[מקורות והערות מופיעים בחוברת המלאה, להשיג במייל [email protected] או בפל' 052-7614196]
* הרוצה לקנות צ'יפס או פלאפל וכדו' שמטוגן ע"י גוי או על ידי יהודי שאינו שומר תו"מ, אף אם החומרים והכלים כשרים – יש אומרים שיש לחוש בזה לבישולי עכו"ם. וכן שווארמה, גם הנמכרת במקומות עם השגחה ראויה, יש אופנים שכאשר חלק מהפעולות נעשות ע"י פועל גוי, לדעת השו"ע יש לחוש שנאסר משום בישולי עכו"ם.
* בקניית קפה במסעדות או בתחנת עצירה וכדו', מצד בישולי עכו"ם לרוב הפוסקים מותר לקנות קפה מגוי. ומצד עצם כשרות הדבר, אם המכונה מוציאה רק מים חמים ואין בה בישול שאר דברים (במידה ואין חשש כשרות על הקפה והחלב), מותר לקנות קפה כשרואה שלוקח מים ממכונה זו ולא מכלי אחר.
* בקניה בחנות בתחנת דלק וכדו' בורקס או עוגה (עם הכשר) שכבר מוכנים לאכילה ומבקשים מהגוי שבחנות שיחמם במיקרוגל או בתנור, אין בזה איסור של בישולי עכו"ם, אך יש לחוש לבליעות של מאכלים האסורים. והעצה היא שיעטוף בתוך ניילון וכדו' וגם יכניס למיקרוגל או לתנור בתוך כלי חד פעמי סגור, וכשהוא בב' כלים סגורים מהני במקום הצורך. ולגבי פיצות מוכנות אלא שאינן אפויות, אם המחמם הוא ישראל החשש הוא רק לבליעות, אולם אם הוא גוי (וי"א גם יהודי מחלל שבת) יש לחוש משום בישולי עכו"ם.
* וכן כשמגיע למקום ואינו יודע את טיב הכשרות של הסירים וכדו' ורוצה להניח אוכל על גבי הסיר של הבעה"ב, אם יניח בתוך שני כלים ויהיה נקי ויבש ביניהם, יוכל להניח. בצורה זו יכול גם לחמם בתנור או מיקרוגל וכדו' אם הוא נקי.
* להשתמש במנגל שמצוי בדרכים, להניח על הרשת עצמו בדרך כלל אסור, כי דבוק בו שומן בעין. וגם אם מעבירו ומלבנו באש, מצוי מאוד שנשאר שומן בעין. אבל יכול להניח עליו רשת אחר משלו.
* כשמתיישבים לאכול על ספסלים או שולחנות שבגינות, ובצד השני יושב אדם עם מאכלים לא כשרים, או אפילו יהודי שומר תו"מ ואחד אוכל בשרי ואחד חלבי, אם אינו מכירים זה את זה מותר. אבל אם אם מכירים כמצוי בטיולים משותפים וכדו' וכל אחד מניח את מאכלו על השולחן או הספסל, צריך להניח בין המאכלים דבר להיכר.
* כשאוכלים על שולחנות בגינות וכדו', אם השולחן נקי מותר להניח עליו מאכלים קרים, אך מאכלים חמים יניח רק בתוך צלחת וכדו'. ולכתחילה יניח תחת הצלחת גם ניילון או נייר וכדו'. אם השולחן מלוכלך משיירי מאכלים, במאכלים קרים יניח תחתיהם כלי, מאכלים חמים יניח בכלי וגם ישים נייר או ניילון וכדו' תחת הכלי.
* לקנות מוצר שאין עליו כשרות ראויה, גם אם כתוב עליו שהוא מאה אחוז טהור, צריך לברר האם מעורב בו רכיבים אחרים באחוזים קטנים שלפי התקן מותר עדיין לכתוב שהוא מאה אחוז טהור.
* ישנם מוצרים ללא הכשר הזהים ממש לאלו שיש עליהם הכשר, ולכן כשקונים בחנויות המוכרות גם מוצרים ללא הכשר חשוב לשים לב האם יש על מה שקונים הכשר.
* בית הארחה וכדו' שמסתובבים שם עובדים זרים, או יהודים מחללי שבת, צריך לברר את התנאים שמותר להשאיר בחדר או במקרר בקבוק יין פתוח, וכן בשר שהביא עמו, להניחו במקפיא הציבורי.
* חלב שמוכרים במשק בעלי חיים, אם לא ראו את החליבה, בהרבה אופנים אסור בשתיה, כי מצוי שגוים מתעסקים בחליבה. ואפי' כשישראל עומד ורואה את החליבה יש מחמירים אם הישראל לא בדק את הכלים לפני החליבה שהם ריקים ונקיים, וכ"ש אם נמצאת במשק חיה טמאה שיש לה חלב.
לשאלות בעניין ההלכות המובאות בחוברת ניתן לפנות לטלפון 050-4122202.