הרב יהושע לייבזון
מי שנכנס השבוע למשרדי 'דרשו' חשב שהוא נפל ללב לבו של מפעל ענק באזור תעשייה כלשהו. הטלפונים לא מפסיקים צלצל, חבילות ענק נכנסות ויוצאות, משולחנים עם עגלות סוחבים ארגזים עמוסים, ועובדי המשרד מקלידים במרץ ומזינים נתונים במחשבים.
חלק מהפעילות הקדחתנית הזאת, היא השגרה שבמשרדי הארגון. יש ימים עמוסים בכל מקום עבודה, וב'דרשו' יש ימים רבים כאלו. תחשבו על הצוות שצריך לעבוד כדי להפקיד מלגות לכמה עשרות אלפי נבחנים, שכל אחד מהם נבחן במסלול אחר וקיבל ציון אחר, ומגיעה לו מלגה בגובה שונה.
לא הרי אברך שנבחן על 'דף היומי בהלכה' במסלול א', כהרי אברך שנבחן במסלול ב' עם ה'ביאור הלכה', ולא הרי זה וזה כהרי בחור בישיבה גדולה שנבחן באחד משני המסלולים הללו, וזכאי למלגה בגובה שונה. לא הרי כל אלו גם יחד כהרי בחור בישיבה קטנה שמקבל זיכוי לרכישת ספרים, או ילד עד גיל 13 וחצי שמקבל רק ציון ואינו זכאי למלגה.
ומה עם צבירת הנקודות? כל אחד מהנבחנים שלא קיבלו מלגה צובר נקודות בהתאם לגובה הציון שלו.
לכל נבחן ב'דרשו' יש קודש אישי, עם 'חשבון בנק' פרטי משלו, שבו נאגרים הנתונים, הנקודות, ציוני העבר, התוכניות בהן הוא השתתף ועוד ועוד.
ומה לגבי הדפסת הספרים? אחת לשבוע או שבועיים יוצא משטח חדש עמוס בסטים של 'משנה ברורה' מבית הדפוס שלא עומד בקצב, גם ההדפסה של שאר ספרי 'דרשו' לא מפסיקה ונמשכת באופן שוטף, אם זה ספרי 'דרש דוד', או 'חומש דרשו', ספרי 'חפץ חיים' ו'שמירת הלשון', ועוד. 'דרשו' מפעיל למעשה מרכז הוצאה לאור של ספרים שכל אחד מהם פופולארי ומבוקש מאוד בזכות עצמו.
על אלו ועוד נוספה עכשיו גם תוכנית 'קנין שביעית', שכמו נתנה זריקת אנדרנלין לעולם התורה, ויצרה גלי נרחבים של לומדי הלכות שביעית על פי סדר הלימוד של התוכנית, במשניות מסכת שביעית וברמב"ם הלכות שביעית, עם חיבורו המופלא של מרן שר התורה, 'דרך אמונה' על הרמב"ם.
רק באחרונה היו מבחני 'קנין ש"ס' ו'קנין הלכה', המבחנים עצמם כבר מאחורינו אבל העבודה סביבם עוד רחוקה מלהסתיים. המבחנים מצריכים איסוף, ריכוז, מיון, חלוקה, פיזור לבודקים השונים, בדיקה על ידי הבודקים ומתן ציון, לאחר מכן איסוף, שליחת דגימות לביקורת כדי לוודא שהבדיקות אכן נעשו כהלכה ושהציונים ניתנים ברמה אחידה, איסוף חוזר, ריכוז במשרד, הזנת נתונים של כל נבחן אל תוך 'חשבון הבנק' הפרטי שלו, חישוב המלגה המגיעה לכל אחד והפקדתה…
מנגינה לאוזן
אבל אין ספק שגולת הכותרת בימים אלו זו ההיערכות לקראת הסיום העולמי של מחזור הלימוד השני של 'הדף היומי בהלכה'.
העמדות הטלפוניות מתוגברות ויתוגברו שוב ושוב ככל שיתקרב מועד הסיום, המיקומים כבר נסגרו, התוכנית גם היא כבר מעוצבת פחות או יותר, השירים כבר הולחנו והוקלטו, אבל העבודה האמיתית רק מתחילה: ככל שמתקרב מועד הסיום, גובר הלחץ על הקווים. כל בר בי רב יודע שמיד אחרי הסיום מגיעה ההתחלה, וכולם רוצים להיות בין הלומדים שמתחילים את 'הדף היומי בהלכה' במחזור הלימוד השלישי שלו.
עקבתי השבוע יום אחד אחרי הטלפונים הזורמים למוקד הטלפוני של 'דרשו', ששוכן במשרד ייעודי וייחודי שהוקם במיוחד לשם כך עם צוות אברכים יקרים שהוכשרו לשם כך, ושנתונים שירות מכל הלב ועם הרבה מאוד כבוד ללומדי התורה.
דמעות של התרגשות עמדו בעיני. אני לא יכול לתאר את ההרגשה שעברה בי כשהטלפונים לא פסקו מצלצל. צלצולי הטלפון היו עבורי מנגינה ערבה לאוזן!
פעם זה בחור צעיר מאשדוד, פעם יהודי מבוגר מנהרייה, בחור מישיבה גדולה באלעד, וחקלאי שומר שמיטה מיסודות, ממש אנשים מכל הסוגים והמגזרים, מתקשרים מבררים ו… נרשמים. הם מבקשים לקבל את לוח הלימוד, הם רוצים ללמוד 'דף היומי בהלכה'.
אשרי העם שככה לו!