היום נלמד: ברכת האורז
יום שלישי א' בניסן תשע"ז
האם ראוי לאכול אורז מבושל רק בתוך סעודה?
כשם שמיני דגן מזינים את הגוף יותר מאשר מאכלים אחרים, כך גם האורז, ולכן ברכתו 'מזונות'. ובדורות הקודמים נחלקו הדעות אם האורז שעליו דיברו חז"ל הוא המין שמקובל לכנותו כיום בשם אורז, או שהוא המין שמקובל לכנותו בשם דוֹחַן. ויש שהחמירו משום כך לאכול מינים אלו רק בתוך סעודת פת. אולם, המנהג המקובל כבר רבות בשנים הוא שהמין המכונה בפינו האורז הוא האורז שעליו דיברו חז"ל, אשר ברכתו 'מזונות'; ויש שהוכיח כן גם מכך שבמדינות גדולות בעולם משמש האורז כמזון עיקרי וכבסיס ללחם. ויש שנהגו גם בזמננו שלא לאוכלו אלא בתוך סעודת פת, או לפוטרו בברכות 'מזונות' ו'האדמה' על מאכלים אחרים. [שו"ע ז, ומשנ"ב כה ו־כח; ביאורים ומוספים דרשו, 22]
אכלת אורז ועוגה - כיצד תנהג לענין ברכה אחרונה?
כאמור, ברכת האורז היא 'מזונות', אולם אינו חשוב כחמשת מיני דגן, ולכן ברכתו האחרונה אינה 'על המחיה', אלא 'בורא נפשות'. וכן אם אפו ממנו לחם, אין נוטלים ידים לפני אכילתו, ואין מברכים עליו 'המוציא' וברכת המזון, ואף אם הוא משמש כעיקר הסעודה. ברם, אם בֵּרך עליו 'על המחיה', יצא ידי חובתו. ואף אם אכל מיני מזונות ואורז יחד, ובֵרך 'על המחיה' - נפטר האורז מברכה אחרונה, אך יש אומרים שבמקרה כזה יתכן שהאורז נפטר רק אם התכוון במפורש לפוטרו. ויש אומרים כי אדרבה, במקרה זה שבלאו הכי מברך 'על המחיה' יכוון לכתחילה לפטור גם את האורז. ויש שהורה כי במקרה זה יש לברך 'בורא נפשות' תחילה, ולאחר מכן 'על המחיה'. [שו"ע ז, ומשנ"ב כח-כט; ביאורים ומוספים דרשו, 26-27]
מה מברכים על אורז שאינו מבושל לחלוטין?
ברכת האורז היא 'מזונות' דווקא לאחר בישולו. ויש אומרים שברכתו 'מזונות' אף כשגרגירים נותרו בשלֵמותם לאחר בישולם, אך לדעת ראשונים רבים, וכן פסק הרמ"א, אין ברכתו 'מזונות' אלא כשנמעך על ידי הבישול. ויש אומרים שאף לדעת הרמ"א, על גרגירי אורז קלופים, וכפי המצוי בימינו, יתכן שיש לברך 'מזונות' אף כשהם שלֵמים; וניתן לנהוג כך לכתחילה. ויש שכתב כי אורז שהתנפח בבישולו והתבשל לחלוטין, ברכתו 'מזונות' לכל הדעות; וכן המנהג. ויש שכתב המברך 'מזונות' על אורז שלא נמעך לגמרי, ואוכל יחד עמו מאכל שברכתו 'האדמה', יקפיד לברך על האורז תחילה, כיון שאם יברך תחילה 'האדמה', יתכן שנפטר בברכה זו, ומספק אין לברך על האורז 'מזונות'. [שו"ע ז, משנ"ב כו, וביה"ל ד"ה עד; ביאורים ומוספים דרשו, 24-25]