המסורת הזאת החלה כבר לפני יובל שנים, אצל הסבא סעיד, בעליה הערבי של מאפיית 'אבולעפיה ביפו, ועד היום ממשיכים נכדיו לסגור את כל סניפי המאפיה בפסח. מה פשרה של התופעה הזאת?

לפני מספר חדשים מת ממחלת הקורונה חמיס אבולעפיה מהעיר יפו, בעליה של רשת המאפיות הוותיקה 'אבולעפיה' שהפכה לסמל יפואי.

ביובל השנים האחרונות נהגו במאפייה לסגור את הסניפים בפסח כדי לכבד את קהל הלקוחות היהודי ולא לגרום לחילול החג. הכל התחיל ביוזמה של רבי שלמה זלמן שטראובר זצ"ל, שהתגורר באותן שנים ליד המאפייה.

היה זה שנה אחת בערב חג הפסח, עת התקדש היום, ובזמן שכל עמך בית ישראל מתכוננים לקבלת תוספת קדושה, השתרך תור ארוך בפתח מאפיית אבולעפיה. בראותו את הנעשה, ואת הרבים הנכשלים בחמץ בפרהסיה, החליט הרב שטראובר לעשות מעשה.

הוא קרא לסעיד אבולעפיה, סבו של חמיס, שהיה אז בעליה של המאפייה, והגיש לו הצעה מפתה. הרב שאל את סעיד כמה המאפייה מרוויחה בפסח, וזה ענה לו. הסכום שהרוויחה המאפייה בשבוע, היה זהה למחיר דירה ביפו של אותם ימים, אולם הרב שטראובר לא נרתע ולא שב בו מהצעתו הנדיבה. "אני אדאג שתקבל את הכסף, אם תסגור את המאפייה בפסח", אמר.

ואכן בשבעת ימי החג סגר סעיד את המאפיה, כשהוא מנצל את הזמן לערוך בה שיפוצים, ונהנה ממנוחה וזמן איכות עם המשפחה. כך היה מדי שנה, במשך חמש שנים. שבוע לפני חג הפסח הגיע הרב שטראובר עם הכסף, וסעיד סגר את המאפייה בפסח.

אולם בשנה השישית, הקדים סעיד את הרב שטראובר. הוא ניגש למפעל הנעליים שברשותו, ואמר לו שמשנה זו ואילך הוא אינו צריך לשלם לו עוד. "מאז שאנחנו סוגרים בפסח, קיבלנו ברכה אדירה בשאר ימות השנה, ומעתה ואילך נמשיך לסגור בפסח, גם ללא תשלום", אמר בעליה של המאפיה.

גם הבנים והנכדים המשיכו בגאווה את מסורתו של הסבא, ועד עצם היום הזה המאפיה סגורה בכל ימי הפסח.

(קול ברמה – בטאונה של רמת אלחנן)