שח הגר"י זילברשטיין שליט"א: "בשכונתנו רמת אלחנן הייתה פעם תוכנית לבנות דירות עבור חסידי סאטמר. בעקבות כך הגיע האדמו"ר מסאטמאר לבקר בשכונה, והקהל כולו התארגן לכבודו ויצא לקבל את פניו…"
וכאן עצר לרגע הגר"י שליט"א, ובמעבר חד החל לספר מעשה אחר…
*
"שמעתי על יהודי אמריקאי, המשתייך לקהל עדת חסידי סאטמאר, המחזיק בחנות ענקית שגודלה – כך העידו בפניי – משתווה לגודלה של רמת אלחנן כולה! ההצלחה מאירה פנים לחסיד זה בצורה בלתי רגילה, וכששמעתי את מעשי הצדקה שלו, הבנתי את הסיבה.
"בעיר בה מתגורר חסיד זה היה אברך בן תורה שלמד בשקידה רבה, אבל כאשר משפחתו גדלה ולא היתה לו אפשרות לפרנס את אשתו והילדים, פנה האברך אל אשתו ואמר לה שלמרות הקושי העצום שבדבר, ולמרות שהוא מצדו מוכן ללמוד עד סוף ימיו, אם היא תרצה הוא ייצא לעבודה כדי להביא פרנסה הביתה.
"סייעתא־דשמיא מיוחדת היתה לו לאברך זה, שאהבת התורה פיעמה באשתו בצורה בלתי רגילה. האשה השיבה לבעלה ואמרה לו, שהיא מוכנה להקריב את טבעת היהלום שקיבלה לנישואיה, ולמוכרה, ובסכום הכסף שיקבלו תהיה להם אפשרות למשוך עוד קצת את ענין הפרנסה, 'וכשהקב"ה יראה את המאמצים שאנחנו עושים כדי להיות דבקים בו, לבטח יסייע בעדנו גם בהמשך הדרך', אמרה האשה.
"פנו הבעל והאשה לחנות תכשיטים, ושאלו על שוויה של הטבעת. הם סיפרו לבעל החנות את סיפורם האישי, ותיארו בפניו את רצונו של הבעל להמשיך וללמוד, ובאין ברירה הם באים למכור את הטבעת שקיבלה האשה לנישואיה.
"המוכר אמר להם שהשווי מגיע לכ־1,400 דולרים, וכשראה שפניהם של בני־הזוג נחמצו קמעה, כי הם קיוו שהשווי יהיה יותר גדול, הציע להם שיפנו לאחיו, מחסידי סאטמאר. 'אני בטוח שהוא יעזור לכם', אמר.
"הגיעו השניים אל החסיד ההוא, שבבעלותו עמדה החנות הגדולה, וסיפרו גם לו את כל הקורות אותם. שמע החסיד את הדברים, ונטל את הטבעת בידו, התבונן והתבונן בה, הֲפָכָהּ מצד לצד, ואמר שהשווי של הטבעת מגיע ל־10,000 דולרים!
"כמובן שבני־הזוג שמחו מאוד, והסכימו למכור את הטבעת במחיר המפולפל שהציע בעל החנות. הם קיבלו ממנו את הסכום האגדי ומסרו לידיו את הטבעת. אבל… ברגע שקיבל את הטבעת, החזירה החסיד לבני־הזוג ואמר להם: 'קחו את הטבעת בחזרה, ואם תרצו למוכרה שוב, תבואו אליי שנית'…
"כך החזיק בעל־החנות את האברך המתמיד ואיפשר לו להמשיך ולשקוד על תלמודו. אז מי שחיפש את הסיבה להצלחתו במסחרו, הנה היא לפניו"…
*
"מושגים נעלים כאלו בצדקה" – סיים הגר"י זילברשטיין שליט"א כשהוא חוזר במפתיע לנושא בו פתח – "מגיעים מכוחו של האדמו"ר, ולכן צריך לכבד אותו ביותר, כי זה הוא כבוד התורה".
(קול ברמה – בטאונה של רמת אלחנן, 352)