין הרע, לכן מסתבר שהחזו"א הגן בכח טהרתו וקדושתו על בני ברק רק בחייו, אך בזמנינו עין הרע שולטת גם בב"ב. והוסיף מרן האיילת השחר זיע"א שמוטב לאדם שיהיה כמה שפחות מפורסם, כי מי יודע כמה הפסדים נגרמים ע"י עין הרע. והוסיף שישנה סגולה בחז"ל (עי' ערובין סד, א), שבכל פעם שישנו חשש של עין הרע, ישתדל לעשות דבר מצוה ובכך ינצל מהעין הרע. (וראו עוד בס' גם אני אודך סי' ה' בביאור הסיבות שבמקום תורה כבני ברק, לא שולטת עין הרע).
לפני כמה שנים עמד מוסד כל שהוא לפני קריסה. התחושות היו קשות. על פי כללי הסטטיסטיקה ודרכי הטבע, הסברות והתחזיות, נראה שהכל נסגר, מתאדה, מתפוגג. ההווה היה בסדר, אבל העתיד הנראה לעין, היה נראה קשה, קשה מאד.
מאחר שהיה לי קשר אישי לנושא, דאגתי מאד. פניתי במכתב למרן הגר"ח קניבסקי זיע"א ושטחתי בפניו את כל הנתונים המוכיחים לכאורה שגם אם אתמול והיום נסתדר, הרי שכך לא יהיה בעתיד. ביקשתי עצה וברכה.
ומרן הכ"מ השיב במכתב נוקב, במילים הבאות: "אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום".
מקור אמרה מופלאה זו היא ביבמות סג, ב וסנהדרין ק, ב. והדברים מדברים בעד עצמם. היום בסדר, ברוך ה'? מדוע לדאוג את דאגת המחר?!
כל הנוגעים בדבר צילמו לעצמם את מכתבו של רבנו זצוק"ל והמשפט "אל תצר צרת מחר" שגור מאז על לשונם, בהתרגשות גדולה. וכן, הכל הסתדר, הכל נפלא, פועל כהלכה, ביתר עוז וביתר שאת, ממש מצוין, ברוך השם.
בתקופה כה לחוצה, כאשר מחוץ תשכל חרב הישמעאלים המרצחים, אולי הגיע הזמן להירגע מעט, לשנן את דברי הרמב"ן הנודעים ש"כל דברינו ומקרינו כולם ניסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו עונשו, הכל בגזרת עליון".
מספר אברך: בשבוע שעבר שהינו אצל הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א בכולל שבחולון, הוא הזכיר את דבריו של מרן הגר"ח זי"ע הידועים שבבני ברק לא יהיה פיגוע 'כי כאן שומרים שבת', והגר"י זילברשטיין שליט"א תלה זאת במילתו של רבי חיים יותר מאשר בזכויותיהם של התושבים, והוסיף ואמר (בערך כך): "מי יודע כעת כשרבי חיים לא כאן מה יהיה"…
ביום שלישי השבוע הושברנו בשבר נוסף על גל הפיגועים האחרון, כשיהודים נרצחו בעיר התורה בני ברק.
וכך אמרו חז"ל (סנהדרין צט, א): "אפיקורוס כגון מאן? – אמר רב יוסף: כגון הני דאמרי מאי אהנו לן רבנן? לדידהו קרו, לדידהו תנו. אמר ליה אביי: האי מגלה פנים בתורה נמי הוא, דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. אמר רב נחמן בר יצחק: מהכא נמי שמע מינה, שנאמר "ונשאתי לכל המקום בעבורם".
רבינו מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטין שליט"א נשא דברים בשיחתו הקבועה במעונו ואמר בכאב: "בזמן האחרון יש יהודים הרוגים, יש גם אחד תלמיד חכם שנהרג, מה זה? למה? "יהודים הרוגים יש, אחד תלמיד חכם הרוג, מה זה?
"יש תפילה, 'ראה בעניינו'", המשיך רבינו ראש הישיבה שליט"א, "מה פתאום זה קרה? יכול להיות שרבי חיים נפטר אז חסר זכויות, הצדיק אבד".
רבינו שליט"א המשיך ואמר: "מה אנחנו חייבים לעשות? מה חיזוק צריך להתחזק? על שלושה דברים העולם עומד, תורה עבודה וגמילות חסדים. כל אחד, לא משנה, אם הוא אדם שעוסק בפרנסה או שלא עוסק בפרנסה, כל אחד הוא יהודי ויש לו חיובים, מה שהוא יכול להוסיף תורה, להוסיף יראת שמים, מידות טובות, עסק בספרי המוסר".
עוד הוסיף רבינו ראש הישיבה ואמר: "יש גמרא בכתובות 'חשוב את לאתפוסי אדרא', מי שהוא אדם חשוב הוא זוכה להיות המשפיע זכויות על עם ישראל, יש דין בצדיקים, זה מוסיף יראת שמים לציבור, הצדיק לא מפסיד מזה, הוא זוכה, צדיקים נתפסין בעוון הדור כדי לזכות את הדור, החשיבות שלו נותנת לו את הזכות לאתפוסי אדרא כדי לזכות את הדור".
חז"ל אומרים שהקב"ה עיכב, בדור המבול, את הפורענות מפני כבודו של מתושלח. כעת, כשצדיק אבד, עלינו לשים לב. להוסיף זכויות בעצמנו, להתחזק ולהתעלות, להבין כי לא מקרה הוא כל הקורות עמנו. ההתעוררות וחשבון הנפש תביא להצלתנו ולפדות נפשינו, עד ביאת משיח גואל צדק, בקרוב, בקרוב מאד, בעזרת ה'.