יעקב א. לוסטיגמן
לפני כעשר שנים זכיתי לשוחח עם חתנו חביבו של מרן שר התורה זיע"א, יבלחט"א ראש ישיבת 'דרך אמונה', הגאון רבי זליג ברוורמן שליט"א. השיחה התקיימה במסגרת ראיון מיוחד של ראשי ישיבות לגיליון 'חינוך' שיצא אז לאור על ידי 'דרשו', ושאני הקטן זכיתי לכתוב חלקים ממנו.
אותה שיחה כללה כמה וכמה סיפורים מעניינים מאוד ששמעתי מפי ראש הישיבה שליט"א אודות חמיו הגדול והקדוש, מרן רבינו זיע"א, אך מאחר והדברים לא היו קשורים לנושא הראיון, לא העליתי את כולם על הכתב, ואין אני רוצה להעלות על הכתב את הדברים אחרי שנים רבות כל כך.
בשל כך חיפשתי בין ברי החומרים הישנים שכתבתי באותה העת, ואכן מצאתי את השיחה, ובה יש מעט מזעיר מן הדברים שנאמרו אודות מרן זיע"א, ואותם אוכל להביא כאן מחדש, ובכך אזכה לקחת חלק קטן, מעט מזעיר בהפסדו של האי גברא קדישא וטמירא, מרן רבינו זיע"א.
באותה השיחה עסק הגר"ז ברוורמן שליט"א בעניין הצורך ללמוד כל עניין שלומדים בשלמות, מקצה לקצה, ולא להשאיר 'חורים' באמצע המסכת או הספר שלומדים.
"בעניין השלמות ראיתי גם אצל השווער שלי שליט"א (זצ"ל). כשהוא לומד מסכת גמרא, הוא לומד עם כל מה שכתוב בספר, מכריכה לכריכה.
"כשנתיים אחרי החתונה שלי למדתי אתו בחברותא, היה אז שנת השמיטה, אז למדנו את כל מה שכתוב בגמרא על שמיטה.
"הרי אין מסכת על שמיטה בגמרא, אבל מורי חמי גילה שיש, הוא מצא בכל מסכת מה שיש על שמיטה. התחלנו מהפסוקים והמפרשים על התורה, עברנו על הש"ס מסכת אחרי מסכת וכך המשכנו כל מה שכתוב על שמיטה.
"כך גם כשלמדתי אתו הלכות תערובת, למדנו את כל מה שכתוב בגמרא בנושא הזה. אחרי זה למדנו את השולחן ערוך, ואפילו את ביאור הגר"א הוא למד לפי הסדר. לא דילג כלום, הוא לא מכיר את המושג הזה "לדלג". לימוד צריך להיות בשלמות מוחלטת".
נושא נוסף עליו דיבר אז הגר"ז ברוורמן שליט"א, היה שצריך לחזק בישיבות הקדושות ובאופן כללי, את עניין של ההתמסרות המוחלטת ללימוד התורה.
"אנחנו מתפללים "פתח ליבי בתורתך", ולכאורה זה קשה… לומדים על הלב או עם הראש?? אלא התשובה היא שצריך ללמוד עם התמסרות לתורה וזה עניין של הלב. הלב צריך לרצות את התורה ולהשתוקק ללימוד התורה ורק ככה אפשר הצליח.
"שמעתי פעם מהגאון רבי מיכל פיינשטיין זצ"ל שהביא את הרמב"ם בסוף ספר טהרות שמדמה את מי הדעת של לימוד התורה למקווה. ר' מיכל הסביר שכמו במקווה אם שערה אחת יוצאת מהמים לא עלתה לו טבילה. גם בתורה זה ככה. אם לא תשקיע את כל כולך בתורה הכל, לא יצא ממך כלום.
"פעם ראיתי פרופסור אחד ששאל את מורי חמי שליט"א (זצ"ל) על מה שכתוב הגדרה ברמב"ם "מילא כרסו בש"ס ובפוסקים". הקשה אותו פרופסור וכי את הש"ס ממלאים בכרס? הרי ממלאים אותו בראש!
"ענה לו מורי חמי, עד שאתה מתלונן על הרמב"ם, שאל על דוד המלך שאמר בתהילים "ותורתך בתוך מעי"…
"מתשובתו של מורי חמי", מספר הגר"ז ברוורמן להבחל"ח, "הבנתי שהכוונה היא ששם בפסוק זה שבתהילים אפשר למצוא את ההסבר לשאלתו של הפרופסור.
"הלכתי ובדקתי במדרש וכתוב שם "עד שאתה מתפלל… על דברי תורה שיכנסו… התפלל על מעדנים… שלא יכנסו… לתוך מעיך".
"זאת התשובה שהשיב לו מרן!
"הגוף נעשה ללימוד תורה! לא לאכילת מעדנים…
"זה מה שהגמרא מספרת שרבינו הקדוש אמר לפני פטירתו. הוא הרים את אצבעותיו ואמר שלא נהנה מהעולם הזה, רבינו הקדוש לימד אותנו שהאצבעות נועדו לחטוף עוד ועוד תורה, לא ליהנות מהעולם הזה.
"החתם סופר אומר על מה שהגמ' אומרת 'ונטמתם בם' שמאכלות אסורות מטמטמים את הלב. שואל החת"ס למה מאכלות אסורות מטמטמים את הלב? והוא מסביר שבעצם אכילה עצמה היא המטמטם, לא דווקא האכילה של האיסור. אלא שכשאדם אוכל מזון כשר אנחנו יודעים שהאוכל עוזר לו להתחזק וללמוד את התורה, במאכלות אסורות אנחנו יודעים שמזה לא יצא טוב, ואם לא יוצא מזה תורה ממילא זה מטמטם. זה מוסר נוקב, צריכים לזכור את זה שאם אוכלים שלא לשם שמים זה מטמטם את הלב.
"כל הנאה של עולם הזה באה על חשבון עולם הבא. שמעתי לפני שנים רבות הספד שאמר הגה"צ ר' דן סגל בכולל חזון איש. הוא סיפר שבפעם הראשונה שהוא נסע לארה"ב להיות משגיח במיר. הוא הוא היה שם בהלוויה וזה היה נראה לו כמו חתונה, יש מזרח, אנשים יושבים ומדברים, יש מנחה שמכבד את המספידים לעלות ולהספיד וכו'. הוא לא הבין את זה הוא ראה שאנשים לא כל כך מתאבלים ועסוקים יותר בענייני הטקס. הוא הסביר שמאוחר יותר הוא הבין, "כל דולר שנכנס לכיס, יוצא חתיכה מהלב" הלב והכיס לא הולכים יחד…".