מרן הגר"ח אהב לספר בכל שנה על דברי המשנ"ב שאשה תספור ספירת העומר בלי ברכה משום שוודאי תשכח יום אחד – מה היה עושה אביו, מרן הסטייפלער זצוק"ל, כדי שבנותיו לא ישכחו לספור אף יום…

סיפר לי הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי שליט"א, כמה דברים בעניין 'מוריד הטל' שהתחלנו לומר בימים אלה:

תמיד כשהיינו נוסעים בחול המועד פסח לסבא, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, במשך כל הנסיעה אמא ע"ה הייתה אומרת תשעים פעמים "מחיה מתים… מוריד הטל", ולאחר מכן תשעים פעמים "ואת כל מיני תבואתה ותן ברכה על פני האדמה".

ומדוע הייתה הרבנית ממתינה לומר זאת עד הנסיעה, הרי התחילו לומר כמה ימים קודם מוריד הטל וכן ותן ברכה?

התשובה היא פשוטה מאוד, הרבנית לא הצליחה למצוא זמן עד הנסיעה… מיד כשהייתה פותחת את העיניים בבוקר כבר המתינו לה נשים וקבלה אותן וחיזקה אותן וכך עד נשימתה האחרונה (ואני יכול להעיד על כך ממש, נפרדתי מהרבנית אחרי מנחה, לאחר מכן הלכה לנוח והשיבה נשמתה הטהורה ליוצרה, על כך במאמר נפרד). רק בנסיעה בחול המועד התפנה לרבנית זמן ויכלה לומר את תשעים הפעמים מוריד הטל וכן ותן ברכה.

*

עוד סיפר לי הגאון רבי יצחק שאול שליט"א: לפני שנים רבות הלכתי עם אבא זצ"ל במוצאי יום טוב ראשון של פסח לבית אחותי ע"ה (בת רבינו זצ"ל, אשת הגאון הגדול רבי שרגא שטינמן שליט"א) ברחוב ורנר, ואמר לי בדרך: בכל אצבע יש שלוש פרקים, וכך היה מכופף מעט פרק בכל אצבע ואמר: 'אתה רב להושיע מוריד הטל', וכך עשה אצבע אחר אצבע את כל אצבעות הידיים שלוש פעמים, שזה תשעים פעמים. לאחר מכן הוסיף עוד למניין מאה ואחד פעמים, לפי אחת השיטות בהלכה.

אלא שהייתה לי שאלה על כך ממעשה נוסף שאירע בשבת קודש פרשת שמיני תשס"ו: רבינו אמר לי: אני לא אומר תשעים פעמים 'מוריד הטל' ביום הראשון, אבא (מרן הסטייפלער זצוק"ל) כן היה אומר. הטעם שאני לא אומר, כי ראיתי שלי זה לא מועיל, אם כן עדיף לי שלא לומר תשעים פעמים וכך אם אני מסתפק בתפילה אם אמרתי מוריד הטל אני יכול לחזור על התפילה מעיקר הדין. רק אחרי שלושים יום אני אומר תשעים פעמים מוריד הטל כדי שבאמת ארגיל את לשוני.

א"כ מהדברים הללו רואים שרבינו לא היה אומר תשעים פעמים מיד כשהתחילו לומר מוריד הטל? ואמר לי הגאון רבי יצחק שאול שליט"א, כי בשנים קודמות רבינו היה אומר ולאחר מכן הרגיש שהדבר לא מועיל לו ולכן הפסיק לומר. אמירת תשעים פעמים מוריד הטל

*

סיפרתי לרבינו, שסבי הגאון רבי יעקב שניידמן זצ"ל, ראש ישיבת "תפארת ציון", סיפר לי שבישיבה בנובהרדוק שם למד, בכל יום טוב של פסח ומוצאי סוכות ושמחת תורה היו יושבים לסעודה שלישית והיה להם ניגון מיוחד בו היו שרים תשעים פעמים את אתה גיבור וברך עלינו, וכן ידוע בשם מרן הסטייפלער זצוק"ל.

הביט עלי רבינו בחיוך ואמר: "אני לא יודע אם זה מועיל". שאלתי, למה? אמר לי רבינו, "כי הם התרגלו לומר את זה בשיר ולא בתפילה".

*

שאל אחד את רבינו, שהוא אמר תשעים פעמים את ההזכרה של "ותן ברכה" אך הוא רואה שהדבר לא מועיל לו. אדם אחר ניגש לרבינו ואמר: אומרים כבר שבועיים מוריד הטל, ואני רואה שכבר התרגלתי לומר מוריד הטל ואיני טועה אף פעם.

על המקרה הראשון אמר רבינו: "לכאורה באמת לא הועיל מה שאמר תשעים פעם". על המקרה השני אמר רבינו: "לכאורה עוד לפני תשעים פעם בספק לא יצטרך לחזור". והוסיף לי רבינו: "גם אצלי זה קרה הפעם שעוד לפני שלושים יום ראיתי שכבר הורגלתי לומר מוריד הטל".

*

רבינו אוהב לספר בכל שנה על דברי ה'משנה ברורה' שאישה תספור ספירת העומר בלי ברכה משום שוודאי תשכח יום אחד, שאביו, מרן הסטייפלער זצוק"ל רצה שבנותיו לא ישכחו לספור אף יום את ספירת העומר, ולכן "אבא תלה להן את ספירת העומר על המראה ואמר, 'פה ודאי יזכרו ולא ישכחו שום יום לספור'"…

הרבנית ע"ה סיפרה לי, שאחות רבינו, הרבנית ברמן ע"ה, חלתה מאוד ל"ע ונפטרה באזור חג שבועות. לפני פטירתה כבר הייתה מחוסרת הכרה. היה שלב מסוים בתוך המצב הרפואי הקשה שלה שהיא פתחה לפתע את עיניה, ומיד כשפתחה את עיניה שאלה: "מה הספירה של היום?"… עד כדי כך מרן הסטייפלער זצוק"ל הכניס בילדיו מילדות את חשיבות ספירת העומר.

'במה' bama.org.il