תלמידים יקרים אני רוצה לומר לכם דבר חשוב. יושבים כאן בחורים שהולכים לקראת עתיד לא ידוע. בישיבה קטנה הם ספגו את התורה הקדושה, התחזקו בתורה הקדושה, ועכשיו הם עומדים לפני דרך חדשה.
חז"ל הקדושים לימדו אותנו שכשאדם נכנס לעיר, למקום חדש, שהוא לא יודע איך הוא יסתדר שם בעיר החדשה, איך הוא ימצא את המקום שלו, צריך לומר תפילה לפני שהוא נכנס לכרך.
אבי מורי זצ"ל, כשהיה צריך להיכנס לישיבה ואמא שלו הביאה אותו לראדין, לא אמא שלו ולא הוא ידעו איפה הוא יאכל, איפה הוא ישן. ומי עזר לו? אחד יחיד ומיוחד! בורא עולם.
הקב"ה שלח שהאמא שלו, סבתי ע"ה, כשהגיעה לראדין היא פגשה אשה, שראתה שהיא זרה וחדשה במקום ושאלה אותה, אני רואה שאת מחפשת משהו, מה את מחפשת? אמרה לה סבתא ע"ה, "הבאתי את הבן שלי, ואני לא יודעת איפה הוא יישן איפה הוא יאכל…".
אומרת לה האשה הזאת, המקומית, מה זאת אומרת איפה הוא יאכל? אצלנו בבית. ממש סייעתא דשמיא, ומי זאת היתה? הרבנית של החפץ חיים. כך זכה אבי לסעוד על שולחנו של מרנא החפץ חיים זצ"ל במשך שנים. איך? בזכות הסייעתא דשמיא שליוותה אותם.
רבותי אנחנו עומדים כולנו לפני דרך חדשה. נכנסים למקום חדש. אתם יודעים מה צריך העיקר? סייעתא דשמיא!
אבל איך זוכים לזה? אמרו לנו חז"ל, כשאדם נכנס לכרך הוא נותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבוא.
"גם אנחנו עכשיו צריכים להודות לקב"ה. אנו מודים לך ה', ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש, ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות. רבותי!! זה דבר ראשון נודה כולנו כאיש אחד בלב אחד. ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש! אנחנו יודעים בשביל מה אנחנו קמים בבוקר!
אני אומר לכם מה שהיה איתי שלפני עשרים שנה, שכבתי בבית לווינשטיין לשיקום אחרי שנפצעתי בתאונה קשה. מה עושה יהודי ששוכב כל היום במיטה? יש לו מה לעשות? הוא יכול ללמוד, להתפלל, הוא קשור לבורא עולם לתורה הקדושה.
תשמעו טוב עם שתי האוזניים שלכם: פונה אלי אדם שנעבך נעבך לא יכול להודות שהקב"ה שם את חלקו מיושבי ביהמ"ד, ואומר לי: "אני מקנא ברב, לרב יש מה לעשות עם היום! לי אין…".
כי מה ממלא את היום של מי שאינו מיושבי בית המדרש? כל מיני משחקים והבלים. אם אין לו את זה אין לו טעם בחיים
לכן כולנו אנחנו עכשיו ניתן הודאה לשעבר. ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש, אנחנו יודעים בשביל מה אנחנו קמים בבוקר.
יחד עם זה אנחנו צריכים גם להחזיק ב"צועק לעתיד לבוא".
יושבים כאן בחורים רבים, באים למקום חדש לא כל אחד בדיוק נכנס למקום שהוא רצה. לא כל אחד.
אבל כל אחד ואחד מאתנו נכנס למקום שהקב"ה רצה שהוא ייכנס!!!
והקב"ה הרי רוצה שכל אחד מאתנו יגדל בתורה הקדושה!
כל אחד מאיתנו!!!
תדעו לכם תלמידים יקרים, אני מספר את זה לכולם. כשאבא אכל בשולחנו של מרנא החפץ חיים זיע"א, היה החפץ חיים מחכה שהוא יבוא לאכול, והיה אומר למי שהגישו את האוכל, תתנו לו אוכל לפני!
מי אומר את זה? החפץ חיים הקדוש!
על מי הוא אומר את זה? לבחור צעיר בן 17 ו-18!
תתנו לו לפני כי הוא צריך לחזור לישיבה ללמוד. אני עם זקן לבן היום, מרנא החפץ חיים היה אז כבן 90 שנה, ויש שם בחור בן 18 והוא דרש שהבחור יקבל את האוכל לפניו. למה? כי הוא צריך לחזור ללמוד.
וכי החפץ חיים לא היה צריך לחזור ללימוד שלו? וכי זמנו של החפץ חיים לא היה יקר לו?
אלא התשובה היא רבותי, אני חושב שנדע כל אחד מאתנו שיושב כאן:
במתן תורה כתוב במדרש שכשהקב"ה בא לתת תורה לעם ישראל, אם אחד היה חסר, הקב"ה לא היה נותן את התורה. אחד! אחד! כמה יש כאן? עכשיו 2,500 בחורים? שם היו שישים ריבוא! אם אחד היה חסר, הקב"ה לא היה נותן את תורה עד שהוא יבוא!
אני חושב שאת זה רצה החפץ חיים, שיידע כל אחד מאתנו, שעל כל אחד ואחד מאתנו יש לו חלק בתורה. לכל אחד ואחד מאתנו יש חלק בתורה. ולכן חשוב שהבחור האחד יחזור מהר לבית המדרש, כדי שלא יחסר שום בחור בסדר הלימוד.
אני רוצה לומר לכם עוד משהו. אני רוצה שתדעו, שחז"ל אמרו שהתורה הקדושה נקנית ב-48 קניינים.
הקניין הראשון זה שמיעת האוזן.
הנה, אנו רואים כאן התאספו כאן בחורים רבים כל כך, בשביל מה? בשביל לשמוע, להתחזק. שמיעת האוזן.
בעז"ה. אתם עוד תשמעו במשך ערב בסייעתא דשמיא דברים רבים שיעזרו לכם, אבל תשמעו טוב, שמיעת האוזן! לשמוע! דבר ראשון שבחור נכנס לישיבה הוא צריך לקחת על עצמו לשמוע ולקבל מה שאומרים לו!
אומר ה'שערי תשובה', שמי ששומע ומקבל על עצמו לשמוע, כבר יצא מאפילה לאור גדול.
אני מברך אתכם, ברור שכל אחד נכנס למקום חדש, יש ניסיונות חדשים. אבל דעו לכם שניסיון זה לא עונש. לכל אחד יש ניסיונות. בשביל זה יש בורא עולם ששומע אותנו כל הזמן.
בחור שמרגיש קושי מותר לו לפתוח את התהילים ולבקש מהקב"ה, אפשר לגשת למשגיח או למישהו אחר שיכול לעזור ולסייע, אבל דבר ראשון לומר פרק תהילים.
הקב"ה רוצה שכל אחד מאתנו יעלה מעלה מעלה, והוא בוודאי יקבל את התפילות.
נשאר לנו רק לברך אתכם מכל הלב, תלמידים יקרים, אתם זוכים לשבת באוהלה של תורה.
מה טובו אוהלך יעקב משכנותיך ישראל". אני אגיד לכם הייתי בחו"ל לא מזמן, אומר לי יהודי תומך תורה, תגיד לבחורים ולאברכים שלא אנחנו מחזיקים אותם. הם מחזיקים אותנו.
אוי כמה שזה נכון!
אבל שידעו לומדי התורה שיש להם אחריות להחזיק את העולם כולו.
אז רבותי תלמידים יקרים, אנחנו מברכים אתכם שבעז"ה תזכו להבין את התורה הקדושה, לשמוע ולקבל, ובעזר ה' כל אחד ואחד יכול לגדול גדול בישראל, "אין הדבר תלוי אלא בי".
הקב"ה יעזור שנזכה בעז"ה להתעלות בתורה הקדושה, ובעז"ה אנחנו נגיד עכשיו פרק תהילים לבקש מהרבש"ע "אני רוצה להצליח להתעלות בתורה הקדושה, להבין את התורה הקדושה", וכשמתכנסים יחד כ"כ הרבה בחורים, בוודאי שהתפילה תתקבל לרצון ונוכל בעז"ה להתעלות ולהתעלות ולעשות את רצון ה' יתברך בתורה ובתפילה ובמידות טובות…