הרה"ח אהרן כהן
זה ממש מהשמים. הבהבו לי המילים מלווים בסימני שאלה וסימני קריאה, במשך כל השיחה המרתקת. כעת שבועות מספר אחר המבחן הגדול על 630 דפי גמרא, התחילו חברי מסגרת 'קניין ש"ס' להתכונן בכל החשק והרצינות על המבחן הבא העומד לקראתם בו יזכו לעמוד בכור המבחן על 840 דפי גמרא בפעם אחת, כך שזה אולי יוכל לעזור ללומדים חשובים.
בסיומה של השיחה הרגשתי כבר, שבסיעתא דשמיא המהלך הייחודי יביא תועלת להרבה לומדים; שידעו שכל אחד יכול, רק כל אחד צריך אכן למצוא את הדרך המתאימה עבורו להגיע ליעד. ואפרט: הודו להשם, במדור ייחודי זה זכינו להביא עשרות שיחות עם חבר תלמידי חכמים מופלגים חברי המסגרת 'קניין ש"ס' העמלים ומשקיעים בשינון וחזרות בדרכם להגיע ליעד הנשגב לזכות ל'קניין ש"ס' כפשוטו, לדעת את כל ה'תלמוד בבלי'. אך כל הזמן הרגשתי וכך היו תגובות מאנשים שהביעו את רחשי ליבם; מה נעשה שאנו לא אנשים עקביים? אנו לא מסוגלים לעמוד בתכניות וקצב עקבי במשך כל ימי השנה?
ונבהיר שאלתם; הרבה סוגי דרכי שינון וחזרות הובאו במסגרת מדור ייחודי זה, כשהצד השווה בכולם הוא העקביות הבלתי מתפשרת לעמוד בתכניות השונות, לפעמים אף הובאו סיפורים מדהימים על מסירות נפשם כפשוטם של חברי 'קניין ש"ס' על מנת שלא לעלות על יצועם לשנת הלילה לפני סיום חוב לימודם היומי. נו, ומה יעשה כזה שהעקביות היא לא חלק חזק באפיו ובטבעו?
עד כה היינו עונים לשואלים את תשובת תלמיד החכמים; כשתרצה באמת, תצליח. כשאליבא דאמת זו התשובה הנכונה והאמיתית כפשוטה. שהרי בכל הדרכים והרעיונות (כולל בשיחה שלפניכם) הדברים דורשים עקביות ורצינות מעל הגדר הרגיל. כך שבתכל'ס כדי להצליח באמת, חייב להיות שהדבר נעשה אינטרס אישי וראשון בחיים האישיים, ואז בסיעתא דשמיא מצליחים. אך כעת עם שיחת הטלפון המפתיעה קיבלנו עוד כיוון ודרך שיתנו פתרון ומענה לעוד לומדים…
לתועלת העניין סיכמתי עם הלומד היקר מחשובי עמלי התורה בישיבת מיר בירושלים שנביא את השיחה בעילום שמו הנכבד (במקרה הצורך, אעביר למעוניין את מספר הטלפון של האברך), כך שנוכל לשרטט בנעימות וברוגע את סדרי לימודיו. וזה החלי בסיעתא דשמיא;
לפני הכל, הוא מבקש לציין; כל אחד צריך לחשוב לעצמו מה מתאים עבורו, וכיצד תהיה לו יותר תועלת בהתקדמותו האישית בהתחברות לתורתנו הקדושה בלימודה וידיעתה, והוא מצדו רק משתף מניסיונו האישי. זאת ועוד הוא מוסיף; יש לי חבר נעורים שהיינו נחשבים באותו רמת זכרון וידיעה, שג"כ זכה להבחן במסגרת 'קניין ש"ס'. אך הרגיש שהוא מתחבר לתכנית ידועה אחרת בה חוזרים על כל דף למחרת הלימוד, אחרי שבוע, אחרי חודש וכו'. ואני, אף שניסיתי לעמוד בקצב הזה, אחרי תקופה ראיתי שלמרות שאכן סייעה לי התכנית לעמוד יחסית יפה בעקביות החזרות ולהתרגל לעניין, אך לא לתועלת האמתית של הדבר, להבין היטב ושהלימוד יכנס לראש מהסיבה הפשוטה שלמעשה לא הספקתי לעמוד בקצב של מדי הרבה חזרות כי המשכתי להשקיע בסדרי הכולל כרגיל. כך שמצאתי עצמי קירח מכמה צדדים… כך או כך, למעשה חברי זכה להמשיך בתכנית המיוחדת הנ"ל וחזר בכל שנה על כל הדפים מתחילת הש"ס. כשאני עברתי לתכנית האישית כדלהלן, כשלמעשה קיבלנו אותם ציונים פחות או יותר, כסדר לאורך המחזור. כך שאכן כל אחד צריך לבדוק איזה סוג תכנית ומסגרת מתאימה עבורו לזכות להתקדם בלימוד ובידיעת התורה.
- מתי התחלת ולמה?
בתחילת המחזור הקודם. היה זה המחזור השני של קנין ש"ס. במחזור הראשון הייתי בחור צעיר. אולם כבר אז קרץ לי הרעיון. כבר מצעירותי היתה לי הרגשה של בושה או הפסד, שמדברים על נושא מסוים בלימוד, בין אם בפרשת שבוע ובין בנושאים אחרים, ויש בזה גמרות מפורשות. ואני המחזיק מעצמי כיהודי יודע ספר, נדמה כתרנגול באמירת בני אדם…
עצם העניין של מסגרת 'קנין ש"ס' מבוסס על עיקרון פשוט. הרי כשאני מתיישב ללמוד שאיפתי היא לזכור את מה שאני כעת הולך ללמוד, ואם כן מדוע לא להבחן על זה גם אח"כ. ואם זה יחייב לחזור הרבה, אדרבה. ובמילים פשוטות, אני מרגיש בושה ללמוד ולהצהיר מראש שאינני מסוגל להבחן על זה אחרי תקופה. [הגם שוודאי לא זוכרים הכל אח"כ, וכבר אמרו חז"ל בשבת ג: "כי קאי רבי בהא מסכתא, לא תשייליה במסכתא אחריתי". אבל לפחות את עיקרי הדברים צריך לזכור.]
- ואז הצטרפתם למסגרת 'קניין ש"ס'?
היה זה כחודשיים אחרי חתונתי. באותה תקופה התחיל מחזור חדש של הדף היומי. שוחחתי עם נוות ביתי על העניין, והעליתי את הרעיון. תיארתי את האתגר גדול שיש במסגרת המיוחדת ואת הסיפוק המיוחד שיש בלימוד שכזה הזוכים לדעת כל הש"ס. מצד שני גוללתי את כל מה שזה ידרוש מהבית, כשחודש לפני המבחן, דהיינו חודשי תשרי וניסן יהיו רובם ככולם עמוסים בשינון וחזרות לפני המבחנים הגדולים. ברוך השם, זכיתי והיא מצדה קפצה על המציאה, ומאז ועד היום עומדת לעזרתי.
וכאן הוא מבקש להדגיש מה שהוזכר בהקדמה; בכללות, כשקוראים את סיפורי הנבחנים, התחושה היא שמדובר באנשים מסודרים, כל יום לומדים את הדף של היום וחוזרים על אתמול, ביום ו' ושבת חוזרים כך וכך, יש להם סדרים לחזור כך וכך וכו'. בנוסף הם מצליחים לחזור על עשרות או יותר דפים ביום. ובכן כאמור, אצלי הדברים הרבה פחות מסודרים, וגם משתנה מתקופה לתקופה. ואכן הדבר מתבטא בציונים, אך מאידך אולי יש בזה בשורה שאפשר גם כך. וחשוב לי להדגיש זאת שיידעו שיש גם דרך אחרת גם כאלו שלא רגילים לצורת לימוד הנ"ל יכולים לזכות לדעת את הש"ס.
- איך אתה מתכונן למבחנים החודשיים?
אני משתדל לסכם בלי לחזור בפנים את מה שלמדתי אתמול. כמו כן אני משתמש כבר כמה שנים בתוכנה מיוחדת שאחר כל לימוד אני כותב לעצמי שו"ת על הגמרא, בה אני בעצם מסכם ביסודיות את עיקרי דברי הגמרא כפי שלמדתי והבנתי. אח"כ לפי תכנית שאני קובע מראש, עולה לי שוב השאלת סיכום וכך אני מרענן בראש את תמצית וסיכום הגמרא. כיום, ישנם הרבה סוגי תכנות המצויים בשוק, ולא באתי להמליץ על אחד או בכלל, רק פשוט, אישית, אחר הרבה ניסיונות של שיטות ודרכי הלימוד זכיתי ומערכת זו סייעה לי רבות, ואולי אפילו רק בזכות זה נשארתי במחזור הקודם במסגרת המרוממת עד תומה.
בכלל, עיקר הבעיות הן, בסוגיות שמרגישים שאין שולטים בהם היטב. דבר המביא תחושת עמימות לצד חוסר חשק לחזור עליהם. על כן, בכאלו מקרים מומלץ לרשום לעצמך לפחות מה כן ברור ופשוט לך בעניין, כגון את עצם הספק, או דין שהתחדש לך כאן, ועל זה לחזור. ובהמשך כשתחזור שוב על המסכת, יתווספו עוד פרטים שיהיו ברורים, וכן הלאה בחזרה הבאה.
בהמשך, ביום-יומיים לפני המבחן אני משתדל לחזור שוב על כל הלימוד החודשי, אכן לא חזרה בקריאת דברי הגמרא, אלא אני יושב מול גמרא פתוחה ועובר ומסכם בכך את תמצית הסוגיות.
- נו, ואיך אתה מתכונן למבחני 'קניין ש"ס'?
כאמור, איני מסודר ועקבי המבוסס על תכניות ארוכות. אך למעשה, יש לי כן את תוכנת החזרה עם מערכת השו"ת המסכמת את הגמרא בכל ימי השנה, הלימוד נעשה ברוגע באופן שאפילו בימים שלא היו לי יותר משעתיים ביום ללימוד הדף ולחזרות הספקתי לעמוד בקצב. עיקר ההשקעה אצלי היא בחודשים של לפני המבחן, כשאני נוהג לשנן ולחזור מסכתות שלמות כסדר, אני לוקח מסכת וחוזר עליה מכריכה לכריכה. לדעתי, התועלת העצומה שיש בשינון וסיכום מסכת בשלימות מוסיף רבות להבנת הגמרא ולקבלת בהירות חדשה בכל המסכת.
בתחילה, הייתי חוזר גם עם חוברות סיכומים המצויים לקנייה בקצב של 6 דף בשעה וכדומה. אך בהמשך הפסקתי עם זה, ואני עושה רק חזרות בסבלנות על דברי הגמרא בלבד עם הצצות בדברי רש"י בפשט וכשאני זוכר שיש חידוש וכדומה לצד סיכום העניינים המסובכים, ולהתעכב מעט על נושאים שאני רואה שאיני זוכר כ"כ.
- איך באמת מצליחים להתכונן למבחנים המסכמים של אלפיים דף ויותר?
אישית, אני מרגיש שחזרה בסבלנות ובבהירות מועילה לטווח ארוך הרבה יותר, בפרט כשמדובר בסוגיא או נושא קצת מורכב כשלמחרת הלימוד לפני שמתקדמים הלאה, משקיעים כמה דקות לסכם בקצרה את הלימוד בבהירות. כמובן, לא מדובר על עוד פעם ללמוד אלא בלימוד-חזרה של דף בחצי שעה לכל היותר, כשכל אחד יש לו את היכולת אשר חננו השם כמה זמן של ריכוז יש לו וכדומה. למעשה; במחזור הקודם אכן לא עברתי בהרבה את ה70% במבחני 'קניין ש"ס' (המינימום הנדרש הוא 60%), ולפעמים אף פחות. אולם מה שיש לי לבשר, שבמציאות כעת במחזור השני, כשברוך השם אני ממשיך ביתר שאת, עולם חדש נגלה לפני; הלימוד מבואר וברור הרבה יותר, זיכרון אחר. וכן ציונים אחרים לגמרי כשזה כמובן הרבה בזכות השתתפותי במסגרת 'קנין ש"ס' כשכל הלימוד במחזור הזה אינו דף חדש לגמרי, אלא כחזרה.
בנוסף, בשנים האחרונות זכיתי ללמוד בכולל עיון את מסכתות ברכות שבת עירובין וכו' כשהלימוד בעיון מכניס את המושגים ברמה אחרת לגמרי, שהדף היומי אינו תחליף לו כלל. אך מאידך בפירוש גם במסכתות האלו, התועלת המורגשת בלימוד הדף היומי ובחזרות היא עצומה, מלבד לשמר את החומר לאורך ימים, הלימוד של מסכת מכריכה לכריכה בזמן קצר, נותן מבט מקיף יותר ובהיר יותר, ודווקא מתוך התמקדות רק בעיקרי העניינים. תקוותי היא להספיק במחזור זה לשנן ולחזור יותר את המסכתות בכל ימי השנה גם באמצע הזמן, ולא רק בחודש שלפני המבחן.
- איך הייתה הרגשתך להתיישב מול מבחן ריק הכולל שאלות על אלפיים דפים?
אודה ולא אבוש. נשמע קולו מרוגש במקצת. ברגעים הראשונים יש גם הרבה חושך בעיניים, מעיפים מבט על השאלות, ומתקשים קצת להאמין שנצליח לדעת את כל התשובות. אך למעשה ב"ה, כמדומני בכל המבחנים ללא יוצא מן הכלל, נהיה בהמשך אור גדול בעיניים, ברוב השאלות לכה"פ. בתחילה אני עונה על השאלות שברור לי התשובה עליהם [או חלק מהתשובה], בסבלנות שאלה אחרי שאלה. ולמרבה הפלא, אני רואה אח"כ שלא נשארו מידי הרבה שאלות ריקות. אח"כ עובר שוב שאלה שאלה ומנסה להיזכר, ובהרבה מהם מצליח. בסופו של דבר. נשמע קולו מתגבר בהתלהבות. יוצאים מהמבחן עם סיפוק גדול. וכי קלה היא בעיניכם לדעת כך וכך אחוזים מכך וכך מאות דפים?!.
זאת ועוד. מוסיף הוא בלהט. אף שאלות שהתקשיתי בהם, אך עצם הבדיקה מיד אחר המבחן, מה היא התשובה הנכונה, בין אם במבחן עצמו ידעתי את התשובה הנכונה או שלא, הרי במציאות, החיפוש והבדיקה גורמת שהעניין נכנס חזק לזיכרון, וזה רווח עצום בפני עצמו, שעוד סוגיא ועניין, מסוכם ונכנס לזיכרון. בכלל, אחר מהרווחים הגדולים במבחני 'קנין ש"ס', הוא ע"פ הגמ' בתענית ז: אין דברי תורה משתכחין אלא בהיסח הדעת. וכשיודעים שהולכים להבחן על זה שוב ושוב בשנים הקרובות, זה מחייב גדול שלא להסיח דעת משום מסכת וסוגיא. [כשליצר הרע, אפשר גם לענות, שזה עלול לעלות בהרבה כסף….]
שוב, מבקש הוא להדגיש ולסיים כעין ההתחלה; אדם צריך להכיר את עצמו. מה מתאים עבורו. אבל ברור ופשוט שאדם שהוא רציני בשאיפה שלו לזכות לדעת את הש"ס, ומוכן להשקיע לאורך זמן, זה שווה כל השקעה. וכך מגיעים להישגים אמיתיים של ידיעת התורה, של חיבור לתורה. אגב, כמה וכמה דיברו איתי בעניין, וניסיתי להשפיע ביכולתי הדלה להצטרף. למעשה לא מי שציפיתי מראש שאכן יצטרף ויישאר הם אכן נשארו. לא בהכרח אלו שרגילים ללמוד מהר הם שנשארו, לפעמים דווקא האחרים… והעיקר, שיהיה בהרבה הצלחה ורוב סיעתא דשמיא לכולנו.
לשליחת תגובות לכותב המאמר, כתבו ל: [email protected]