"כשהוא היה נכנס להיפרד מהסוכה בערב 'שמחת תורה', הוא היה מבקש "הוציאו כל איש מעלי", הוא רצה להיפרד לבד מהסוכה. פעם אחת הסתכלתי מלמעלה, הצצתי לראות איך הוא נפרד מהסוכה. מה שראיתי הכה אותי בתדהמה…"

אליעזר (לייזר) רוט

לקראת חג הסוכות, זמן שמחתנו, אנו מביאים את חלקה השני של השיחה שקיימנו עם המשפיע הגה"ח רבי נחום כהן, לקראת חגי תשרי, וכיצד חגגו אותם אנשי ירושלים של מעלה, לפני דור דורים.

את חלקה הראשון של השיחה פרסמנו בס"ד לפני הימים הנוראים בעלון 'בית היין', ובגליון זה נצטט דברים מחלקה השני המתאים לזמן שמחתנו ועוסק בשמחה הגדולה בקיום המצוות.

"אחד המאפיינים העיקריים של יהודי עובד ה', זאת השמחה שהוא מרגיש כשהוא זוכה לקיים מצוה.

"הסבא שלי, הגה"ח רבי יוס'ל וינשטוק, היה יהודי קדוש וטהור, הוא היה מקובל גדול. פעם הוא התארח אצלי ביום טוב של שמחת תורה, והגיע איתי להקפות בבית המדרש של סדיגורא.

"כשהגיעו להקפות, הסבא התחיל לרקוד בכזאת התרגשות, כאילו הוא עומד עכשיו על הר סיני ומקבל את התורה לידיו. הוא שמח עם התורה שמחה עצומה. עמד שם בצד יהודי צדיק בשם רבי וועלוול גילרנטר. הוא לא ידע שזה סבא שלי, אבל הוא ראה שגם אני מסתכל עליו איך שהוא רוקד, הוא אמר לי, תגיד לי, מי זה היהודי הזה? אני רואה שהתורה רוקדת איתו ביחד. יכולת לראות עליו כמה שהוא שמח עם התורה, זאת שמחה עצומה במצוות, שמביאה את האדם לדרגות נפלאות בעבודת ה'.

"ואם הזכרתי את סבא רבי יוסף וינשטוק זצ"ל אספר מעשה שהיה עמו, אנחנו עכשיו מתקרבים לחג הסוכות. סבא היה גר בשכנות עם מרן פוסק הדור הגאון בעל 'שבט הלוי' זצוק"ל, קומה מתחת מרן זצ"ל. פעם תלמידיו של הרב ואזנר בנו סוכה גדולה בחצר הבניין והסוכה החשיכה את האור בבית הסבא שלי. באה סבתא ע"ה ואמרה שהם מחשיכים את האור, אולי כדאי שיבקש מהם שיזיזו את הסוכה. אמר לה סבא: נכון, עכשיו חשוך לנו בגלל הסוכה, אבל בשמים יהיה לנו אור גדול, כי מי שנותן ליהודים לבנות סוכה גם כשזה לא הכי נוח לו, מקבל על זה שכר גדול משמים…", זאת הערה אגב, משהו שכדאי לזכור כמתקרב הסוכות ויש מקרים של חוסר הסכמה בין שכנים, במיוחד אלו הבונים בחצרות משותפות.

"אבל מעבר לעניין של ה'בין אדם לחברו', הסוכה היתה ממלאת אותו שמחה באופן שאי אפשר לתאר. כשהוא היה נכנס להיפרד מהסוכה בערב 'שמחת תורה', הוא היה מבקש "הוציאו כל איש מעלי", הוא רצה להיפרד לבד מהסוכה.

"פעם אחת הסתכלתי מלמעלה, הצצתי לראות איך הוא נפרד מהסוכה. מה שראיתי הכה אותי בתדהמה: הוא שם כסא על השולחן, טיפס על השולחן, עלה על הכיסא, ונישק את הסכך, לאחר מכן ירד וחיבק את הדפנות ונישק בהתלהבות. גם כשהוא היה נכנס לסוכה בלילה הראשון של יום טוב זה היה מחזה שלא יישכח. איזו שמחה, איזו התרגשות, איך הוא נישק את הסוכה בהתלהבות עצומה, ממש כמו אדם שפוגש את הבן שלו אחרי עשרות שנים שלא ראה אותו!

השמחה הזאת היא לא רק מעלה חשובה, אלא היא מעידה על האדם עצמו. אתה אוהב את הקב"ה, אתה שמח שזכית להיוולד יהודי?

"אם ניקח שני יהודים, שניהם מנהלים סדר יום זהה, קמים בשעה 5:30 בבוקר, רצים לטבילה של שחרית, לומדים שעתיים ברציפות, לאחר מכן מתפללים בכוונה גדולה, אוכלים פרוסה אחת של לחם עם גביע לבן לארוחת הבוקר, ומיד חוזרים לגמרא ולומדים ברצף עד מנחה, מתפללים בכוונה ובדבקות, אוכלים קצת ושוקעים בלימוד ממושך עד ערבית וכו' וכו'.

"מה נאמר על שני היהודים האלו? שניהם צדיקים. אין שום ספק. שניהם יראי שמים, מתמידים וכנראה גם תלמידי חכמים מופלגים אם הם לומדים כל כך הרבה שעות.

"אבל יש הבדל אחד בין שניהם: אחד מהם עושה את כל זה מתוך הרגל או אולי מתוך כפייה. אין ברירה, הוא חיי בללמוד כל היום כי בבית מכריחים אותו, או בגלל שהוא מפחד לאכזב את המשפחה מסביב, או כל סיבה אחרת בעולם.

"השני קם באותה שעה, לומד אותו מספר שעות, מתפלל עם אותה כוונה, אבל הוא מוסיף עוד משהו אחד קטן לכל המאמץ הגדול הזה: שמחה! הוא שמח. החיוך לא מש מפניו:

הוא קם בבוקר… בשמחה! רץ למקווה בהתלהבות! לומד גמרא… עם חשק! כשהוא מתפלל, הוא בקושי מצליח לכלוא את ההתרגשות שלו, כשהוא פותח את הגמרא, הוא כמעט יוצא בריקוד.

"אם נשאל אתכם עכשיו מה תגידו על שני היהודים הללו, אתם תגידו תלוי מי… זה שלומד ומתפלל כמי שכפאו שד, הוא יהודי ירא שמים וראוי להערכה. אין ספק. אבל האברך שעושה את זה בשמחה ובהתלהבות ובחשק גדול, הוא עובד ה' אמיתי. הוא לא סתם תלמיד חכם וירא שמים, הוא איש קדוש וטהור, זה אדם שכדאי לבקש ממנו ברכה, הפנים שלו מאירות מקדושה. זה משהו אחר לגמרי!

"רבי חיים ויטאל מספר שהוא שמע מפיו של מורו ורבו אדונינו רבי יצחק לוריא, האר"י הקדוש, שהוא העיד שהגיע למדרגות נפלאות כאלו בקדושה, עד כדי כך שהוא היה בדרגה כזאת של רוח הקודש שכל רז לא אניס ליה, והוא ידע שיחת עופות ודקלים, האר"י הקדוש אמר איך הגעתי לדרגות הנפלאות הללו? בזכות השמחה ששמחתי בקיום המצוות!

"אנחנו כולנו יהודים חרדים ב"ה. זכינו לקבל חינוך טוב, אנחנו נוטלים ידיים כל בוקר, אומרים 'מודה אני', מתלבשים כדת וכדין, מניחים תפילין מתפללים, אבל השאלה היא אם אנחנו עושים את זה בשמחה.

"יהודי יקר! הנחת תפילין היום בבוקר? בוודאי! איך הרגשת? יצאת בריקוד? הרגשת שהלב שלך מלא שמחה? אתה יודע מה זה תפילין? אתה יודע איזה אור עצום ממלא את הנשמה שלך כשאתה מקיים את המצווה הנוראה הזאת. איזו שמחה צריכה להתפרץ בתוך הלב שלך!!! אם לא רקדת זה אומר שלא הבנת עדיין מה זה להניח תפילין…".

התורה רוקדת אתו

"כשמגיעה שבת קודש, ואתה לא יכול לחלל שבת, זה מעציב אותך או משמח אותך? כשיש לך משהו לספר ואתה מתאפק כי זה לשון הרע, אתה שמח שלא סיפרת או שחלילה אתה עצוב על כך שנעבאך נולדת יהודי למרבה הצער ולכן יש לך כל מיני הגבלות ואיסורים שמפריעים לך בחיים?

"אני זוכר, לפני קרוב ל-45 שנה, עמדתי בכניסה ל'זכרון משה', בוקר אחד, והנה מגיע הצדיק הירושלמי הנודע רבי נטע צנווירט זצ"ל. בדיוק יצא משם רבי דוד פקשר, מחשובי אנשי ירושלים. ניגש אליו רבי נטע ושואל אותו, תגיד לי, רבי דוד, אתה יודע מי ניצח בבחירות שהיו אתמול בארה"ב? מי נבחר כנשיא? האם זה ג'ימי קרטר או ג'רלד פורד?

"רבי דוד פקשר ענה לו שהוא שמע מקודם שקרטר הביס את הנשיא ג'רלד ועומד להחליף אותו בבית הלבן…

"רבי נטע שמע, הפנים את המידע, והמשיך בדרכו פנימה לתוך אחד השטיבלאך כדי להתפלל שחרית".

גוי עם פיטם…

"אני עמדתי שם המום. רבי נטע היה יהודי קדוש וטהור. הוא בכלל לא היה אמור לדעת שיש בחירות בארה"ב. מה זה מעניין אותו בכלל? ממתי הוא מתעסק עם פוליטיקה? ועוד לדבר לשם כך לפני התפילה? איך זה ייתכן!!!

"נכנסתי אחריו, לא הצלחתי להתאפק. אמרתי לו "רבי נטע, אני לא מבין, מה פתאום אתה שואל כאלו שאלות לפני התפילה? למה זה מעסיק אותך בכלל מי יהיה נשיא ארה"ב?…".

"רבי נטע הסתכל עלי בעיניו המחייכות ואמר לי, "נו… נחום, אתה כבר התפללת שחרית?" אמרתי לו שכן, מקודם סיימתי להתפלל.

"אני עוד לא התפללתי", הוא השיב לי, "אני עכשיו עומד לברך את ברכות השחר. אחת הברכות היא ברכת "שלא עשני גוי".

"אני מודה ומהלל לקב"ה שעשה אותי יהודי שלומד תורה ומקיים מצוות ולא עשה אותי גוי.

"לאיזה גוי הכוונה? האם אני מהלל על כך שאני לא יושב כמו ערבי בשער שכם ומצחצח נעליים לתיירים תמורת כמה פרוטות?

"אולי אני מהלל על כך שאני לא כמו אותו גוי שעובד בשדה מהבוקר עד הלילה כדי לשתות קצת יי"ש לפני שהוא נופל למיטה שבור ורצוץ מעייפות?

"על זה אני מהלל לקב"ה, זה לא חידוש. אף אחד לא רוצה להיות כזה גוי. אבל אני מודה ומהלל לקב"ה שהוא עשה אותי יהודי ירושלמי עני ואביון, ואני אומר לו שזה עדיף לי להיות יהודי בכל מצב שהוא, ובלבד שלא אהיה גוי, ואפילו גוי עשיר, ואפילו גוי בעל כח ושררה.

"ומי הוא הגוי הכי מצליח בעולם? אין ספק שזה נשיא ארה"ב, המעצמה הגדולה. הוא שולט בכל העולם. אבל הוא גוי! אני שש ושמח שזכיתי להיוולד כיהודי, לגדול כיהודי, לחיות כיהודי, ואני לא רוצה אפילו לא לרגע אחד קטן, להתחלף עם הנשיא האמריקאי בשיא תפארתו וגדולתו.

"לכן רציתי לדעת מי הוא הנשיא החדש של ארה"ב. כשאני מברך "שלא עשני גוי", אני צריך לדעת אם אני מכוון על ג'רלד פורד כמו שעשיתי בשנים האחרונות, או שמעתה עלי לכוון על ג'ימי קרטר…".