היום נלמד: הליכות הסעודה
יום שלישי כ"א בחשון תשע"ז
האם מותר לשתות כוסית משקה חריף בלגימה אחת?
השותה מלוא הכוס יין, בכוס שיש בה 'רביעית' - ישתה בשתי לגימות, כיון ששתיה בלגימה אחת היא דרך זלילה, ושתיה בשלוש לגימות ויותר היא דרך גאווה. ואם הכוס מכילה פחות מרביעית, יכול לשתותה בלגימה אחת; וכן אם היא גדולה מאד, יכול לשתותה בכמה לגימות. וכוס של משקה שאינו חזק כיין, ניתן לשתותה בלגימה אחת אף כשיש בה רביעית; וכן להיפך - משקה חריף מאד, אין לשתות ממנו בלגימה אחת אף פחות מרביעית. והשותה בכמה לגימות מחמת חולשה או חולי, אין זו דרך גאווה. ויש שכתבו שבשבת מותר לשתות כל משקה בגלימה אחת, משום שאין זה מדרך זלילה, אלא מחביבות עונג השבת. [סעיף ח, ס"ק כא-כב, ושעה"צ ס"ק כ; ביאורים ומוספים דרשו, 21 ו־23]
כשמוגש 'כיבוד קל' באסיפה - האם צריך לכבד את הגדול שבמשתתפים לפתוח באכילה?
כאשר שני אנשים ויותר אוכלים יחד, הגדול שבהם בחכמה - או בשנים, אם הם שוים בחכמתם - פותח באכילה; ואף כשיש קערה או צלחת לפני כל אחד, ואף אם לא מדובר בסעודה, אלא באכילת פירות וכדומה. וגם אם עבר אחד מהם ולא המתין לגדול, ימתינו האחרים עד לאכילתו, אף שכבר איננו הפותח באכילה. וכשאחד מברך ומוציא את כולם ידי חובה, וכל אחד אוכל ממה שלפניו - אין להמתין עד שהגדול שבהם יאכל, כיון שיש בכך 'הפסק' בין הברכה לאכילה. ואם לא קבעו לאכול יחד, אלא התקבצו לצורך אחר, ואגב כך אוכלים או שותים - אין חובה להקדים את הגדול, אך ראוי לעשות כן. [סעיף יב, ס"ק כח, ושעה"צ ס"ק כו; ביאורים ומוספים דרשו, 26]
באילו תנאים ניתן לשתות מכוס ששתה ממנה אחֵר?
לא ישתה אדם מכוס ששתה הימנו אחֵר, אלא אם כן נגב היטב את שפת הכוס במקום שבו נוגעות השפתיִם בעת השתיה; ואם מדובר במים, יכול לשפוך מעט מהמים דרך שפת הכוס על מנת לשוטפהּ. והנותן לאחֵר לשתות מכוס ששתה הימנה - ינגב תחילה את שפת הכוס, (או ישפוך מים דרך שם, כנ"ל); ויש אומרים שגם באופן זה לא יתן לו את הכוס, אלא יניחהּ לפניו, ואם ירצה, ישתה. ויש אומרים שאם לא ידוע בוודאות כי זה ששתה מהכוס לפניו הוא בריא, לא ישתה מכוסו בכל אופן, מחשש שמא יש לו מחלה העשויה לעבור באמצעות רוק וכדומה, ועל ידי השתיה מהכוס יידבק חלילה במחלה. ויש שנהגו להקל בכל זה לצורך מצוה, כגון בכוס של ברכה. [סעיף טז, ס"ק לז, ושעה"צ ס"ק ל; ביאורים ומוספים דרשו, 28]