השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ר"א סעיף ב'
- מי הוא המברך -
ת"ח ועם הארץ כהן, את מי מכבדים לברך? | האם מותר לת"ח למחול על כבודו? | כהן ת"ח ות"ח גדול יותר, מי קודם? | היכן נאמר הדין של "וקדשתו"? | היכן אסור לכהן למחול על כבודו? | כיבדוהו לברך וסירב | לחזר אחר כוס של ברכה
השו"ע ממשיך לעסוק בעניין סדר הקדימה בבהמ"ז, את מי ראוי לכבד לברך בהמ"ז בקול להוציא את שאר המסובין יד"ח, וגם בזמננו שאנו נוהגים שגם כאשר יש זימון, כל אחד מן המסובין מברך בהמ"ז לעצמו, בכ"ז יש עדיין נושא את מי מכבדים בזימון.
מבואר, שמכבדים את התלמיד חכם ומצוה לכבדו, והוא קודם לעם הארץ אע"פ שהוא כהן, ויותר מכך, גם באופן שהתלמיד חכם נותן לכהן ע"ה לברך לפניו, אסור לו לעשות כך והוא מבזה את התורה בזה שמראה שהתורה כביכול פחותה יותר ממעלת הכהונה, ועל זה נאמר בגמ' "משניאי אהבו מוות", מי שמשניא את התורה זה גרוע מאוד, בכך שמחשיב יותר את מעלת הכהונה ממעלת התורה, וזה הכל אם עושה זאת דרך חוק ומשפט, אבל מותר לו לתת מרצונו לכהן לברך במקומו, המ"ב מסביר, שכאשר שואלים אותו והוא נותן רשות, זה בסדר.
כאשר הכהן הוא תלמיד חכם, אע"פ שבין המסובים ת"ח יותר גדול ממנו, שבאופן עקרוני הת"ח הגדול לא מצווה ב"וקדשתו" על הכהן הת"ח פחות, בכ"ז מצוה לישראל הת"ח הגדול לכבד את הת"ח הכהן, אע"פ שהוא ת"ח פחות ממנו.
המ"ב מאריך, שהענין של "וקדשתו" זה בכל דבר, זה בקריאת התורה, ובסעודה שמברך המוציא ובהמ"ז, וכן כשיושבים באסיפה נותנים לכהן לדבר לפני כולם, ומותר לכהן למחול על כבודו, חוץ מקריאת התורה שאסור לו למחול על כבודו, וכן לוי יש עניין להקדימו לישראל כשם שמקדימים אותו בקריאת התורה.
סעיף ג'
מי שנותנים לו לברך ואינו מברך מקצרים ימיו, והטעם, כיון שמי שמברך הרי הוא מברך את בעה"ב, וכמו שלמדנו לעיל בסעיף א', וא"כ כשמכבדים אותו לברך ואינו מברך, מכלל הן אתה שומע לאו, מברכיך מבורך ומי שלא מברך אז הוא מקולל, המג"א סובר שזה דווקא כשנותנים לו כוס לברך, אבל בלי כוס אין בעיה, ובכ"ז אומר המ"ב שלא מסרבים לדבר מצווה.
סעיף ד'
צריך לחזור שיתנו לו כוס של ברכה לברך, ומבאר המ"ב, שאמנם מדין שומע כעונה אדם יכול לצאת יד"ח בכך שהמברך מברך, אבל מצוה על כל אחד לברך בעצמו על פני לצאת יד"ח ממישהו אחר בשומע כעונה.