מגילה יב
למי בא החפץ חיים בטענה מדוע לא התעלף?
מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע
לכאורה לשון זה איננה מובנת? הרי חטאם היה, ש"אכלו" בסעודתו של אותו רשע, ומהו הלשון ש"נהנו"? אלא מסבירים בעלי המוסר – שלעולם, על החטא ש"אכלו", אי אפשר לחייבם, מכיוון שעל כך הם יכולים למצוא הצדקה, שלא היתה להם ברירה, שהיו אנוסים לדבר מפני מוראם מן המלכות. אבל באמת, העונש נגזר עליהם רק מפני ש"נהנו", מפני שהיו מרוצים והיו שמחים באותה שמחה. והרי באותו שמחה נאמר בגמ': "שהיה אחשורוש מוציא לפניהם את הכלים שנשדדו מבית המקדש והיה משמש בהם בבזיון". ועל כך הם התחייבו כליה, כי נכון שאכלתם מחמת אונס! אבל לכל הפחות תהיו אבלים ודואבים על שנזקקתם לאכול ולהיגעל במאכלי טרפות! – ועוד בכאלו כלים! ומה "ההנאה" הזאת לכם?!…
המגיד הירושלמי הגה"צ רבי שלום שבדרון זי"ע היה מספר את המעשה ששמע מאחד מתלמידי הגה"ק בעל החפץ חיים זי"ע, אותו תלמיד היה רב בעיירה. ויהי היום, הוא נכנס לחדרו של החפץ חיים. שאל אותו החפץ חיים: נו, מה נשמע בעיר שלך? הוא הבין שהחפץ חיים לא שואל על רכישת לחם וחלב בעיר או קניית דבש וסוכר, אלא שאלתו מה נשמע – הוא מתכוין ברוחניות, ולכן נאנח התלמיד…
מה נשמע בענין שבת? – פירט הח"ח את שאלתו. או וי או וי הסַפַרִים לא סוגרים את החנויות בערב שבת רק בלילה. ועוד בעיות בשמירת שבת…
נו מה עשית בשביל זה?
מה אני יכול לעשות, תושבי העיר לא שומעים, לא רוצים לשמוע, מה אני יכול לעשות?
ומה נשמע עם טהרת המשפחה? או וי, או וי גרוע, רע עד מאד.
נו מה עשית בשביל זה? מה אני יכול לעשות, ממאנים לשמוע, לא רוצים להאזין.
אמר לו החפץ חיים: ומה אתה עושה בשביל חינוך הילדים?
גרוע מאד, רע, הילדים נשלחים לבתי ספר של גויים ואפילו בבתי ספר של יהודים מה כבר לומדים, מצב ביש. ומה אני יכול לעשות, לא
שומעים לא מעוניינים לשמוע!
אמר לו החפץ חיים: למען שבת לא יכולת לעשות, בשביל טהרת המשפחה לא היתה לך אפשרות לפעול, להעמדת החינוך לא היית
מסוגל לעשות, אבל להתעלף יכולת! למה לא התעלפת?…
שמעתם – אמר רבי שלום – פלאי פלאים!
יהודים יושבים ורואים שממלאים יין במזרקי הקרבנות! והיכן? בבית המשוקץ של אחשורוש, בסעודה של שיכורים שפלים, שם אצל אחשורוש מוזגים יין בכלי המקדש, ולא מתעלפים. על כך נגזרה הגזירה!.
(גליון פנינים)