מדוע תקיעת שופר נעשית בצד ימין ?

י"ד אייר תשפ"א-סימן תקפ"ה- סעיף ב' - אמצע סעיף ד' בהגה "נוהגין להקרות"
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מדוע נוסח הברכה של תקיעת שופר היא 'לשמוע קול שופר'?בעל תוקע שכבר יצא ידי חובת התקיעות האם מברך שוב כאשר תוקע לאחרים? כיצד ינהג אדם המסופק האם שמע תקיעת שופר? ומה הדין באופן שהבעל תוקע התחיל לתקוע אינו יכול להמשיך? תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקפ"ה סעיפים ב' – ד']

נוסח הברכות של תקיעת שופר

לפני התקיעות מברך 'לשמוע קול שופר', וכן 'שהחיינו', ומבאר המשנה ברורה, שהשולחן ערוך בא להדגיש בדבריו, שלא יברכו 'לתקוע בשופר', אלא 'לשמוע קול שופר', משום שהדבר אינו תלוי בתקיעה, אלא בשמיעה, שהרי התוקע ולא שמע קול שופר, לא יצא, ולכן יברך 'לשמוע קול שופר' ושהחיינו, ובדיעבד, אם ברך 'לתקוע בשופר', או שברך 'על תקיעת שופר', או שברך 'לשמוע בקול שופר', יצא, ואם לקחו ממנו את השופר באמצע התקיעות והביאו לו שופר אחר, אין צריך לברך שוב, משום שהברכה איננה על השופר, אלא הברכה היא על התקיעות היוצאות מן השופר, ולכן לא משנה באיזה שופר תוקעים, אבל כאשר זה קרה בין הברכה לתחילת התקיעות, צריך לברך.

בעל תוקע מברך גם כאשר כבר יצא ידי חובה

אף על פי שהבעל תוקע כבר יצא ידי חובת תקיעת שופר, וכעת הוא תוקע כדי להוציא אחרים, בכל זאת הדין הוא, שהוא מברך בשביל אחרים מדין ערבות, אבל יותר טוב שיברכו השומעים בעצמם את שתי הברכות, אלא אם כן הם אינם יודעים לברך בעצמם, שאז יברך התוקע בשבילם, אבל גם כאשר יודעים הציבור לברך בעצמם, מנהג העולם, שהבעל תוקע מברך בשבילם אפילו שהוא כבר יצא ידי חובה.

אדם המסופק האם שמע תקיעת שופר

אדם שנסתפק האם הוא שמע קול שופר, או האם נטל לולב ביום הראשון של החג שהוא מן התורה, תוקע ואינו מברך, כי ספיקא דאורייתא לחומרא, ולכן צריך לחזור ולתקוע, וביום ב' של ראש השנה שהוא רק מדברי סופרים, אינו צריך לתקוע, כיוון שספק דברי סופרים, להקל.

סדר התקיעות

סדר התקיעות הוא, תשר"ת ג' פעמים, תש"ת ג' פעמים, ותר"ת ג' פעמים.

טעם הדבר שתוקעים בצד ימין

טוב לתקוע בצד ימין אם אפשר בכך, ושלשה טעמים בדבר:

א. והשטן עומד על ימינו לשטנו. (מ"ב סק"ז)

ב. משום שבצד שמאל מגינים התפילין, ולכן צרך הגנה נוספת מצד מין והוא השופר. (שעה"צ סקי"ח)

ג. הגמרא בראש השנה לומדת תקיעת שופר מחצוצרות המלחמה, ושם כתוב שהחזיקו את השופר בצד ימין. (בה"ל בשם האור שמח)

ואם אינו יכול לתקוע בצד ימין, אין להקפיד, ואפילו אם הוא יעמיד את השופר בצד שמאל וגם פיו לצד שמאל, וטוב להפוך את פי השופר למעלה ולא לצדדים, שנאמר, 'עלה אלקים בתרועה'.

התחיל לתקוע ואינו יכול להמשיך

בעל תוקע שהתחיל לתקוע ואינו יכול להשלים את התקיעות, ישלים תוקע אחר, ואפילו שלשה או ארבעה בעלי תקיעות שתוקעים יכולים לתקוע, ומספיק הברכה שבירך הראשון כדי להוציא את כל התקיעות, ובלבד שיהיו שם כל התוקעים בשעת הברכה, כיוון שאם הם לא יהיו שם בשעת הברכה, הם לא יצאו בברכה שלו, ולכן לעצמם הם לא יוצאים ידי חובה, וצריכים לברך, ואפילו אם בירך התוקע, ואינו יכול לתקוע כלל, השני תוקע בלי ברכה, וזה לא ברכה לבטלה, משום שהברכה היא על השופר של הציבור, והרי התוקע השני הוא גם בכלל הציבור, ואם התוקע השני כבר יצא ידי חובת תקיעות, אינו צריך לברך, שהרי הציבור יצא ידי חובה בברכה של הראשון, והתוקע השני כבר יצא במה שהוא כבר תקע מקודם, ולכן אינו צריך לברך.

שליח ציבור שהוא גם בעל תוקע

שליח ציבור לא יהיה התוקע, כדי שלא יתבלבל, אבל אם מובטח שהוא חוזר לתפילתו, רשאי לתקוע, וכל זה בתקיעות שעל סדר התפילה, אבל תקיעות דמיושב שתוקעים לפני תפילת מוסף, מותר לשליח ציבור לתקוע, ואם השליח ציבור אינו תוקע מיושב, ראוי שאותו בעל תוקע יתקע גם את התקיעות שעל סדר הברכות, כי המתחיל במצוה אומרים לו גמור.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

דילוג לתוכן