סיפר מו"ר הגאון רבי עזריאל טאובר זצ"ל פעם ביקשו ממני לדבר עם יהודי, שעובר תקופה קשה, והוא מדוכא מאד…כך דיווחו לי. הוא לא רצה לשמוע לאף אחד וגם תרופות לא רצה לקחת.
ביקשו ממני להיפגש איתו.
לקחתי את ספרי 'ובחרת בחיים' שמדבר על ערך החיים, וקיוויתי שהדברים יפעלו על ליבו. כאשר הגעתי אליו, הבנתי שהמצב הרבה יותר חמור ממה שחשבתי. לא היה עם מי לדבר, ניסיתי לדבר על ליבו, אך הוא לא הניד עפעף. שום תגובה לא באה מכיוונו, הפנים שלו היו מאובנות, והיה נראה כמו …רח"ל.
רק דבר אחד עורר בי תקוה: העיניים שלו היו פתוחות. התחלתי להסתכל בעיניים שלו, ולעורר בליבי אהבה כלפיו. חשבתי: הרי הוא יהודי, והוא הבן של ה' חשבתי על הערך של נפש בישראל "כל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם שלם", וה' אומר לחלל שבת ולעבור על כל המצוות, כדי לקיים את נפשו. הרי הוא כבן יחיד של הבורא עולם… הרגשתי איך רגשות האהבה והחמלה מתחילים למלא את ליבי.
והנה, אני ממשיך להרהר בדברים, ומביט חזק לתוך עיניו הפתוחות. אחרי עשר דקות אורו עיניו, והוא פתח את פיו והתחיל לדבר: "מי אתה? ומדוע הגעת אלי"?
עניתי לו: אני יהודי, קוראים לי עזריאל ואני אוהב אותך… שמעתי שאתה איש חכם… הנה קח את הספר הזה, תעיין בו, תתקשר אלי מחר, ותאמר לי מה אה חושב על זה"?
למחרת מצלצל הטלפון ואותו יהודי על הקו: "כבוד הרב, אני לא במצב לעיין הרבה ,אבל קראתי מחצית מהספר שכבדו השאיר אצלי, מאד התרשמתי מהדברים והחלטתי לחיות"!
סוף הסיפור היה , שאותו יהודי השתחרר מבית החולים, וברוך ה' הוא עבר תהליך של ריפוי והקים משפחה יפה.
והאמת, אמר הגאון רבי עזריאל שבכל פעם שבאים אלי יהודים להתייעץ בכל עניין, אני משתדל להכניס בליבי אהבה גדולה אליהם, ואף שלפעמים מספרים לי דברים שקשה לי לקבל, ואני רוצה לחשוב, מה פתאום הם עשו את זה? איזו דרך חיים זו? אבל, אם אני רוצה שהם יקבלו את דברי, מוכרח אני לקבל את דבריהם! מהרהר אני במעלת יהודי באשר הוא ,וכך שומע את הסיפור…
סיפור דומה מסופר על בעל ה"חידושי הרי"ם" מגור.
היה בזמנו ילד, שרצה בכל ליבו ללמוד ולא הצליח. אפילו את אותיות הא"ב הוא לא ידע. שום מלמד לא הצליח לקדם אותו בלימוד. כאשר בגר, הגיע לישיבה של בעל החידושי הרי"ם בוורשה. הרבי קיבל אותו בסבר פנים יפות, וקרא למלמד וביקש שיפקח עליו עין ויראה אי אפשר לקדם אותו בלימוד. הבחור התפתח ועלה עד שהדבר היה לפלא בעיני כל רואיו. שאלו את בעל ה"חידושי הרי"ם" , כיצד הצלחת לפתח את לב הילד, והוא ענה:
כל המלמדים עד כה לא הצליחו ללמד את הילד, כי הם הרגישו שהילד למטה, והם למעלה, משמים לארץ אין קשר, וממילא, לא היה לילד שום אפשרות לקלוט את דברי הרב.
כאשר אני התחלתי ללמוד עם הילד, וראיתי שהוא לא יודע א"ב, חשבתי לעצמי = גם אני לא יודע מדרש "אותיות דרבי עקיבא" לעומקו… כמו שאני צריך את ה' לפתוח את הלב שלי, גם הילד צריך את ה' לפתוח את ליבו. אני צריך את ה' בדיוק כמו שילד צריך את ה'… התורה היא נצחית, אין סוף לידיעת התורה, וגם אני חסר הרבה … בעצם, אני והילד באותה דרגה…כאשר התייחסתי לילד באהבה ובחביבו, נפתח מוחו של הילד להבין ולהשכיל.
הגישה הזו יסודה ומקורה ממאמר חז"ל כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.
(מתוך מאמר נרחב של הרב ישראל קליין 'שלהבת' ויגש תשפ"א )