מנהג קדום לאכול ספגניות מטוגנות בשמן – זכר לנס השמן (רבנו מימון בן יוסף אבי הרמב"ם בקובץ שריד ופליט ירושלים, תש"ה). ומרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל הוסיף טעם, כיון שבחנוכת בית חשמונאי גנזו אבני המזבח שטימאו היוונים (גמ' ע"ז נ"ב ע"ב), לכן נהגו במאכלים שברכתם דווקא "מזונות" כדי להזכיר בברכת 'על המחיה' "ועל מזבחך", מה שאין מזכירים בברכת המזון. ועל כן יש לאכלם מחוץ לסעודה (הליכות שלמה, אורחות הלכה).
- בצק שמרים שנעשה על מנת לטגנו – פטור מחלה (שו"ע יו"ד שכ"ט, ג), וירא שמים מפריש בלא ברכה. סופגניות הנאפות בתנור – מפרישים מעיסתן חלה. כשמכינים בצק כשיעור, לאפיה, אפילו אם רק מיעוטו ייאפה, מפרישים מהכל בברכה.
- עבור בני ספרד, חובה שטיגון הסופגניות ייעשה על ידי ישראל, כי אין די, לדעת מרן בעל השולחן ערוך, בהדלקת האש בלבד כדי לשלול "בישולי גויים", אלא יש להניח כל סופגנייה בשמן, בידי יהודי.
- ברכת הסופגנייה, כנהוג היום לכל העדות – "בורא מיני מזונות" (ראה שו"ע ורמ"א קס"ח י"ג, כה"ח ק"ז, ושו"ת אור לציון ב עמ' צ"ח). סופגניות מטוגנות – גם כשאוכלים אותן לקינוח סעודה מברכים תחילה "מזונות" (ראה ביה"ל קס"ח ד"ה וירא וכו' ובספר וזאת הברכה לוח ברכות, הערה ק"א). ואין בהם דין קביעות סעודה ככל "תבשיל של דגן". סופגניות הנאפות בתנור – אפילו נאכלות לקינוח אין מברכים עליהן, ויש בהן דין "קביעות סעודה" ככל פת הבאה בכיסנין האפויה.
- כשאוכלים סופגנייה, ומרגישים רטיבות על האצבעות, אין צורך בנטילת ידיים כדין דבר "שטיבולו במשקה", כיון שטיגון הסופגנייה לא נעשה בשמן זית, וכל שמן אחר שאינו משבעת המשקים (י"ד שח"ט ד"ם: יין, דבש, שמן [זית], חלב, טל, דם, מים) אינו מחייב נטילה בלא ברכה (עפ"י שו"ע קנ"ח, ד).
- סופגניות הממולאות בריבת חלב, או הנילושות בחלב – יש למרוח מעליהן, גם כן, מעט מהקרם, כדי שייראה שהסופגנייה חלבית, ובפרט לקראת שבת חנוכה, אף שמן הדין איסור לישת עיסה בחלב נאמר דווקא בלחמים ולא בעוגות (שו"ע יו"ד צ"ז, א).
- לביבות תפוחי אדמה, אף שנתרסקו במגררת וכדומה, כל שניכרת צורת תפוחי האדמה, ואפילו נראים רק כ"חוטי תפו"א דקים" – ברכתן "האדמה". אבל כשנתרסקו לגמרי, במעבד מזון או ב"בלנדר", ובוודאי כשעשויות מקמח תפו"א – ברכתן "שהכול" (עפ"י שו"ע או"ח ר"ב, ז וספר מקור הברכה ובהליכות שלמה תשרי-אדר י"ז, ח).
לבני ספרד, יש לציין, שאמר לי הגרב"צ אבא שאול זצ"ל שכשמגישים לו פיר"ה תפוחי אדמה או לביבות, מבקש שיניחו עמהם חתיכת תפו"א ומברך עליו "אדמה" ופוטר השאר, וראה גם שו"ת אור לציון ח"ב י"ד, ב.