א. אילו פירות וירקות מותר לקלף בשמיטה?
מותר לקלף פירות וירקות שביעית שהדרך לקלפם [וכגון תפוחי עץ, גזר ומלפפון], גם אם אפשר לאוכלם בקליפתם. אך לא יקלף קליפה עבה יותר מהרגילות.
אך פירות וירקות שאין הדרך לקלפם [כגון עגבנייה, משמש ושזיף] אין לקלפם, ואפי' אם הוא אדם שרגיל לקלפם מחמת היגיינה וכדו', אא"כ מקלף עם חתיכה עבה מהפרי, בעובי כזה שהקליפה אינה נהפכת לפסולת אלא עדיין ראויה לאכילה עם בשר הפרי הדבוק בה.
וכדי להאכיל קטנים, מותר לקלף להם פירות וירקות שהם אינם יכולים לאוכלם בקליפתם, אע"פ שאין הדרך לקלפם לגדולים.
ב. האם צריך לנהוג בקליפות קדושת שביעית?
קליפות פירות וירקות שדרך בני אדם לאוכלם, צריך לנהוג בהם קדושת שביעית. ואפי' אם אין דרך בנ"א לאוכלם, אלא דרך בעלי חיים לאוכלם, צריך לנהוג בהם קדוש"ש.
ואם הם ראויים למאכל בהמה אך אין הדרך לתת אותם לבהמה, דנו הפוסקים האם צריך לנהוג בהם קדוש"ש. ולכן קליפות של בננות, פירות הדרים וכדו', ראוי שלא להשליכם לאשפה אלא להניחם בפח השמיטה.
עצמות עוף שהתבשלו במרק יחד עם ירקות שביעית, אי"צ למצוץ מהם את הטעם, ומותר להשליכם לאשפה ואי"צ לשומרם עד שיפסדו ממאכל בע"ח. וכן אי"צ לתתם לבע"ח.
ג. האם מותר לאכול חלק מפרי, למרות שייגרם הפסד לחלקו השני?
למרות שאסור להפסיד פירות שביעית בידיים, ויש הסוברים שגם לגרום להם הפסד בצורה ישירה אסור, אך כאשר ההפסד הוא בצורת אכילתו, וכגון כשרוצה לאכול רק חצי בננה או אבוקדו וכדו', מותר לקלף את הכל למרות שע"י כך יתקלקל אח"כ החצי שלא יאכל.
וכן המכין מאכל מירקות רשאי לחתוך את הקצוות שלהם, למרות שקצוות אלו לא יאכלו [אך עדיין צריך לשמור את השאריות והקצוות בפח השמיטה עד שיתקלקלו]. וכן מותר להוציא מרק מהמקרר כדי לקחת ממנו לאכול, למרות שיודע שלא יוכל להחזירו למקרר, ועי"כ יתקלקל.
וכן מותר לחתוך פירות לחתיכות שכך הרגילות לחותכם, למרות שע"י כך זב מהם מיץ לאיבוד.