התורה הקדושה מתחילה במלה "בראשית". רש"י מביא את דרשת חז"ל (בראשית רבה א, ו): בראשית – בשביל ראשית. ומה היא ה"ראשית"? התורה נקראת "ראשית", שנאמר (משלי ח, כב): "ה' קנני ראשית דרכו", וישראל נקראו "ראשית", שנאמר (ירמיה ב, ג): "קדש ישראל לה' ראשית תבואתה".
הקב"ה ברא את כל הבריאה כולה בשביל התורה ובשביל ישראל. שניהם דבר אחד הוא, כי ישראל הם לומדי התורה, ולשם כך נוצרו.
תכלית העולם היא דבר אחד – לימוד התורה הקדושה. בתורה כלול הכל, "הפוך בה והפוך בה, דכולא בה" (אבות ה, כא).
על ידי לימוד התורה יודעים כיצד להתנהג בכל ענין: עם ההורים, עם בני הזוג, עם הילדים והשכנים, בעבודה, ועם הפועלים – הכל כתוב בתורה.
אין חכמה עילאית כמו התורה הקדושה, בשבילה ברא ה' יתברך את כל העולם כולו.
השקעה לשם השגת רווח גדול!
רק באמצעות לימוד התורה ניתן לזכות להיות שלמים ומתוקנים. רק לומד התורה זוכה להיות האדם השלם הדומה לקונו.
ה'חפץ חיים' זצ"ל מבאר זאת באמצעות משל נפלא:
כאשר אדם שוכר חנות ברחוב או בקניון מרכזי, מקום שנכנסים ויוצאים בו בכל יום עשרות אלפי אנשים, הוא משלם דמי שכירות גבוהים ביותר, מלבד תשלום המיסים לעירייה.
לכאורה לא מובן פשר הדבר: לשם מה הוא מוכן לשלם סכום עצום זה לשכירת החנות? וכי הוא רוצה לעבוד רק בשביל השכירות?
אולם לאמיתו של ענין צעד זה משתלם ביותר, שהרי שוכר החנות מצפה, שעל ידי פתיחת עסק במקום זה דווקא, הכנסותיו בהמשך תהיינה כה גבוהות, עד שתכפלנה ותשלשנה את דמי השכירות והמיסים. לכן שכר חנות במקום כזה.
הנמשל: הקב"ה ברא את העולמות כולם, ו'שכר' גם את העולם הזה.
לכאורה יבוא השואל וישאל: לשם מה ה' יתברך צריך את העולם הזה? "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך" (מלכים א ח, כז), ה' יתברך בורא הרים וגיאיות, ציפורים ועופות, חיות ובהמות, חחטה, שעורה, גפן, תאנה ורימון, שמש וירח, כוכבים וגלקסיות, מה תכליתו של כל זה העולם?
אם הבורא יתברך ברא את העולם הזה – אומר ה'חפץ חיים' – ודאי יודע הוא שיצא לו מכך רווח גדול מאוד שאין כדוגמתו. ומהו?
התכלית של כל ה'חנות' הזאת שנקראת 'העולם הזה' – זו התורה הקדושה. אם בני האדם ילמדו ויהגו בה, הרי שה' יתברך כביכול 'השיג' את מטרתו בבריאה.
אדם הפותח חנות, יודע שזמן רב יחלוף עד שישיג את מטרתו. בהתחלה מגיעים קונים מועטים, והוא אינו מכסה אפילו את השכירות, אבל אט אט העסק פורח ומשגשג.
חלפו שנים רבות מעת בריאת העולם, ועדיין לא ניתנה התורה. בדור הפלגה היה צריך להחליף את 'המדפים' בחנות, ובדור המבול הוחלפה 'הסחורה' כולה בחדשה…
אך בסופו של דבר הגיע העולם ליום הנכסף: "ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי" (א, לא), יום שישי בסיון, היום המיוחל בו ניתנה תורה לישראל, יום מתן תורה – היום שבו התממשה כל תכלית בריאת העולם.
"המאיר לארץ ולדרים עליה"
רבי שלמה וולבה זצ"ל, כותב: הקב"ה ברא את האור. מהו האור – אף אחד עדיין לא הצליח לענות על כך. הירח, למשל, מאיר את העולם כולו. כשאין ירח, שורר בעולם חושך מוחלט. מהו הפרוז'קטור הזה, שמאיר את כל התבל? רוסיה ואמריקה חקרו את העניין הזה והטיסו חלליות לירח. כשהצליחו להגיע, העולם נדהם. ואז הם ירדו על הירח – המצבר המופלא שמאיר את הלילה בכל העולם כולו – ומה גילו? רק סלעים שחורים. הם חפרו, ו… שום דבר. רק סלעים! איך הסלע ששמו ירח מאיר את כל העולם?!
והשמש – מהי? עדיין חוקרים אותה. סוג של אש, שנותנת אור לכל העולם כולו…
התשובה האמיתית לחידה הזו היא שהכל אלוקות. השמש והירח הם משרתים, והוא יתברך "המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים".
הם – השמש והירח – כוחו של בורא העולם. הוא אומר להם: 'תאירו!' והם מאירים, בלי סוללות ומצברים, באור אדיר. ואתה האדם עומד ורואה את האור – ובעצם רואה אלוקות מול עיניך!
אומר הרב וולבה: אילו היה האדם חוקר את חקירת האלוקות שבשמש ובירח, היה נבהל לראות את האור. הוא היה קם בבוקר, מתחבא במערות ופוחד לראות את האור בעולם, שהוא אורו של ה' יתברך המאיר לארץ.
בתורה הקדושה, ובפרט בבריאת העולם, טמונים יסודות האמונה. אלו לא סתם סיפורים. על כך נאמר בזוהר הקדוש (ח"ג דף קמט ע"ב): תיפח רוחם של החושבים כי התורה היא סיפורי מעשיות!
כל הברואים בצביונם נבראו
כאמור, כל הבריאה כולה נבראה בששת ימי בראשית. ובנוסף, כל דבר שנברא נעשה בשלמות.
נאמר בפסוק (בראשית א, כה): "ויעש אלוקים את חית הארץ". פרש רש"י: "תקנם בצביונם, בתיקונן ובקומתן".
מתחילת בריאתם נבראו כל הברואים בצורה מושלמת, כנאמר בגמרא (חלין ס ע"א): "כל מעשה בראשית – בקומתן נבראו, בדעתן נבראו, בצביונם נבראו". באותו רגע שנבראו כבר היו עשויים בשלמות: השור נברא עם קרניו, האריות נבראו כשהם גדולים וענקיים, כאילו כבר חיים שנים רבות, וכן הלאה.
זוהי הסיבה שאומות העולם טעו וטענו שהעולם קדמון, שכן בגזע העץ מצאו טבעות המעידות, לכאורה, על מאות אלפי שנות גדילה, וההרים אף הם לשיטתם עומדים כבר שנות דור.
אך הנה, חכמינו כתבו לדורות את מה שידעו תמיד המאמינים בה', שכך ברא ה' את העולם, באופן שהבריאה מושלמת כבר. ממילא אין כל מקום לטענת הכופרים.
לימוד פרשת הבריאה – חיזוק האמונה
אכן, את כל הבריאה הזו ברא בורא עולם. כדי שתישמר בלב האדם האמונה הזו, שבורא עולם הוא הבורא, ואין עוד אחר זולתו, והוא לבדו ברא, ולא היה אתו שום מסייע, עליו לחזק את הדברים בליבו בכל יום.
במשך שנים אחדות זכה הגאון רבי מרדכי פסח פודרבסקי זצ"ל לשמש את ה'חפץ חיים' זצ"ל, והתפעל מאמונתו החושית.
ה'חפץ חיים' ראה את כל הנעשה בעולם במבט של תורה. זו היתה צורת ההתבוננות שלו גם בטבע, שנגזר מכוח התורה.
פשוט היה אצלו, שאם נשאל אדם: מהיכן אתה יודע שמחר תזרח השמש, הוא יענה: משום שהבורא הבטיחנו כי "יום ולילה לא ישבתו" (בראשית ח, כב).
מכח הביטחון הזה הוא גם האמין בגאולה, שהרי הובטחנו עליה במפורש "ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ…" (במדבר יד, כא). לכן הגם שאנו חיים כעת בלילה ובחשכת הגלות "תשת חושך ויהי לילה" (תהלים קד, כ), מכל מקום עוד יאיר כבוד ה', ויכירו כולם בכוח מלכותו!
עם כל זאת – ספר רבי מרדכי – בבוקרו של כל יום היה נוהג ה'חפץ חיים' ללמוד, לפני תפילת שחרית, את פרשת הבריאה, המחזקת את האדם באמונה!
היה קורא בנעימה את פסוקי מעשה בראשית, מתחילת החומש ועד "ויכלו": "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", הקב"ה ברא את השמים ואת הארץ, "והארץ היתה תוהו", לא היה כלום, רק "חושך על פני תהום"… "ויאמר אלוקים יהי אור… ויקרא אלוקים לאור יום"…
הוא נהג לומר, כי בתקופתנו ירדה לעולם רוח קרה וקפואה, שבאה לקרר ולכבות את זיק האמונה, וחייב כל אדם לחזק את עצמו באמונה כנגדה (שיחות החפץ חיים ח"ב עמוד ע אות פד).
כאשר לומדים פרשה זו, רואים כיצד ברא הקב"ה את עולמו והכל נהיה בדברו, וכך מתחזקת האמונה כנגד כל הכוחות המשחיתים המנסים לערער אותה.
"בראשית ברא אלוקים" – זהו סדר הבריאה. לפני כן לא היה שום דבר, רק הקב"ה. בורא עולם היה בורא עולמות ומחריבן, בורא ומחריב, ואחר כך ברא את העולם שבו אנו חיים (בראשית רבה ג, ז).
אמנם "במופלא ממך אל תדרוש", דברים שמופלאים מאתנו אין לנו רשות לעסוק בהם, וגם לא נשיג אותם לעולם. אך לפני כן, יש בבריאה דברים מופלאים שעדיין נחקרים, וחוכמת הבורא נכרת בכל תגלית חדשה.
מאז ועד היום הקב"ה מחיה אותנו ומשגיח עלינו. הוא הזן, המפרנס והמקיים, והכל בידו. הקב"ה יכול ברצונו אף להחריב הכל ברגע אחד, והיה כלא היה.
"בראשית ברא" – יסוד האמונה
פעם בשבת בראשית הגיעו אל הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל נכדיו וניניו. אחד הנינים בכה ואמר: "סבא, סבא…".
"מדוע אתה בוכה?", שאלו הסב הגדול.
"לא נתנו לי לרקוד בשמחת תורה עם ספר התורה"…
נענה הרב שך ואמר לו: "אני אתן לך משהו גדול מאוד שתרקוד איתו. הנה לך ספר בראשית, ובו כתוב שהקב"ה ברא את כל העולם כולו! דע לך שזה היסוד של כל התורה, וכעת קח, תרקוד ותנשק את הספר, כמו את ספר התורה!" (ראה מחשבת מוסר ח"א עמוד קמ"ט).
בספר בראשית, כתובים יסודות האמונה, ויש ללמוד אותו היטב היטב, כי האמונה היא כגן שושנים. כדי שהשושנים תמשכנה להתקיים ולתת את יבולן, תפרחנה ותשגשגנה – צריך להשקותן!
יש לאדם אמונה, אבל כדי שהאמונה הזאת תישאר, תפרח ותשגשג, ותתקיים בתוכו – עליו 'להשקות' ולטפח אותה מדי יום ביומו.
על כן נלמד ונשנן פסוקים של אמונה, ונקרא על גדולי ישראל שהתחזקו באמונה בה' יתברך, כדי להשקות את האמונה שנמצאת בלבנו. כי לולי זאת עלולה האמונה בלבנו לכהות, חלילה.
(מתוך הספר 'משכני')