הרב שלום הרשלר
בעוד כארבעה חודשים, חודש אדר א' הבא עלינו לטובה ולברכה, זה יקרה. בעיניים נוצצות מאושר ומהתרגשות, יעמדו המוני לומדי ה'דף היומי הלכה' ויסיימו את ששה חלקי המשנה ברורה.
ללא ספק, אחד מהדברים המייחדים את הסדר המיוחד של ה'דף היומי בהלכה' הוא המבחן החודשי בדרשו. שיחה קצרה עם לומד נבחן, ואתה קולט שזה לא רק תכנית או סדר לימוד יומי, זה גם לא עוד מבחן חודשי על הלימוד. מדובר במשהו אחר לגמרי, לימוד מתכונן ומוגדר, המשולב נבחן במסגרת מבחנים ייחודית המדרבנת לעמוד בקצב הלימוד, ובעיקר ללמוד הדק היטב בליבון ובירור ההלכה עד לידיעת ההלכה על בוריה.
פנינו לשיחה עם הרה"ג מרדכי יוסף שטראוס, מחשובי הלומדים בכולל 'קלייפדה' – מעלה אדומים, הזוכה להיבחן מדי חודש על הלימוד החודשי, לשמוע מניסיונו העשיר ולהחכים.
מתי הצטרפת לנבחני דרשו?
"הפעם הראשונה בה השתתפתי בכלל באחד ממבחני 'דרשו' היה בהיותי בחור לפני כ-14 שנה, במבחן החודשי בסדר הדף היומי בגמרא. אאמו"ר שליט"א, כבר מאז המבחן הראשון של דרשו בארה"ק, עושה מדי חודש את מבחני הדף היומי, כולל המבחנים המסכמים בכל 4 חודשים = 120 דף, כשברוך השם כעת הוא זוכה כבר בשלישי בקודש להיבחן במסגרת 'קנין ש"ס'. כך שדי מובן למה גם נמשכתי בדרכו בלימוד הדף היומי – ומשם גם למבחני דרשו".
מה גרם לך להצטרף להבחן על ה'דף היומי בהלכה'?
"אליבא דאמת, זה ארך די הרבה זמן. בכל חודש, בהשתתפותי במבחן החודשי בסדר ה'דף היומי', הבחנתי במבחנים בסדר ההלכה, ואף שכמעט מדי חודש עלה לי הרעיון להצטרף, למעשה זה נדחה בכל פעם לחודש הבא. זכורני שאמרתי לעצמי פעם: לא היום, אבל 'יום יבוא' ואלמד ואבחן גם על זה.
"כשנכנסתי לכולל התחילו בדיוק בלימוד חלק ג' של המשנה ברורה במסגרת הדף היומי בהלכה. כך שקפצתי על המציאה, וברוך השם נפתח סניף של 'דרשו בכולל'. וכך בנוסף לרווח האישי, יכולני להעיד על עוד עשרות אברכים בכולל שזכו לסיים את כל הלכות שבת, הלכה למעשה, במקביל ללימוד העיוני בכולל. מאז גם זכיתי להמשיך במסגרת הסדר המיוחד, בלימוד שינון וידיעת ההלכות הנחוצות בשאר חלקי 'אורח חיים'".
כמה פעמים אתה לומד כל חודש את החומר לפני המבחן?
"האמת", הוא מציין בעדינות, "מגיל צעיר הייתי לומד די הרבה משנה ברורה, כך שהדברים לא זרים לי כלל. אך אף על פי כן, אני לומד לפחות פעמיים את החומר החודשי, כך אני מקווה שלא אהיה כמשפך – 'מכניס בזו ומוציא בזו', כמאמר התנא במס' אבות, אלא הדברים ייכנסו לראש ויעמדו לזיכרון לדעת את המעשה אשר נעשה".
איזה טיפ תוכל לתת כנבחן וותיק?
"קודם כל", נשמע הוא נחרץ, "חייבים לשמור על העקביות של המסגרת. אישית", משתף הוא בסיפור מהמבחן האחרון, "זכיתי לעמוד בכור המבחן על לימוד הלכות נדה במסגרת הכולל. המבחן היה ביום ראשון בבוקר. היה זה מבחן מאתגר במיוחד, כשאחר המבחן כאב לי הראש, והיה לי מאוד קשה להתרכז. אך ב"ה בהתאם להנ"ל, בכל זאת ניגשתי למבחן החודשי במסגרת 'דרשו בכולל' ואכן ב"ה יצאתי משם ביתר סיפוק ואושר של ידיעת הלימוד החודשי".
לצד זה מבקש הוא להאיר נקודה חשובה בעניין הלימוד עצמו. "עם רוב ההלכות שבשולחן ערוך אורח חיים, אפילו הדברים הלא פשוטים ונהוגים ממש כסדר, יש לרובנו איזו היכרות מוקדמת. בין אם בלימוד ישן בצורה סדירה, בין אם בשאלות מעשיות שביררנו את ההלכה. יש בזה מעלה, שכך אנו יודעים וזוכרים היטב את ההלכה והלימוד, אך מצד שני, יש בזה קצת בעיה, שהדבר עלול לגרום לנו לטשטש ולא לקלוט נכון את מה שהתחדש לנו בלימוד הנוכחי.
"אני משתדל ללמוד עם עט ביד, ומסמן לעצמי בקו תחתון כל תוכן שיש בו 'חידוש' בשבילי. זה יכול להיות הלכה שיש בה חידוש בשבילי, וזה יכול להיות קטע קצר שהוא המסקנה של סעיף מסובך.
"אמנם", מוסיף הוא ומציין, "רבים נרתעים מ'ללכלך' את הספר, מה גם שלפעמים מתחרטים על סימון מוטעה.. אולם התועלת שווה את ה'נזק', בין בזמן הלימוד, בין בחזרות, ובין בעיון וחיפוש ההלכה תקופה ארוכה לאחר מכן. הסימונים עוזרים למצוא ולהיזכר בנלמד במהירות רבה, ולאלו שבכל זאת נרתעים מכך אני מייעץ לקנות סט נוסף של ספרים, ולהחליט מראש שבהם נכתוב ונסמן…"
מה תרצה להעביר לחברים או למכרים שלך?
"טעמו וראו כי טוב".
"יש רבים שנרתעים בכלל מהמושג מבחן וכבר שנים שלא נבחנו על תוכן כלשהו. דווקא לאלו אני ממליץ מאוד: לכו ותנסו". אך כאן הוא מבקש להדגיש: "לא חודש אחד, אלא לפחות 4 חודשים. נסו ארבעה חודשים, בלי שום התחייבות, בלי שום החלטה להמשיך לתמיד, רק לניסיון 'לראות מה זה'. אחרי התקופה הזו, כשתבינו ותרגישו את מהותה ותועלתה של המסגרת, רק אז תחליטו האם וכיצד אתם מעוניינים להמשיך הלאה".
לשליחת תגובות לכותב המאמר, כתבו ל: [email protected]