מאלו אותיות מורכבת האות מ"ם פתוחה? │ וכיצד ניתן להפוך את האות דל"ת לאות רי"ש? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילין במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן ל"ב סעיף י"ח באמצעו]
טעה וכתב מ"ם סתומה במקום מ"ם פתוחה
סופר שטעה, ובמקום לכתוב מ"ם פתוחה, דהיינו, שיש רווח למטה בין המושב של המ"ם לבין הרגל השמאלית, הוא כתב מ"ם סתומה, דהיינו, שסתם למטה את החלק שצריך להיות ריק, יש בזה בעיה, שהרי לגרד את אותו חלק אי אפשר, משום 'חק תוכות', שהכתיבה צריכה להיות דרך כתיבה, ולא דרך חקיקה, ולכאורה, העצה היא למחוק את כל האות, ולכתוב אותה מחדש, ועל זה מבואר בשולחן ערוך, שלא צריך לעשות כך, אלא מספיק שהוא מוחק את הרגל של המ"ם, שהרי האות מ"ם מורכבת משני חלקים, החלק הימני הוא נו"ן, והשמאלי הוא וא"ו, ומלבישים את הוא"ו על הנו"ן ויוצא האות מ"ם, ולכן, מספיק מה שהוא מוחק את החלק של הוא"ו והוא כותב אותו מחדש, בשביל להכשיר אותו.
כתב דל"ת במקום רי"ש
סופר שטעה וכתב דל"ת במקום רי"ש, הוא נמצא שוב באותה בעיה כדלעיל, שהרי לגרד את אותו חלק שהוא משך כלפי ימין, אינו יכול, משום 'חק תוכות', ולכן, במקרה כזה הדין הוא, שימחק את כל האות כולה, ויכתוב אותה מחדש, משום שהאות נכתבת בפעם האחת, וכל האות נחשבת פסולה, אבל הביאור הלכה מסביר, שהכל זה כתיבה אחת, ולכן, אם כתב אות רי"ש, ואחר כך האריך את הגג שלה בצידו הימני ועשה ממנה דל"ת, יועיל מה שהוא מוחק את אותו חלק לבד, אבל מלשון השולחן ערוך לא משמע כך, אלא משמע שהכל נעשה בפסול.
הפרדת דיבוק בין שתי אותיות
שתי אותיות שנדבקו אחת לשנייה, והרי כל אות ואות צריכה להיות מוקפת קלף, בזה יועיל שיגרד ביניהם ואין בזה משום חק תוכות, כיוון שהאות היא כשרה, והוא רק עושה שיהיה מוקף קלף, ולא שהוא יוצר את האות מחדש.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א