מי זוכה לברכה כי בדבר הזה תאריכו ימים

כמה צריך אדם להרחיק מצואה הנמצאת בצדדים?│ומדוע צריך שליח ציבור להפסיק את התפילה כאשר יש צואה בבית הכנסת?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות קריאת שמע במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן ע"ט סעיף א']  

שיעור ההרחקה מצואה לצורך הזכרת דבר שבקדושה

צואה שנמצאת מלאחריו, לא מספיק להרחיק ממנה ד' אמות או להרחיק ממנה ממקום שכלה הריח, אלא צריך להרחיק ממנה ד' אמות ממקום שכלה הריח, ואדם שחוש הריח שלו לא עובד, צריך לשער באדם המריח כמה הוא היה מרחיק ממקום שכלה הריח, וירחיק את עצמו ממנה באותו שיעור, וצואה שנמצאת מלפניו, צריך להרחיק ממנה כמלוא עיניו, וצואה שנמצאת מהצדדים, דינה כצואה שנמצאת מלאחריו שצריך להרחיק ד' אמות ממקום שכלה הריח, ובהגדרת 'צדדים' מביא המשנה ברורה בשם החיי אדם, שכל מה שרואה אדם בלי הטיית הראש לצדדים, לכולי עלמא דינו כלפניו שצריך להרחיק כמלוא עיניו, ומה שצריך להטות את ראשו לצדדים, כבר לא נחשב לכולי עלמא כלפניו, וצואה שלפניו וכעת לילה, צריך לשער כפי היום, באופן שאם היה עומד ביום מול הצואה באותה צורה והיה רואה אותה, נחשב הדבר לאיסור, ואסור להזכיר שם דבר שבקדושה, ואם לא היה רואה, מותר, ואם הוא סומא שאינו רואה אותה, צריך לשער באדם בריא בינוני שראייתו ממוצעת.

מעלת הנזהר מלהזכיר דבר שבקדושה במקומות האסורים

אדם שנזהר מלהזכיר דבר שבקדושה במקומות שאסור להזכיר בהם, עליו הכתוב אומר, 'ובדבר הזה תאריכו ימים'.

צואה בבית הכנסת בשעת התפילה

שליח ציבור העובר לפני התיבה, ויש צואה באחד מהמקומות שבבית הכנסת, צריך לשתוק, כיוון שלא ימלט שיהיה אחד מהקהל שהוא קרוב בתוך ד' אמות לצואה, ואסור לו לענות על דבר שבקדושה, אבל עצם זה שהצואה מפסיקה בין השליח ציבור לבין הציבור, זה לא חיסרון.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א