בירושלים היה יהודי יקר מאוד, שהקדיש את חייו במסירות למען נערות יתומות ופליטות, רבי שמואל יצחק שטרן זצ"ל, מנהל המוסד 'קרית בנות'. הוא אמר לי פעם כי הגאון רבי מאיר סולוביצ'יק זצ"ל סיפר לו, כי בצעירותו שמע את אביו מרן הגרי"ז הלוי מבריסק זצ"ל לומד פרשה זו בביתו.
לפתע פנה אליו הרב מבריסק ואמר: "תראה איזה ביזיונות, עד לאיזו שפלות מסוגל אדם לרדת – לדרוש כבוד מאתון! היא אומרת לו: 'מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלוש רגלים', והוא אינו מתבייש להשיב לה: 'מה את שואלת – כי התעללת בי! את גרמת לי בזיונות!'
"הוא מתווכח עם מי?!", הפטיר הרב מבריסק בשאלה, "עם בהמה!"
נוסיף ונאמר, כי יש כאן רובד נוסף של שפלות מדרגה. כפי ששמעתי בילדותי מאבי מורי שליט"א, בעת שהשמיע באוזננו לקחים ומוסרים בפרשה זו:
חז"ל אומרים (אבות ה, ו) כִּי עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, והשלישי מביניהם הוא פִּי הָאָתוֹן.
אבא בשעתו תיאר זאת באוזנינו במתיקות רבה:
"הבה נתאר לעצמנו – כיצד היה נראה אותו ערב שבת הראשון בבריאה. כל היקום כולו עוד לא הספיק להתיישן, בקושי ימים אחדים עברו מאז הוא נוצר. עדיין יש רוח של התחדשות באויר, רוח של טהרה וקדושה שממלאת את החלל. אין חטאים ואין חוטאים, מלבד חטא אחד של עץ הדעת.
"כל הבריאה כולה; היצורים בים וביבשה, החיות הבהמות, הפרחים, הצמחים, האילנות, המאורות הגדולים ועוד ועוד, כולם ממתינים לרגע בו השבת תפרוס את כנפיה עליהם ועומדים מוכנים לקראתה. הן השבת היא תכלית כל הבריאה וההשלמה של ששת ימי המעשה – "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם… כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות".
"אֵם כל חי – חוה הצדקנית כבר מחזיקה בידה את הנר ועומדת לברך: 'אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של שבת'. לפתע הכל נעצר. היא מקבלת הוראה מאדם הראשון: 'סְטוֹפְּ!' מה יש? מה קרה? 'צריך להמתין עוד כמה רגעים, הבריאה עדיין לא הושלמה'. מה לא מוכן? מה לא הושלם? הקדוש ברוך הוא עדיין לא יצר את פי האתון!"
"לכאורה יש לשאול" – אמר אבא – "על מה כל הרעש? על מה כל המהומה? הן הגמרא במסכת בבא קמא (לב, ב) אומרת, כי מי שרץ בערב שבת בין השמשות והזיק פטור, כי מסתמא רץ לדבר מצוה. ערב שבת זהו זמן שכולם טרודים וטורחים בהכנת השבת, ועושים בו רק את הדברים הנחוצים לשבת.
נו, אם כך, מה בוער בזמן כה דחוק לברוא את פי האתון? מה היא הועילה לבריאה עד שהיה דחוף לברוא אותה למעלה מאלף שנים קודם שבאה לשימוש?
"אינני יודע את הסיבה", אמר אבא בשעתו, "אולם רואים בזה נקודה אחת; כמה היה חשוב לקדוש ברוך הוא לברוא בריאה זו כבר אז, בערב שבת הראשון. כי כנראה פי האתון מסמל משהו מאד חשוב, את שפלות אומות העולם למול כלל ישראל. כי הנה האתון היא החיה הכי מטופשת בבריאה. אתון היא סוג של חמור, וחמור הוא כידוע מלשון חומריות, כי הוא היצור החומרי ביותר שקיים עלי אדמות, אין בו אף זיק של חכמה.
(מתוך 'אוצרותיהם אמלא')