מספרים שפעם אחת שהה הגאון האדיר מרן בעל "שבט הלוי" זצ"ל במדינת שווייץ, והתאכסן בחדר אחד בבית האכסניא, כאשר בחדרים הסמוכים שהו בני הבית של בעל האכסניא.
יום אחד ישב בעל "שבט הלוי" זצ"ל בחדרו ושקד על תלמודו, ובאותה שעה שיחקו ילדי בעל הבית בינם לבין עצמם במשחק 'בית הכנסת'. הם העמידו "בימה", הניחו עליה ס"ת קטן, ואחד הילדים שימש כבעל קורא וגבאי. תוך כדי משחקם, הכריז הגבאי הקטן בתמימות ילדותית "יעמוד הרב ואזנר"…
הגאון הרב ואזנר ישב בחדר הסמוך ושמע את ההכרזה, מיד קם ממקומו, ונכנס לחדר בו שיחקו הילדים, ובהארת פנים עמד ואמר להם שיחת מוסר קצרה במעלת החזרה על הלימודים, ובחובת מצות כיבוד אב ואם ובזהירות בכבוד ההורים והמלמדים, וכל זאת בשפה ברורה ונעימה בדברים המתיישבים על הלבבות הרכים, לאחר מכן שב למקומו כשלא ניכרת על פניו כל תרעומת…
******
סיפר לי אחד מידידיי, שלפני זמן נכנס עם בנו חתן ה"בר מצוה" אצל זקן האדמורי"ם כ"ק מרן האדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א שיניח לו תפילין. בהיכנסו, אמר אבי הבן להרבי, שהוא רוצה שהרבי ילמד את בנו את כל המנהגים שהוא (הרבי) נוהג בעת הנחת תפילין, כדי שהבחור ילמד את המנהגים ויוכל לנהוג כך בעצמו.
הרבי שמע את בקשתו, ושאל בהשתוממות: מה? אתה מבקש שאת המנהגים שלי ינהג גם הוא? – הרי יש לו ב"ה אבא, הוא צריך להתנהג כמו שאביו נוהג! אויב מיין זון וואלט נאכגעמאכט עפעס א רבי'לע, וואלט עס מיך געשטערט [אם הבן שלי היה נוהג כהמנהגים של איזה רבי'לע היה הדבר מפריע לי]…
******
הרה"ח הנודע ר' יעקב הלפרן ז"ל מבני ברק נתייתם מהוריו בעודו ילד קטן, ולא זכה לקיים מצות כיבוד אב ואם כראוי, והשתוקק מאד לזכות במצוה יקרה זו.
פעם פגש איזה רב מתל אביב, והרב התאונן בפניו שהוריו עלו לאחרונה מפולין בחוסר כל, ואין להם כסף כדי מחייתם, והוא עצמו אין בידו לפרנסם, והוא מצטער מאד על כך. שאלו ר' יעקב "כמה עולה שכר מחייתם לחודש?" נקב הלה בסכום מסויים.
אמר לו ר' יעקב שהוא מוכן לכלכלם מידי חודש בחדשו, בתנאי שיתן לו במתנה את השכר של מצות "כיבוד אב ואם", כדי שזה ייזקף לזכותו. כששמע אותו רב את בקשתו ותנאו, אמר לו שזו שאלה קשה, והוא צריך להתיישב בדבר, ויודיעו כשיהא לו תשובה ברורה על כך.
הרב נכנס אצל מרן הגה"ק בעל "חזון איש" זי"ע, ושטח בפניו את כל הענין, ושאל אותו האם מותר לו לוותר על שכר המצוה של "כיבוד אב ואם" ולתתו במתנה לר' יעקב כדי שהוריו יוכלו להתכלכל בכבוד.
כששמע ה"חזון איש" את שאלתו, שאל אותו ברוב השתוממות "מה?? אתה דואג על השכר של המצוה?? בשביל ההורים צריכים לעשות הכל ואפילו להיכנס לגיהנום!!"… וה"חזון איש" נשתהה קימעא, והמשיך ואמר לו בבת שחוק "אל תדאג! להקב"ה יש מספיק שכר לשניכם"…
******
מסופר על הרה"ק היהודי הקדוש מפשיסחא זי"ע שדרכו היה להתעמק בשרעפיו בשעת השיעור בעומק העיון, ולפעמים היה מתעמק לכמה שעות, והתלמידים ידעו לשער לנכון לכמה זמן יתעמק הרבי – תלוי לפי הסוגיות.
והנה, להרה"ק היה תלמיד אחד, שבעת שהרבי התעמק הלך לעזור לאמו האלמנה, וכששיער שהרבי כבר מתחיל השיעור ביקש לרוץ לחזור אצל רבו, אך רגע קודם צאתו מבית אמו, ביקשה ממנו שיסור לעליית הגג להוריד משהו, אך הוא מיהר והתחיל לרוץ, ובדרך חשב לעצמו, הלא כל התורה עיקרה כדי לעשות ולקיים ג"כ, ומה תועלת יש בתורה אם אין מקיימים אותה, ולכן חזר ועזר לאמו ורק אח"כ חזר לתלמודו.
מיד כשנכנס לביהמ"ד, הקיץ רבו מעיונו, וקם לכבודו, ולא הבין התלמיד למה קם הרב לכבודו, היהודי הק' ראה בתמיהתו, ושאל אותו "איזו מצוה קיימת עכשיו?", וכשסיפר לו התלמיד דברים כהוויתן, אמר לו היהודי הק' "אביי נכנס עמך לביהמ"ד, וביאר לי המימרא שאמר בש"ס שהוקשה לי וקמתי לכבודו".
והמשיך הרבי ואמר לו "אביי לא זכה לכבד הוריו שנפטרו רח"ל בינקותו (ראה מס' קידושין דף ל"א ע"ב), ולכן הוא מתלווה אל כל אלו שהם מקיימים מצות כיבוד אב ואם כדי לזכות בשכר מצות כיבוד אב שלא זכה לקיים, ולכן עכשיו שקיימת מצוה זו, נלוה אליך אביי, וכשנכנס לכאן כבר ביאר לי מאמרו שהייתי מתקשה בה"…
ובאמת, כבר מובא יסוד זה בדברי האוה"ח הק' (דברים כ"ו, ח' ד"ה ואמרו והגר) על הפסוק (שם י"א) ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך, "ואומרו 'והגר', יתבאר על פי דבריהם ז"ל (זוהר ח"ג רי"ז, א') שאמרו, כי כשיגיע ליד אדם מצוה מאותם מצות שאינם נוהגות תמיד, אותם הנשמות שכבר נסתלקו מהעולם והם חסרי מצוה זו באים וגרים עם העושה המצוה על זה הדרך קרובים לשכר ורחוקים מן ההפסד כאמור באורך בדברי המקובלים, וכנגד בחינה זו אמר והגר אשר בקרבך".
(מתוך נועם שיח מכון אפריון לשלמה)