סיפר הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א: יהודי תלמיד חכם יקר ונעלה היה בירושלים עיר הקודש ת"ו, הלא הוא הגאון רבי דוד שובקס זצ"ל, ריש מתיבתא דישיבת 'שפת אמת' רבות בשנים, מנקיי הדעת שבעיר המקדש. בימיו החל עידן ה'פטיפון', הלא הוא המכשיר המוזיקלי הישן, בטרם עידן הטייפרקורדר, שהיו מרכיבים על חודו תקליטי ענק של מוסיקה, ומתוך סיבוב התקליטון על המחט השמיע קולות של שירה ונגינה.
גם לבתי ישראל כשרים וישרים נכנס ה'פטיפון', וניתן היה להשיג תקליטונים של שירה נעימה וכשרה של מקהלות החרדים והיראים [לאחר מכן הוחלף הפטיפון בטייפים עם קלטות, ובימינו גם הטייפ עבר מן העולם, והוחלף בנגנים ודיסקים למיניהם]… באותם ימים היה זה חידוש מרנין בבתי ישראל, ובפרט בשביל הדור הצעיר, לאחר שהרחיקו מביתם במסירות נפש את כל שאר הכלים שאינם טובים, כדוגמת הרדיו ושאר מרעין בישין, נמצא תחליף עבורם לשמוע שירים יפים ונעימים ונעימים, ועד מהרה הפך הפטיפון ללהיט כמעט בכל בית!
גם ילדיו של הצדיק רבי דוד חפצו במכשיר החדש, הם ביקשו מאביהם שירכוש להם גם כן 'פטיפון' עם תקליטונים חדשים כמו שראו אצל הרבה מבתי חבריהם. באומרם אליו, שניתן להאזין לשירים טובים ומשובחים ממיטב הזמר החסידי [חסידיש…], למהדרין מן המהדרין!
אולם דעתו של רבי דוד לא היתה נוחה מכל החגיגה הזו… זה נראה בעיניו מעט כקלות הדעת הקרובה לפריקת עול, כשנהנים לשיר סתם מן השפה ולחוץ! ומה גם שחשש כי הדבר כרוך בשאלה הלכתית, מחמת תקנת איסור 'זמרה', הנלמד בפרק קמא דגיטין (ז.) מקרא (הושע ט, א) "אל תשמח ישראל אל גיל בעמים", כאשר האריכו בזה כבר גדולי הפוסקים.
והיה הרב ר' דוד חוכך בדעתו אנה ואנה, הגם שראה שכבר נכנס מנהג זה בהרבה בתים כשרים ושלמים, היה ליבו ממאן להסכים בדבר. כדרכם של יראי ה' האמונים עלי אומרם ז"ל (ערלה פ"ג מ"ט) "החדש אסור מן התורה בכל מקום"! ומי יודע לאן חידוש כזה יכול להוביל… אך מאידך לא רצה שירגישו בניו שונים משאר חבריהם ילדי החיידר.
אמר להם אפוא רבי דוד לילדיו: "הבה נראה בעוד שבועיים!" לאחר שבועיים חזרו הילדים שוב על בקשתם שנדחתה מלפני שבועיים, ואז אמר להם אביהם תשובה מדהימה:
"האמינו לי ילדי היקרים, שהיתה התקווה איתנה בנפשי שעד שיעברו שבועיים הללו לבטח כבר יבוא משיח צדקנו! ואז כבר לא נצטרך לכל אלו הכלים, משום שתהיה שמחתם של ישראל שלמה בבנין בית קדשנו ותפארתנו [וגם מצד ההלכה כבר יתבטל כל האיסור, שלא נתקן אלא מחמת החורבן]. ולכן אמרתי לכם שנמתין שבועיים ימים! אך לא עלתה על דעתי, שיתכן מצב כזה שבעוד שבועיים עדיין נישאר עומדים באותו איסור, ובתוככי הגלות הקשה, והמשיח עדיין לא בא…
ללמדך טיב ירושליימע יודען… כמה ציפייה לגאולה שלמה והשתתפות בצער השכינה היו מלאים כל ימי חייהם! אחכה לו בכל יום שיבוא!
(טיב הקהילה)