היינו חמישה מטיילים בצפון הארץ, כשגילינו שהשקיעה מתקרבת ועדיין לא התפללנו מנחה. עמדנו באזור מרוחק ממקום ישוב, ולא היה שום סיכוי להגיע לתפילה בבית כנסת. בינינו היה יהודי שבחייו לא הפסיד תפילה בציבור. התפללנו להשם שישלח לנו מנין.
נכנסנו לשמורה, ומצאנו יהודי נוסף. באורח פלא הגיעה מכונית ממנה נפלטו שלושה בחורים. היינו כבר תשעה, עשרים דקות לפני השקיעה. חסר רק עשירי. עשירי קודש.
היהודי 'מר מנין' עמד וביקש מהקב"ה שיעזור לו. "ריבונו של עולם, מימי לא הפסדתי תפילה במנין", הוא אמר, "תעזור לי שאתפלל במנין גם הפעם!" התפילה שלו נבעה כל כך מעומק הלב.
פתאום מגיחה מכונית, וממנה יוצא יהודי שעדיין אינו שומר מצוות, והילד הקטן שלו אומר: "אבא, בוא נחפש את הכובע"…
התרגשנו. כשעומדים תשעה אנשים ומחפשים עשירי, מגלים איזה דבר יקר הוא יהודי אחד. "תסכים להצטרף למנין של מנחה?" שאלנו. "כן, בהחלט, למה לא?" – נענה היהודי. נתנו לו כיפה, והוא ענה לקדיש ולכל הברכות.
אחר כך שאלנו אותו: "איך הגעת לכאן?"
סיפר לנו האיש: "כבר עשרים דקות שאני מחוץ לאזור. פתאום הבן שלי מתחיל לילל שהוא איבד את הכובע שלו בטיול, והוא מוכרח לחזור לחפש אותו. אמרתי לו שזה עולה רק חמישה שקלים, ואקנה לו אחר, אבל הילד לא נרגע. הוא רוצה דווקא את הכובע שאבד לו. לא עמדתי מול תחנוניו, עשיתי אחורה פנה, וכך מצאתי אתכם".
כך מצאנו אותו. עשירי למנין…
(גיליון השגחה פרטית)
דף היומי נדה מ"ז שיעור של הרה"ג ר' אליהו אורנשטיין
הרב אמר בשיעור זה בשם תוספת מ"ז ע"א [ד"ה מסר ליה לערבי] שעבד עברי מותר בנכרית! אך באמת תוספות מדבר על עבד כנעני ואגב שיטפיה לא דק. צריך לתקן זאת שלא תתקבע דעה זו אצל המאזינים.