יום שלישי י"א באייר תש"פ
מי ששתיית יין גורמת לו לכאב ראש – האם מחויב בשתיית ארבע הכוסות?
מי ששתיית יין גורמת לו לכאב ראש, או שהוא סולד מטעמו של היין – עליו להתאמץ ולשתותו בליל הסדר, כדי לקיים את מצוַת 'ארבע כוסות'. אולם, אם שתיית היין תגרום לו 'ליפול למשכב', פטור, כיון שאין זו 'דרך חירות' כלל. ויש שהורה, שהדברים אמורים רק במי שבסופו של דבר נהנה מעט משתיית היין, אך מי שאינו נהנה כלל, והיין מאוס בעיניו, אין זו דרך חירות, והוא פטור משתייתו.
והפטור משתיית יין, ישתה מיץ ענבים; וכפי שלמדנו, לדעת פוסקים רבים ניתן לכתחילה לקיים את מצוַת ארבע כוסות במיץ ענבים. ואם אין בהישג ידו מיץ ענבים, או שאין באפשרותו לשתותו, יקיים את המצוה ביין שמעורב בו סוכר, וכדומה. ואם אין באפשרותו לשתות כל יין שהוא – יש שהורו שישתה מיץ הדרים, כגון מיץ אשכוליות.
[שו"ע תעב, י, משנ"ב לה, ושעה"צ נב; וראה שו"ע שם, יא, ושו"ת הרשב"א א, רלח; ביאורים ומוספים דרשו, 34, 42, 43 ו־51].
מדוע יש להעדיף יין אדום ל'ארבע כוסות'?
את מצוַת 'ארבע כוסות' בליל הסדר, ראוי לקיים ביין אדום, משתי סיבות: האחת, שהאדמומית מהווה מעלה וחשיבות ליין; והשניה, שהאדום הוא צבע הדם, ויש בו זֵכֶר לדמם של ילדי ישראל ששחט פרעה.
ואם עירבו יין אדום ולבן יחד, כך שכל המשקה מקבל את הצבע האדום – יש אומרים שאף היין הלבן נחשב כיין אדום לענין זה; ויש חולקים, אך אף לדעתם, יתכן שבמזיגת כמות גדולה של יין אדום, נחשב כל המשקה כיין אדום.
ואם מערב את היינות בליל הסדר עצמו, ישפוך את היין הלבן לתוך האדום, כיון שאם ישפוך את האדום לתוך הלבן הרי זו דרך צביעה, ויש אומרים שיש איסור 'צובע' במשקה.
ועירוב משקה אדום אחֵר, או צבע מאכל אדום, ביין לבן – לכל הדעות אינו מעניק לו מעלת יין אדום.
[שו"ע תעב, יא, ומשנ"ב לח; ביאורים ומוספים דרשו, 44]
מהו סדר החינוך במצוַת 'ארבע כוסות'?
נשים מחויבות בכל המצוות של ליל הסדר: מצה ומרור, 'ארבע כוסות', ואמירת ההגדה וההלל. ולמרות שבדרך כלל נשים פטורות ממצוות עשה ש'הזמן גְרָמָן', במצוות אלו הן מחויבות, מפני שמקיימים אותן כזכר לנס היציאה ממצרים, ואף הנשים נושעו בנס זה.
וקטן – מחויב במצוות ליל הסדר כדין 'חינוך' שבכל המצוות; אך לענין ארבע כוסות נחלקו ראשונים אם מחויבים לחנכו בהן, ולכתחילה יש להחמיר בדבר. ויש שכתב שצריך לחנכו בסדר הבא: מהגיל שבו מבין את ענין קדושת יום טוב, יש לחנכו בכוס הראשונה, של 'קידוש'; מהגיל שבו מבין את סיפור יציאת מצרים הנאמר בהגדה, יש לחנכו בשתיית הכוס השניה, ש'עליה' אומרים את ההגדה; מהגיל שבו מבין את ענין ברכת המזון, יש לחנכו בכוס שלישית; ומהגיל שבו מבין את ענין ההלל, יש לחנכו בכוס רביעית, ש'עליה' אומרים את ההלל.