יעקב א. לוסטיגמן
בימים אלה הסתיימה בירושלים סדנת ההכשרה שנערכה על ידי 'אחינו' לכחמישים אברכים עמלי תורה, המשולבים בימים אלו כחונכים לבחורים בישיבות הקדושות.
שוחחנו עם הרב יעקב סירוטה, מנהל המחלקה החסידית ב'דרשו' ו'אחינו' אודות הסדנה, ומטרותיה.
אנחנו מפעילים כבר מספר שנים פרויקט של חונכים הלומדים עם בחורי החמד בישיבות הקדושות. הנושא הזה של לימוד עם חונך מאוד התחזק בשנים האחרונות בישיבות.
הסדנא הנוכחית היתה מיועדת לאברכים חסידים, שמעוניים ללמוד עם בחורים בישיבות הקדושות.
הסדנאות הללו הן מתוך מטרה לשלב את האברכים בפעילות, בין אם במסגרת הפעילות של מוקד הישיבה המפעיל עשרות רבות של חונכים בישיבות החסידיות, ובין אם בשילוב שמבוצע על ידי הישיבות באופן עצמאי
"עם זאת, התוכן שהעברנו בסדנאות מתאים לכל אחד, וגם למי שלא מעוניין ללמוד עם בחורים. זה טוב גם לאברך שרוצה לשפר את הלימוד שלו לבד או עם חברותא. לקראת הסדנה רשימה של עשרים דרכים להחדרת 'גישמאק' בלימוד. הדרכים הללו יעילות גם לחונכים עצמם ולא רק לחניכים שלהם…".
- איך אתה מסכם בסופו של מהלך את הסדנאות?
"זכינו ברוך ה' להצלחה גדולה בסייעתא דשמיא, אבל אני לא חושב שאנחנו יכולים לסכם את המהלך כי עדיין לא סיימנו אותו. הסדנאות הן רק שלב ראשון בלבד, עכשיו אנחנו בעיצומו של השיבוץ, ולאחר מכן מגיע השלב השלישי ארוך הטווח בו אנחנו מלווים למעשה כל אחד מהחונכים שהוכשרו דרכנו, ומדריכים אותם גם תוך כדי עבודה.
"רבי חיים מבריסק אמר משל על עכבר. לעכבר יש שני שונאים מרכזיים: החתול והבעלבוסטע. שניהם שונאים אותו ויהרגו אותו אם יפגשו בו, אבל נקודת המוצא שלהם שונה מאוד. הבעלבוסטע היתה מעדיפה שלא להיתקל בעכבר, ורק כשהיא רואה שהוא נכנס לבית שלה היא נאלצת להילחם בו. החתול לעומת זאת, מייחל ומקווה לפגוש עכבר כי הוא רוצה לאכול אותו.
"כך גם בנושאים של פיקוח וניהול. יש מפקח שתמיד יחפש למצוא משהו רע, כמו פקח חניה שרוצה לסיים את היום עם מספר דו"חות גבוה יותר, ויש את המפקח שמעדיף לא למצוא חסרונות. אנחנו מפקחים על האברכים שלנו בגישת ה'בעלבוסטע'. לא מחפשים את הבעיות אלא משתדלים ופועלים במרץ כדי שהכל ילך כשורה. כל אברך שעבר הכשרה אצלנו יזכה בעז"ה ללווי וסיוע, ולשם כך מינינו רכזים מתוך המערכת, שאחראים לשמור על קשר שוטף עם החונכים ועם הישיבות, להכווין, לסייע ולהעצים את האברכים גם אחרי שהם כבר סיימו את ההכשרה אצלנו. זה נכון גם לאברכים שלא משובצים לעבודה דרך 'מוקד הישיבה' ושעובדים באופן עצמאי או במסגרת הישיבות, וזה נכון שבעתיים לאברכים שכן נשארים איתנו וממשיכים לעבוד דרך 'מוקד הישיבה' כפעילי 'אחינו' מן המניין".