אם תראו אותו ברחובה של עיר, לא תוכלו לנחש את גודל המהפכה שהוא חולל, אבל אם תשאלו כל ילד בחצה"ק סדיגורא, תשמעו גדולות ונצורות על הפעילות הנמרצת והייחודית של הרה"ג ר' יהודה לייב צלר שליט"א, מחשובי לומדי כולל 'חזון איש' בבני ברק וחבר פעיל מאוד בוועד 'אהבת תורה' דחסידי סאדיגורה.
את השיחה איתנו פותח הרב צלר בהצהרה שנשמעה מפיו כבו"ק מרן אדמו"ר ה'עטרת ישראל' זצוק"ל מסאדיגורה, במשאו האחרון במוצאי תשעה באב תש"פ: "אונזער פאהן איז אהבת תורה" (הדגל שלנו הוא 'אהבת תורה').
הרבי מסדיגורא זצ"ל, שייסד את ועד 'אהבת תורה', שדירג אותו למעלה מכל ענייני הציבור האחרים. ארגון זה, היה בבת עינו כל הימים.
איך ומתי הכל התחיל?
מבקשים אנו לשמוע מפיו של הרב צלר.
"היה זה בחג 'שמחת תורה' תשע"ה כשנה ומחצה אחרי עלותו על כס ההנהגה, הכריז רבינו על הקמת הוועד החדש 'אהבת תורה', כאשר הרעיון העיקרי היה לקדם את כל באי חצר הקודש בסולם המדרגות של עסק התורה. הוא היה רגיל לומר 'הציבי לך ציונים', אדם צריך לחיות בעולם הזה עם ציונים ושאיפות לאן הוא מתקדם בתורה ובעבודת ד'. כאב לרבינו מאד בראותו אברך שישב בכולל עשר שנים ולאחר שיצא ממנו, כשנאלץ לצאת ולפרנס את ביתו ולהביא לחם לפי הטף, יצא מהכולל כשאין הוא יכול לומר על מסכת אחת או שתיים שהוא יודע אותן על בוריין.
"במשך שבע שנות השובע בהם זכינו ליהנות מאורו ולחסות בצל כנפיו עשה רבינו מהפכה של ממש בתחום השאיפות של כל אברך וכל בחור, כאשר במסגרת וועד 'אהבת תורה' אכן זכה לראות עולמו בחייו, כאשר אברכים רבים זכו ועשו חיל בלימודם, בחזרה ובשינון המסכתות וההלכות אשר ליבם חפץ ולעמוד עליהם בכור המבחן בהצלחה מופלאה, לשביעות רצונו ולשמחתו הגדולה של רבנו זצוק"ל, לצד טובי אברכים היושבים כבר בבתי ההוראה של גדולי הפוסקים ועונים לעם ה' על שאלות העולות בהלכה.
"הרבי זצ"ל נתן לכולם להבין כי הדבר החשוב ביותר אצלו הוא לימוד התורה. שום דבר אחר לא הצליח לתפוס אצלו מקום כמו הלימוד והעסק בתורה, וכפי שהזכרנו כבר את דבריו האחרונים כי 'אהבת תורה' זוהי הדגל והסמל של חצר הקודש סאדיגורה. כן, היה שח לאברכים שהיו נכנסים מעת לעת לקודש פנימה. "אני מקנא בכם שהנכם יושבים ושוקדים על התורה מבוקר עד ליל ללא טרדות והפרעות, הלוואי הייתי יכול ג"כ ללמוד ברציפות ללא טרדות". מוסיף הרי"ל צלר בהטעמה.
אבל איך לוקחים את השאיפה הזאת ומתרגמים אותה לשפת המעשה?
איך גורמים לציבור להירתם למערכה והופכים את עסק התורה לנושא שאין למעלה הימנו לא רק בתודעתו של הרבי והאנשים שמונו על ידו לעניין זה, אלא גם בתודעה של הקהילה כולה?
"מידי שנה היינו מקיימים מעמד 'מקבלים עליהם' בראשות הרבי זצוק"ל. במעמד שהיה האירוע המרכזי של השנה בחצה"ק סדיגורא, היו הבחורים והאברכים מגישים לפני הקודש, שטרי התחייבות למשך השנה הבאה. בחורים התחייבו אפילו על 500-600 דפי גמרא שילמדו, ואכן נבחנו עליהם בהצלחה במשך השנה. אגב, את החשיבות לה התייחס הרבי למעמדי 'כבוד התורה' אלו הראה הרבי בעצמו בעת שהיה חובש לראשו את ה'קאלפיק' המיועד לזמנים מיוחדים מאד, ופעם אף ביטא שמעמד כבוד התורה יקר וחשוב בעיניו הרבה יותר משמחה משפחתית.
"למעשה", מפרט הרב צלר. "הפעילות מסועפת מכל כיוון; לבחורים הקמנו מערך בחינות בכל ריכוזי הקהילה שלנו, ומדי שלשה חודשים נבחנים מאות בחורים על מאות ואלפי דפי גמרא בבהירות. "אני יכול לספר על בחור אחד שלא מגיע ממשפחה מיוחסת, אבא שלו לא רב וגם לא אברך כולל, אף אחד לכאורה לא היה מצפה מהבחור הזה להפוך לתלמיד חכם בקנה מידה יוצא דופן, אבל אחרי שהוא השתתף בכמה מעמדים כאלו של כבוד התורה, הוא הפנים את המסר שהדבר הכי חשוב לרבי ולכל יהודי זה לימוד התורה, ושכל אחד יכול לגדול תלמיד חכם מופלג, ואכן הבחור הזה סיים את שנותיו בישיבה קטנה בשילוב חגיגת סיום הש"ס! והוא לא רק למד א הש"ס אלא גם נבחן על רובו בהצלחה מרובה, במבחנים של ועד אהבת תורה…
"אבל לא רק את הדפים אנחנו סופרים, ורבינו זצ"ל הנחה אותנו להשקיע רבות גם באיכות הלימוד בעיון, ושאכן הוקם מפעל כתיבת חבורות. במסגרת זו מעלים על הכתב בחורי חמד את חידושי התורה שנלמדו ע"מ להעמיק יותר בהבנת הסוגיה ובהירות לימוד התורה. החבורות עוברות בדיקה ע"י תלמידי חכמים מופלגים ובכך הבחורים מקבלים הדרכה ומושגים בכתיבת חבורות כשמתן שכרן בצידן – מלגות נאות לחבורות המצטיינות. במשך שנות הפעילות כבר יצאו לאור בהוצאת הוועד עשרה קבצי חידושים וחבורות – לקט החבורות הנבחרות שנכתבו ע"י בחורי הישיבות.
"גם התוכנית והמסגרות לאברכים ממשיכים ללא לאות. מדי חצי שנה יוצא הקובץ המפואר "ובהם נהגה" בו ערוכים בטוב טעם מאות מאמרים תורניים וסוגיות עמוקות שנכתבו בעמל ע"י טובי אברכי אנ"ש.
"רעיון מיוחד פרי רוחו של רבינו ז"ל היה שבכל יומי דפגרא כמו 'בין הזמנים' או 'חול המועד' וכדומה, יהיו האברכים והבחורים עוסקים יחד באותה סוגיא; כך בכל עת מצוא יוכלו יחד לצלול לעומקה של תורה ללבן את הסוגיות בצוותא בהיווצרות קשר רוחני בין הלומדים.
בעקבות כך יוצא לאור בכל עת קובץ מיוחד עם הסוגיה הנלמדת כפי שנבחרה מראש ע"י הרבי ז"ל. כך כבר זכינו להוציא קבצים בסוגיות שונות כמו אכילת מצה ואפיקומן, סוגית דופן עקומה, תוספת שבת ועוד. הקבצים נערכו בטוב טעם לתועלת כלל הלומדים כשבתחילתם מראי מקומות מפורטים ובסופם ערוכים הגמרות הראשונים ואחרונים. כשכל אחד לפי רמתו יכול להתחבר וליהנות מצוף דברי תורתנו הקדושה.
לקינוח, משלים הרב צלר כי אחד מתוצאות הרעיון הנפלא היה לפני שנה בחודש תשרי תש"פ עת הורה הרבי לעסוק בסוגית דופן עקומה כשאכן יצא לאור קובץ מורחב פואר בעניין. כשבמשך ימי חול המועד סוכות מסרו כל בני משפחת האדמו"ר, בני וחתני הרבי, שיעורים בביה"ד הגדול בחצר הקודש בהשתתפות בני הקהילה העוסקים בסוגיה ומשתתפים בשיעורים זה מותיב וזה מפרק בחדוותא דאורייתא.
עד כמה היה הרבי זצ"ל מעורב בפעילויות?
"אנו עדיין בשנת האבל אחרי הסתלקותו של רבנו זצוק"ל", מציין הרב צלר בגעגוע "אי אפשר שלא להיזכר ביו"ט שבועות שהיה ה-יו"ט של הרבי בה"א הידיעה, החוויה הרוחנית המרוממת בצילא דמהימנותא בחג השבועות וביו"ט שמחת תורה, שני הימים-טובים בהם יצא רבנו מכליו בגודל אהבת ושמחת התורה.
"אין סוף פעילות נעשתה במשך ימי הנהגתו של רבינו ז"ל כאשר על כל צעד ושעל זכינו לקבל הדרכה אישית, ולשהות במחיצתו שעות ארוכות. רבינו ביקש לדעת על כל התקדמות בפעילות תוך הדרכה מתמדת על כל פעילות היוצאת לאור.
"היינו עורכים בערב חג השבועות מבחנים מרכזיים לכל הבחורים היקרים מכל רחבי הארץ שהגיעו לעשות את היו"ט בצל הקודש, מתוך ניצול הזמן המיוחד בו כולם מתכנסים תחת צל קורתו של הרבי, להיבחן על החומרים עליהם התחייבו ללמוד בראשית השנה. מחזה רב הוד היה זה עת רבנו היה נכנס להיכל ועובר בחור-בחור, בודק מקרוב, מפעם לפעם נעצר ליד בחור ומתפלפל עמו בנושא הלימוד, כאשר יש לציין שהיה זה מכלול מגוון מכל הש"ס כולו, שהרי כל בחור בחר בעצמו את הלימוד אותו מעוניין הוא להיבחן עליו.
"זאת ועוד", מציין הרב צלר בהתרגשות. אחד הדברים המפעימים ששמענו מבני משפחת רבינו זצוק"ל שכאשר הוצרך לנסוע ללוס אנג'לס לצורך עניני רפואה הרי כולם היו עסוקים בנסיעה ובהתארגנות. ורבינו היה שקוע בעולם אחר. באותם ימים הוכנס לפניו קובץ חבורות מחבורת בני היכלא דמלכא – קבוצה מיוחדת של מצויני הבחורים שעמדו ביעדים גבוהים כמו שעות רצופות, לימוד שישי שבת וכד', וכך באותן שעות טרודות שלפני הטיסה לטיפול הרפואי ישב רבנו ז"ל ועיין בעשרות החבורות המופלאות שנכתבו ע"י הבחורים המצטיינים פרי עמלו.
"כמו כן, בתקופה שהוצרך רבינו לשהות בחו"ל היינו שולחים לו את הקבצים הנלמדים שהוצאו לאור והיו הם כטללי תחיה לפניו.
כשהיה עובר עליהם מרישא עד גמירא והעידו מקורביו שהיו אלו שעות של קורת רוח לפניו בהם היה שוכח מעולם ומלואו.
"רק לאחרונה", מוסיף הרב צלר, "שמעתי מאחד מגדולי הפוסקים כי הוא מתפעל מאברך בן עליה שלפני שנים חשב לצאת מעט לפרנסתו, והרבי זצוק"ל לא הניח לו ואמר לו כי הוא רואה לפניו מורה הוראה בישראל. ואכן שמעתי השבוע כי אותו רב פוסק מפליא על ידיעותיו העצומות ואכן ניכר כי עיני הרבי זצוק"ל ראו למרחוק. כשאכן אחר כזה סיפור משולב בכל הפעילות המקיפה, לא פלא על הדיבורים אותם העביר רבינו כשבוע לפני פטירתו "אני אומר לכולם כי יש לי נחת מכל אחד ואחד מכם ומרגיש אני שכולם בנים יקירים שעושים נחת רוח וגדלים לתפארת".
נבקש לשמוע במה פועל ומתמקד הארגון כיום תחת שרביט הנהגתו של כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א?
"האמת", הוא מציין בהתלהבות כנה, "אנו נפעמים כל העת על המשך ההנהגה בכל המישורים. וביתר שאת בכל הנוגע לפעילות ועד אהבת תורה. וכבר בתחילה עם ההכתרה בשבת הראשונה, בו התכנסו המוני אנ"ש לשבת ראשונה בהנהגת כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א. הכביר בדבריו בסיום סעודה שלישית כי עלינו להמשיך את המורשת שהנחיל לנו-מפעלי ועד אהבת תורה.
"וכך נקראים אנו כסדר לקודש פנימה לקבל הכוונה בכל הנוגע לפעילות הענפה; אם לגבי מבחני קנין תורה וקנין הוראה על ד' חלקי שו"ע. כשבימים אלו עמלים או לפתוח ולייסד כולל גבוה להוראה לעשרות אברכים תלמידי חכמים עדי יגדלו לגדולי מורי ההוראה.
למעשה אין נושא בפעילות הועד שרבינו שליט"א לא נותן עליו את הדעת ומכה על קדקודנו להמשיך ולרבות בפעילות לגדל ולטפח לגיונות של תלמידי חכמים יודעי התורה וההוראה".
עוד חידוש מבית היוצר; 'קביעות עתים לתורה' בכל בתי המדרשות של סאדיגורה. נשמח לשמוע פרטים על הפעילות החדשה?
"הקול שהתגבר, הראה לנו שכעת הגענו לנקודה החדשה, בו עסוק הוא בתקופה זו, לבסס את העניין בד בבד למצוא הדרכים להגביר חיילים לתורה בקביעות. אכן, מעביר הרב צלר בשטף; אחד החידושים שהונהגו לאחרונה על ידי כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א הוא סדר 'קביעת עתים' בין השעה תשע לעשר בערב.
"היה זה ביו"ט שמחת תורה תשפ"א, כאשר הרבי שליט"א ביקש להנהיג את הסדר החדש והקבוע שיאחד את כלל החסידים בארץ הקודש, עת יתאספו יחד ללימוד באותה שעה בכל השטיבלאך, כשאכן, מציין הרב צלר. מדובר בסדר לימוד שהחל כאמור רק במחצית השנה האחרונה וכבר נתפס כסיפור של הצלחה אדירה.
"ריכזנו לשעה של סדר קביעת עתים, שיעורים בדף היומי בכל השטיבלאך, חיברנו חברותות בין אברכים שילמדו יחד בביהמ"ד, כמובן גם שיעורי הלכה דאגנו שיהיו בכל מקום. וכך, בכל לילה מתכנסים להם יחד חסידי סאדיגורה לסדר לימוד מיוחד באותה שעה, וזהו בהחלט סיפוק גדול לראות את היכלי השטיבלאך שלנו מלאים בעשרות אברכים ובעלי-בתים היושבים ולומדים בקול תורה אדיר וחזק. עד כדי כך: רבים כבר יודעים שאי אפשר להשיג אברך חסיד סאדיגורה בין השעה תשע לעשר, כי הפלאפון שלו מנותק וכל-כולו קודש לד' ולתורתו באהבה ובשמחה".
תוכל לשתף באנקדוטה מעניינת בפרויקט החדש?
"רק לאחרונה, חל 'יום זכאי' (יום הולדתו של כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א) והמוני החסידים החליטו להפתיע את הרבי שליט"א במתנה מיוחדת. הם הגיעו כולם אף משאר הערים ללמוד בקלויז הגדול בחצר הקודש את הסדר המיוחד של קביעת עתים, והיה זה מחזה רב הוד לראות את ההיכל כולו מהדהד בקול תורה ובקול רעש גדול, עד שההיכל נדמה לסדר הלימוד בליל חג השבועות. כשהרבי נכנס לתפילת מעריב בסיומו של סדר קביעת עתים וראה את הקהל הגדול שהתכנס יחד לכבוד היום, נהרו פניו בשמחה רבה על ההפתעה היזומה שהכינו החסידים הנאמנים".
איך אתם באמת עושים ומקדמים את עניין הקביעות עתים לתורה ברוב עם לצד הגברת אווירת הרצון להתקדם ולשאוף יותר ויותר?
"אנו לא מרפים לרגע אחד מהפעילות הענפה סביב לשעון בוועד 'אהבת תורה', כי אנו רואים לפנינו חובה וזכות להביא כמה שיותר אברכים לקביעת עתים ולהצליח בעסק ובידיעת התורה. הרבי שליט"א אומר תמיד, כי דברי תורה צריכים חיזוק ואסור להרפות מזה אף פעם, ובשעה שאדם עולה לבית דין של מעלה ונשאל 'קבעת עתים לתורה', הרי שכמובן יוכל לתרץ את עצמו בכל מיני תירוצים שהיה טרוד בפרנסה וכו', אבל תלמיד חכם אי אפשר להיות מכל התירוצים הללו…".
לסיום, מספר הרב צלר: "היה אצלנו אברך העובד לפרנסתו במלאכה הסוחטת את כל הכוחות הגופניים, והיה מאד קשה לדבר אתו שיבוא ללמוד בסדר קביעת עתים המתקיים כאמור בין השעה תשע לעשר בערב. הוא טען שבשעה הזו ראשו כבר אינו פועל והוא לא מסוגל להתיישב ליד גמרא וללמוד. לא וויתרנו לו והמשכנו להפציר בו שוב ושוב, עד שהחליט להיכנע אבל רק ליום אחד בשבוע…
חלפו שבועיים והוא כבר התחיל להגיע פעמיים בשבוע לסדר הלימוד, ואחרי תקופה כבר התחיל להגיע בכל יום בקביעות, טעמה כי טוב סחרה… כשכמובן, האברך כולו השתנה מן הקצה אל הקצה אחרי שהתחיל לקבוע עתים לתורה, ממש בבחינת פנים חדשות באו לכאן".
התודה לידידי הסופר החשוב הרב יוסף מאיר הס על עזרתו בהכנת הראיון.